100 שנה להקמת כנרת - חלק ב'

המפעל הציוני-התיישבותי ליד מוצא הכנרת מן הירדן החל לפני מאה שנה - וכאן קמו חוות כנרת והמושבה כנרת. פרק שני בסדרה מתעד את חייהן של משפחות יצחק ולאה כהן ויוסף ורחל אברמסון

נדב מןפורסם: 24.10.08 , 08:35

בשבוע שעבר פרסמנו את החלק הראשון בסדרה בת ארבע כתבות המוקדשת למושבה כנרת, וזאת לרגל מאה שנה להקמת המושבה והחווה.

בראשית המאה ה-20 רכש האגרונום חיים מרגליות קלווריסקי, אשר היה ממונה מטעם יק"א על הקמת מושבות הגליל, שטחים בבקעת יבנאל, ועליהם הוקמה בהמשך המושבה יבנאל. בשנת 1904-5 מצא קלווריסקי הזדמנות לרכוש את אדמות דלאייקה (חאן אל דלאייקה עמד במקום בו נבנתה חוות כנרת).

הוא רכש בדמי קדימה מכספו למעלה מ-12 אלף דונם במקום, וכאשר בא אל שולחיו ביק"א שיקבלו את הקרקע, הם התנגדו וטענו שלא נועץ אתם בטרם העסקה. קלווריסקי פנה אל ארתור רופין שעמד בראש המשרד הארץ ישראלי לסייע ברכישת הקרקע, ורופין גייס בעלי הון ציונים עבור הרכישה.

בקיץ 1908, בהמלצת האגרונום ברמן, הוחל בהקמת חוות כנרת ליד החאן. "חברת הכשרת היישוב" וארתור רופין שליחה, תכננו שחווה זו תכשיר את החלוצים הבאים לארץ להקמת משקים חקלאיים. מצפון לחוות כנרת רכשה יק"א רצועת אדמה להקמת המושבה כנרת בה יהיו שמונה חצרות איכרים.

בסדרה זו אנו מביאים את סיפורן של המשפחות ראשונות אשר התיישבו במקום וחיות בו עד היום. התצלומים תועדו בבתי הראשונים ובמוזיאון המושבה. תודה מיוחדת למוליק (שמואל) יזרעאלי שמשפחתו מהמייסדים והוא אוצר בזיכרונותיו את ימי המושבה.

השכנים למשפחת הלוי, עליהם נכתב בכתבה הקודמת, היו משפחת יצחק ולאה כהן. בני הזוג נישאו בשנת 1913. יצחק כהן נולד באירקוטסק ב-1891. לאביו הייתה טחנת קמח ואחיו צבי עבד במכרות זהב של משפחת נובומייסקי (משה נובומייסקי הקים לימים את מפעלי האשלג סביב ים המלח). בשנת 1909 עלה יצחק לארץ באוניה מאודסה, מלווה במספר חברים. בתחילה עבדו במקומות שונים בארץ, עד שבשנת 1913 קיבל כהן מיק"א את משקו של אליהו מזרחי (גיסו של אפרים קראוזה) בכנרת, שלא הצליח להקים משק.

יצחק הכיר את חנה מייזל, שניהלה את חוות העלמות בחצר כנרת, וביקשה ממנה שתמצא עבורו בחורה שתעזור בניהול משק ביתו. היתה זו לאה בת משה ומתיה ליפשיץ מיבניאל. לאחר זמן קצר נישאו. בשנת 1925 עלו לארץ האב ישראל והאח צבי. צבי הקים עם שותפים מטבריה טחנת קמח בצמח אשר פורעים ערבים שרפו במאורעות 1936.

ליצחק ולאה כהן נולדו שישה ילדים: משה, שולמית, חנה, לינה והתאומים אורי ואריה. יצחק נהרג בתאונת דרכים ב-1973, ולאה הלכה לעולמה ב-1974.

1. שנת 1910. יצחק כהן עם חבריו בדרכם לארץ ישראל

2. ילדי משפחת כהן בשנת 1924: מימין: חנה, משה, לינה ושולמית.

3. 1928. מימין, כנגד סיבוב השעון: אריה, שולמית, חנה, לינה, משה, אורי.

4. התאומים אורי ואריה (משמאל) בתצלום משנות ה-30.

5. 1919: בחזית ביה"ס במושבה כנרת. הגננת אהובה ברנר (אחותו של הסופר יוסף חיים ברנר), שני מימין: משה כהן, רביעית מימין: דרורה הלוי, שביעית מימין: ימינה יזרעאלית. שאר הילדים חלקם ילדי כנרת וחלקם פליטי תל אביב-יפו.

6. 1930 ילדי כנרת הראשונים. מימין: משה כהן, דרורה הלוי, אהרון רחמים, ימינה יזרעאלי, יורם כבשנה, נחמה חפץ.

7. משה כהן, בכור המושבה, בתצלום משנת 1943 עם הינדה אשתו מגרעין בתלם (עין גב), והבנים אמנון וגיורא. כהן התגייס להגנה ולפלמ"ח וכמפקד ניחן באומץ לב רב. בתקופת המאבק על ההעפלה היה שותף להבאתם של המעפילים. עם פלישת הסורים לעמק הירדן ב-18.4.1948 נלחם עם מחלקתו במשטרת צמח. לאחר נפילת המשטרה עבר לתעלות הלחימה בדגניה ב', שם נפל ב-20.4.1948.

8. שולמית וחנה במכנסי גומי, תצלום משנות ה-30.

9. חנה ולינה כהן, 1940.

10. חנה ולינה על שפת הכנרת, 1938.

11. חנה וצבי בגשר, 1947.

12. בית משפחת כהן. נראים: לינה ויצחק כהן עם גיורא, בנו של משה, 1943.

13. ליד בית משפחת כהן נמצא ביתם של יוסף ורחל אברמסון. בבית זה התגורר בתחילה עזריה שאולוב הצ'רקסי אבל עם גמר בניית בתי כנרת עזב ומשקו נמסר ליוסף אברמסון. ילדיהם של בני הזוג היו: מינה, מתניה, שבתאי, גינוסרה, דודו, אמנון. יוסף הלך לעולמו ב-1969, ורחל ב-1972.