בנו של הנרצח בפיגוע: "המוטו שלו - אהבת הארץ"

"בכל מקום אהבו אותו, אהבה שאינה תלויה בשום דבר. הוא מעולם לא עשה רע לאף אחד - הוא תמיד רק רצה לעזור", כך סיפר הערב (יום ה'), בנו הנסער של אברהם עוזרי, שנרצח הבוקר בפיגוע הדקירה בשכונת גילה בירושלים. הוא התאלמן לפני כעשר שנים, והותיר אחריו שני ילדים - בן ובת - ושישה נכדים.

• צה"ל עצר את קרובי המחבל; חייל נפצע קל
• דרישה בכנסת: להרוס את בית המחבל
  

הבן, עמוס עוז (אין קשר לסופר המפורסם - א.ג), הספיק לראות את אביו בבוקר היום הנורא. כשדמעות זולגות מעיניו תיאר: "הייתי איתו בבוקר, הוא ביקש שאקח אותו לקופת חולים, ואז הוא ייסע לבת זוגו. הסעתי אותו, הלכתי לעבודה, הוא גמר את הסידורים שלו ובאותו זמן, בזמן הלא נכון במקום הלא נכון - אבא בדיוק עבר היכן שהמחבל נמלט מהשוטרים. המחבל כנראה החליט להרוג אותו ובשתי אבחות סכין דקר אותו פעם בכתף ופעם בגב".

אברהם עוזרי ז"ל ונכדתו

עוזרי נדקר בידי המחבל מוחמד סאלם, בשעה שנס מהשוטרים שעיכבו אותו לבדיקה ברחוב ורדינון, ודקר את שוטר מג"ב, רס"ר דניאל מוצא. עוזרי נפצע אנושות, ולאחר מכן מת מפצעיו בבית החולים. מוצא, בן 32, נפצע באורח בינוני.

 גם המחבל, בן 21 תושב הכפר תקוע, נפצע בינוני. הוא נתפס בעבר פעמיים בירושלים כשוהה בלתי חוקי והורחק, וגם מוכר למשטרה מאירועי הפרות סדר מחוץ לירושלים.

"חיפשו אותי מהמשטרה, ביקשו להיפגש פנים מול פנים", סיפר עמוס. "התעכבתי ובדרך מישהו אמר לי שבן אדם בן 86 נפצע בפיגוע. נדלקו לי נורות אדומות, התקשרתי לבת זוגו והיא חשבה לתומה שהוא ישן - כי שמעה אותו נכנס בבוקר ולא שמעה אותו יוצא. כשהגעתי לתחנת המשטרה בתלפיות, מפקד החקירות לא היה צריך להגיד לי הרבה. אני רוצה לציין את רגישות וסבלנות המשטרה".  

הבן הוסיף ותיאר את אביו המנוח: "הוא היה מלח הארץ, בן אדם שכל דבר שמה שדיברת עליו התקשר איכשהו לאהבת הארץ. זה היה המוטו העיקרי בחייו ולכן הזדעזעתי שדווקא לו זה קרה. הוא אמר 'שהערבים יחיו שם ואנחנו נחיה פה'". עמוס דיבר גם על כך שאביו היה ספורטאי כל חייו: "לא היה מרתון שהוא לא השתתף בו, היה זקן הרצים. כל מארגני הספורט הכירו אותו והצדיעו לו, בצעירותו הוא היה בלח"י".

הבן התייחס גם לאכזריות של המחבל: "בן אדם בן 86... אפילו חיות לא הורגות את החיות הזקנות. מה יש להרוג בן אדם בן 86? מה ייצא לך מזה? הוא יכול להיות סבא-רבא שלך. חיות זה לא מילה, אצל החיות יש כבוד גם לחיות".

"לא היה צריך לבקש, הוא פשוט בא לעזור"

למרות שבאופן אישי לא היו קרובים, סיפרה שכנתו של עוזרי, פנינה בלדב, שאברהם היה דמות משמעותית בחיי משפחתה. "הוא היה בן אדם פשוט מקסים. מדי בוקר היה הולך למתנ"ס, שם התנדב. הבנתי שכולם שם בוכים כל היום, כולם בהלם".

בלדב הוסיפה וביכתה את הירצחו: "אנחנו גרים בסמוך כבר 23 שנים. על אף גילו, הוא תמיד היה עוזר עם השקיות במעלה המדרגות, ובכל בקשה אחרת היה מגיע מיד. בעצם בכלל לא צריך היה לבקש, הוא פשוט היה מגיע. רק בשבוע שעבר, הוא השאיר לנו פתק ושאל - למה אנחנו לא משקים את העציצים. הוא לא רצה שהם יתייבשו. פשוט כואב הלב, בן אדם זהב".

"אברהם עבד בסוכנות היהודית שנים רבות ומשפרש הלך להתנדב במתנ"ס, עד לפני שנה. הוא לא רצה לשבת בבית. רחמנות עליו. רק מילים יפות יש להגיד על הבן אדם הזה, פשוט חבל שהוא הלך וחבל שהוא הלך בצורה שכזו", הוסיפה השכנה.