"37% מהאקדמאים משכילים מדרישות התפקיד"

ההשכלה העודפת היא תופעה שבה השכלתו של פלוני עולה על הנדרש לביצוע עבודתו. לתופעה זו יש השלכות לא מבוטלות על מצבם הכלכלי של העובדים ומידת השתלבותם בשוק העבודה. לפי מחקר שנערך בשיתוף הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והמועצה להשכלה גבוהה, תחום הלימודים משפיע על הסיכוי של העובד להיות במצב של "השכלה עודפת".

כלומר, הסיכוי שרמת ההשכלה של בוגר רפואה או משפטים תהיה תואמת לרמה הנדרשת במקצוע, גבוה יותר מהסיכוי שהשכלתו של בוגר מדעי הרוח לא תעלה על הדרישות במקום עבודתו. במלים אחרות, למידה כללית לתואר ראשון, ללא התמחות והתאמה לצורכי שוק העבודה, מגדילה את הסיכויים של הבוגרים למצוא את עצמם במצב "השכלה עודפת".

השיעורים הנמוכים של השכלה עודפת נמצאים אצל בוגרי משפטים, רפואה, מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב, הנדסה ואדריכלות. שיעור גבוה של השכלה עודפת מאפיין את בוגרי מדעי הרוח והלימודים הכלליים. בנוסף, אחוז גבוה יותר של בעלי השכלה עודפת נמצא בקרב בוגרים בעלי ותק במשרה לעומת עמיתיהם, שהתחילו לעבוד במשרותיהם אחרי תום הלימודים.