משפטן: הנהג שפגע ברגשי הדת בעכו לא יואשם
"אין לעבירה זו מקום בעידן המודרני", אמר ל-ynet פרופ' אהרן אנקר, בהתייחסו לפגיעה ברגשי הדת - החשד שהוביל את המשטרה לעצור את הנהג תאופיק ג'מאל מעכו. פרופ' אריאל בנדור סבור כי העבירה לא תוכל לגבש לבדה עילה להגשת אישום
חשד אמיתי או תרגיל משטרתי שנועד לרצות את הציבור? החשד המרכזי שהוביל את המשטרה לעצור את הנהג תאופיק ג'מאל מעכו היה פגיעה ברגשי דת. ואולם, משפטנים חלוקים בדעתם האם אכן ניתן לבסס כתב אישום בעבירה זו, נגד הנהג שנסיעתו ביום בכיפורים במזרח העיר הצליחה לעורר גל מהומות אלימות במקום. "אין לעבירה הזו מקום בעידן המודרני", אמר ל-ynet פרופסור (אמריטוס) אהרן אנקר.
אנקר, מומחה למשפט פלילי בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן,
מעריך כי "זה מהלך פסיכולוגי שנעשה רק כדי להרגיע את הרוחות". לטענתו, "מדובר בעבירה נדירה. לא השתמשו בזה, למעט במקרים של ידיעה קונרקרטית לפגוע ואינטרס דתי. לדבריו, בעבירה זו "יש פגיעה בחירות הנאשם, לכן רק במקרה קיצוני ביותר ראוי להעמיד אדם לדין בגין עבירה זו. לכן גם כתבי אישום רבים לא מוגשים".
העימותים האלימים בעכו. עשרות נעצרו (צילום: AFP)
אחד המקרים הקיצוניים שמזכיר אנקר הוא פרשת כרוזי החזיר, שהובילה להרשעתה ב-1997 של פעילת הימין, טטיאנה סוסקין, בניסיון לפגיעה ברגשות דת. סוסקין, אמנית צעירה שעלתה לישראל מרוסיה ולמדה בבצלאל, נעצרה לאחר שציירה כרוזים, בהם נראית דמות חזיר עוטה כאפייה, הנושא את השם "מוחמד" ודורך על ספר קוראן. על סוסקין נגזרו שתי שנות מאסר בפועל ושנת מאסר על תנאי, בין היתר בשל הרשעתה גם בעבירה של מעשה גזענות.
יעצרו גם את מי שנוסע בשבת?
"כל אחד יכול להבין שמקרה הנהג בעכו אינו דומה למקרה של כרוז החזיר", אומר אנקר. "במקרה הכרוזים, האקט היה הרבה יותר מכוון ועצם המעשה העיד על התרסה ועל הכוונה. כאן, קשה לומר אם זה עומד במבחנים של התרסה. אדם נסע ברחוב בעיר שבה אוכלוסייה מגוונת. שטח ציבורי בעיר מעורבת שבה יהודים, נוצרים ומוסלמים. משמעות הדבר היא שמי שנוסע בשבת בשכונה דתית גם עובר דבר עבירה. האם פירוש הדבר שלכל היהודים גם כן אסור לנסוע ברכב?".
על הגורמים שהובילו את המשטרה לעצור את הנהג בחשד לביצוע העבירה אומר אנקר, כי "ייתכן שעשו זאת כדי להגיע את הרוחות או מסיבות אחרות. בכל מקרה, אני מוכן להתערב שלא יהיה משפט. איך יירדו מהעץ? הרוחות יירגעו, הצדדים יתנצלו ולא יוגש כתב אישום. ספק רב אם הפרקליטות תגיש כתב אישום".
פרופ' אריאל בנדור מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, מסכים שהעבירה לא תוכל לגבש לבדה עילה להגשת כתב אישום. "אני מתאר לעצמי שזו לא עילת המעצר, אלא העילה קשורה בצורה כלשהי לסיכון חיי אדם", הוא אומר.
"זו עבירה ארכאית שהשימוש בה נדיר ובצדק, כי היא שייכת לקבוצת עבירות המגבילות את חופש הביטוי, כמו העלבת עובד ציבור או שופט והמרדה. אם היו מגישים כתבי אישום רבים בגין עבירות אלו, לא ניתן היה לקיים פה חברה דמוקרטית. חלק אינטגרלי מהדמוקרטיה הוא שמותר לאנשים לפגוע ברגשות זה של זה. כמובן שצריכים להיות לכך גבולות, אך על אלו להיות רחבים".
לפנייה לכתב/ת 
