הזמן הצהוב: פריחת החלמוניות
החלמונית שנחשבה עד לפני כעשור לנדירה, הפכה למבשרת הסתיו - וחובבי הפרחים נוהרים אחר פריחתה הצהובה בחודשים אוקטובר עד דצמבר. שרה גולד מספרת על סוד קסמה וממליצה על אתרי פריחה המתאימים גם לילדים
הפרח מרשים ויפהפה ובולט בייחודו מבחינות רבות: עונת פריחתו, צבעו (כאשר אין כמעט פריחה), יופיו, גודלו (עד כ-8 ס"מ) וריכוזו במרבדים זורחים למרחוק. החלמונית הגדולה היא צמח מפתיע: ללא אזהרה מוקדמת, היא פורצת מתוך קרום האדמה, ללא קשר לירידת הגשמים, וצבעה צהוב-חלמוני זועק. המשוררת לאה זהבי כינתה אותה בשיר בשם "פרח תדהמה צהוב". ואמנם, יש משהו מדהים בהופעתה.
לא בכדי כתב מיכאל דשא:
"הַסְּתָו סָבִיב, צְחִיחַת-שָׁרָב,
טְרֵשָׁה צְהֻבָּה וְחַרְבוֹנִים,
אַךְ שֶׁמֶשׁ בֹּקֶר חֶסֶד רַב
עוֹטְרָה לְשֶׁלֶף-קִמְשׁוֹנִים.
תּוּגַת-הָגוּת, צְפִיַּת פְּלָאִים,
שְׁתִיקַת מַחֲשֶבֶת קַדְמוֹנִית...
פִּתְאֹם זוֹרַחַת מִסְּלָעִים
כּוֹתֶרֶת-כֶּתֶם - חֶלְמוֹנִית"...
הילה של נדירות. פרחי החלמונית (צילומים: רז ארבל)
החלמונית שייכת למשפחת הנרקיסיים, שסימן היכר הבולט שלהם הוא שהם נמצאים מתחת לפני האדמה (שחלה תחתית ומתחל העוטף את הפרח). סימן היכר נוסף הוא ה"צ'ופצ'יקים" הנמצאים בשלושת עלי הכותרת החיצוניים שלה, לשם נמשכות הדבורים בעקבות הריח המפתה. הן מחליקות לתוך הפרח ממש כמו במגלשה, נהנות מהצוף המצוי ליד האבקנים, מתמלאות באבקה, עפות לפרח אחר, וכך מסייעות בהאבקה.
קיימים גם יחסי "פיתוי ופיצוי" בין החלמונית ומפיצי הזרעים - הנמלים. הן אוכלות את החומר השומני בו מצוייד כל זרע וסוחבות אותם באביב לקיניהן, כך הן מסייעות בהפצת הזרעים.
אמוץ דפני טוען במאמרו כי לחלמונית ישנה "הילה של נדירות" אשר נותרה לה מלפני שנים, טרם גילו אותה פורחת בנחת באתרים רבים, שאין קשר הגיוני ואקולוגי מקשר ביניהם (התיאוריה כיום היא כי החלמוניות הן שרידים לעידן שבו היה מזג האוויר שונה בארץ). ואכן החלמונית נפוצה בחרמון, בגולן, בגליל העליון, ביהודה ובנגב, בכל אזור בבית-גידול מסוים ומוגדר מאוד, לרוב בשטחי סְפר.
פריחת החלמוניות מתחילה בהרים הגבוהים ובמקומות הקרים, בשביל הפסגה במירון וברכס בשנית, מאוחר יותר הן פורחות במקומות החמים יותר. כיצד נדע להגיע בזמן הנכון למקום המתאים? החלמוניות פורחות בכל הארץ בטווח של כחודש וחצי, בכל אתר מתרחשת פריחה במשך כשבועיים. אפשר להיעזר בדיווחי הפריחה באתר.
מסלול חלמוניות והעיר העתיקה סוסיא
החלמוניות אמורות לפרוח ביער יתיר ולהבים לפי התחזית בשבוע השני בנובמבר (בעוד כשבועיים). לפניכם מסלול מומלץ הכולל צפייה בחלמוניות. אם רצונכם בטיול מוסדר, אתר צמח השדה ומדרשת סוסיא מארגנים לכאן טיול ביום רביעי ה-12 בנובמבר במסגרת הסדרה "האדם וצמח השדה".
איך מגיעים: ברכב: נוסעים על כביש חורה – בית היערן, לאחר כ-9 ק"מ ישנו שלט המפנה אל פריחת החלמוניות. נוסעים על-פי השילוט ובצמוד לסימון שבילים שחור כ-5 דקות עד שמגיעים לחנייה הסמוכה לפריחת החלמוניות.
ברגל: יורדים רגלית מבית היערן לכיוון מערב בתוך ערוץ נחל המוביל אל הפריחה (מומלץ להיעזר במפת סימון שבילים מס' 12 - דרום השפלה ושולי הר חברון), בסיור של סדרת הסיורים "האדם וצמח השדה " נרד רגלית מבית היערן אל החלמוניות.
יוצאים לדרך
נתחיל בפריחה המרהיבה על יד היישוב להבים, בקרבת היישוב בתוך ערוץ נחל הנמצא בסמוך לכביש להבים-שוקת פורחות כמה מאות חלמוניות. מלהבים נמשיך בנסיעה אל עבר יער יתיר. מתחת לבית היערן אשר נבנה בשנות ה-60 עם נטיעתו של היער הגדול במדינה, בחלקה הנטועה בעצי "אלת הבוטנה" (פיסטוק), בתוך החלקה ולמרגלות טראסה עתיקה, כנראה מימי הביזנטים, נצפה בפריחה נוספת של חלמוניות.
ההגעה לפריחת החלמוניות ביער יתיר אפשרית ברכב פרטי או בהליכה רגלית מכיוון בית היערן. לאחר הצפייה בפריחת החלמוניות מומלץ להמשיך לביקור בעיר העברית הקדומה סוסיא. סוסיא היתה עיירה יהודית גדולה ומאורגנת, אשר התקיימה בדרום יהודה, בקצה הארץ הנושבת, במהלך מאות השנים שאחרי חורבן הבית השני. מתוך ההרס הנורא שפקד את ארץ יהודה בסוף מרד בר כוכבא, הלכה והתפתחה באיזור זה אוכלוסיה יהודית גדולה שהגיעה לשיא פריחתה בסוף התקופה הביזנטית, ובתחילתה של התקופה המוסלמית הקדומה (המאות הרביעית עד התשיעית לסה"נ). שרידיה של אוכלוסיה מרתקת זו נשארו חקוקים בנדבכי האבנים שנותרו בשטח האתר שבסוסיא הקדומה.
המבקר כיום באתר יוכל לעמוד מקרוב על חיי היומיום של היהודים בארץ ישראל בתקופת התלמוד באופן מוחשי. שרידי המבנים, המקוואות, הכתובות, העיטורים והסמלים היהודיים באבן ובפסיפס, ובראש כולם מבנה בית הכנסת המפואר, שזורים בסיור מתמשך המגולל פרשייה מרתקת, אשר כאילו נסתיימה אתמול.
מסוסיא אפשר להמשיך אל המושב כרמל בו נמצא מפעל "עשבי קדם" המייצר מוצרי טיפוח ומרפא מצומח סְפר מדבר יהודה שגודלו בצורה אקולוגית ללא חומרי ריסוס, אפשר לסייר במפעל ובחלקות גידול הצמחים. בין הרי חברון לעין גדי קיים מפגש מיוחד של אזור ערבתי עם צמחי אזור ים תיכוני. המצוקה האקלימית גורמת לתכולה מיוחדת של שמנים אתריים ועוד בצמחים.
דיווחים על מאות חלמוניות פורחות בנגב
4 אתרים נוספים לצפייה בחלמוניות
1. פריחת חלמוניות ליד הר סנסן
ב-17 לאוקטובר נצפה ריכוז יפהפה של חלמוניות ליד דרך הפטרולים היורדת מצור הדסה לאביעזר. החלמוניות תפרחנה שם כשבוע עד עשרה ימים. זהו אחד הריכוזים הגדולים באזור המדרונות המערביים של הרי יהודה.
איך מגיעים: המיקום המדויק הוא כ-50 מטר מצפון לדרך הפטרולים העוברת ליד חרבת סנסן. החלמוניות פזורות במדרון לאורך כ-100 מטר. אין אפשרות להגיע עם הרכב מכיוון צור הדסה כי השער נעול, ולכן יש צורך בהליכה רגלית של כחצי שעה עד לחרבת סנסן. צריך לרדת מהדרך ואז הן מתגלות במדרון.
2. שמורת החלמוניות בירוחם
החלמוניות בשמורה גדלות במפנים השונים של הרכס. תחילת הפריחה היא בתחילת אוקטובר במפנים הצפוניים, וסיומה באמצע נובמבר במפנים המזרחיים והדרומיים. בכלל הערוצים נמנו אלפי חלמוניות והתקבלו דיווחים על מאות חלמוניות פורחות.
איך מגיעים: השמורה משתרעת מערבית לירוחם, דרומית לכביש מס' 224 ומערבית לכביש מס' 204.
3. נחל ראש פינה
החלמונית הגדולה אמורה לפרוח בנחל ראש פינה מאמצע נובמבר ועד תחילת דצמבר.
איך מגיעים: מאזור ראש פינה הישנה המשוחזרת סעו או לכו לכיוון הנחל, הפריחה מתרחשת בעיקר במדרון הפונה לכיוון האזור המשוחזר (הדרומי), אי אפשר לפספס, אלפי חלמוניות פורחות שם בשיא.
4. מעלה רחבעם – נחל תקוע
מזרחית להרודיון נמצא הריכוז הגדול ביותר של חלמוניות פורחות בישראל. הפריחה בנובמבר-דצמבר (יש לעקוב אחר הפרסומים). המקום התגלה רק בשנת 2004 ע"י עוז גולן, ואז נספרו במקום 200,000 פרחים.
- למידע על צמחי הבר של ישראל - היכנסו לאתר צמח השדה