הבדיקות שגורמות לקרינה - ועל מה כדאי לוותר
משרד הבריאות יצא בקריאה לרופאים להפחית השימוש בבדיקות המלוות בקרינה ולהמנע מבדיקות שגרה הכוללות מיפוי לב, CT של העורקים הכליליים או צנתור וירטואלי. מומחה: צנתור וירטואלי הפך להיות מאד ממוסחר בישראל. אנחנו מזכירים לכולם שהבדיקה כרוכה בחשיפה לקרינה
החוזר הופץ לרופאים ומנהלי בתי החולים. מהנתונים המופיעים בו עולה כי שישה מתוך עשרת אלפים מבוגרים שיעברו צנתור לב יחלו בסרטן. המספר מוכפל כאשר המטופלים עוברים צנתור אבחנתי וצנתור טיפולי. הסיכון לפתח סרטן גדול עד פי שנים וחצי אצל נשים צעירות (מגיל עשרים) וגבוה ביותר מפי ארבע אצל ילדים. הסיכון יורד אצל מבוגרים מעל גיל שבעים.
הסיכון המוגבר אצל ילדים נובע מהחשיפה הצפוייה לאורך חייהם לקרינה מייננת. אצל נשים צעירות בגיל הפיריון מדובר בסיכון עתידי לעובריהן.
הסיכון העיקרי - לילדים ונשים בהריון
הקרדיולוגים מציינים כי בדיקות האבחנה תורמות אמנם לירידה בתחלואה ובתמותה ממחלות לב, אך הן בעלות סיכונים אחרים. "חשיפה לקרינה מייננת במהלך בדיקות רדיולוגיות קרדיולוגיות נושאת בחובה תוספת סיכון קטן אך ממשי לתחלואה בסרטן. בעיקר חשופים לסיכון ילדים, מבוגרים צעירים (בעיקר נשים) ונשים בהריון. הסיכון גדל ככל שהחשיפה וכמות הקרינה גדולה יותר וככל שהנבדק צעיר יותר", נכתב.
ההמלצה לרופאים היא לשקול האם השימוש בבדיקות שבהן נעשה שימוש בקרינה מייננת מוצדק משיקולי סיכון-תועלת ולעשות שימוש בחלופות שבהן אין שימוש בקרינה מייננת אם הדבר אפשרי. עוד מומלץ להימנע מבדיקות שגרה ובדיקות סקר קרדיולוגיות.
במקרים שבהם הנבדק מצוי בסיכון מיוחד (ילדים ונשים) יש לעדכן את המטופל בסיכונים הצפויים.
הסיכון הלא מדובר של צנתור וירטואלי
"המטרה של החוזר היא לא להפחיד ולא לומר שיעשו פחות בדיקות, אלא לחשוב פעם נוספת לפני עריכת הבדיקות", אומר פרופ' אלכס בטלר, ראש המועצה הלאומית לטיפול ומניעת מחלות לב, מנהל המערך הקרדיולוגי בבית
החולים בילינסון וממחברי החוזר. "החוזר מזכיר לכולנו שכאשר רושמים בדיקה כזו היא חלק מהרבה בדיקות שאדם עובר לאורך חייו ויש לכך נזק מצטבר. יש להפחית בביצוע הבדיקות אם אינן הכרחיות".
החוזר ממליץ להימנע מבדיקות סקר או בדיקות שגרה הכוללות מיפוי לב, CT של העורקים הכליליים או צנתור וירטואלי. "צנתור וירטואלי הפך להיות מאד ממוסחר בישראל ויש הרבה פרסומות בנושא. אנחנו מזכירים לכולם שהבדיקה כרוכה בחשיפה לקרינה ואם אין אינדיקציה ברורה אין סיבה לעשות את הבדיקה. בדיקת מאמץ או בדיקת אקו במאמץ יכולה להספיק. ישנן גם בדיקות מיפוי שבהן אמנם נעשה שימוש בחומרים רדיו אקטיביים, אך רמת הקרינה בהן יותר קטנה והם אפשריות בחלק מבתי החולים".
במשרד הבריאות ביקשו מאיגודים מקצועיים בתחומים שונים להוציא הנחיות דומות לגבי בדיקות הדמיה שבהן יש חשיפה לקרינה מייננת.
לפנייה לכתב/ת 
