המשבר הכלכלי: העסקים הקטנים נקלעים לקשיים

אברהם עמיר, בעל מפעל "שיבובים" למתכת ועיבוד שבבי, מודה שהמצב הכלכלי הנוכחי מדיר שינה מעיניו. "התחלנו בסבבי לקוחות להזמנות לשנת 2009 ונדהמנו מחוסר ההיענות. הלקוחות פשוט מילאו את פיהם מים," מספר עמיר. לקוחותיו של עמיר הם מפעלים שמייצאים חלקים למוצרי חשמל לבנים כמו מקררים ומכונות כביסה, וחברות היי-טק המספקות מוצרי לוואי לתעשיית המטוסים, כמו משקפות ומכשירי ראיית לילה.

המפעלים והחברות הללו מייצאים את מוצריהם לחו"ל, ומרגישים היטב את המשבר הגלובלי. "העסקים עמם אני עובד חוששים מביטול הזמנות מחו"ל או מכך שלא יקבלו תשלום, ולכן הם מהססים להזמין ממני," מעיד עמיר. עמיר חש לא רק ירידה בהיקף ההזמנות, אלא גם ירידה במוסר התשלומים.

"גם אלה שהיו אמורים להעביר תשלומים שומרים בימים אלה את הכסף לעצמם, כך שאנחנו ומפעלים דומים רבים אחרים ניקלע בקרוב למצוקת אשראי רצינית. בנוסף לכל הצרות, לפני כשנה צימצמו לנו, כמו לכל המשק, את מסגרות האשראי. אם בעבר יכולנו לבקש מהבנק סכום כזה או אחר כדי לעבור תקופות קצרות של מחסור, היום הבנק מערים קשיים ואנחנו עומדים מול גזירה שאיננו יכולים לעמוד בה", אומר עמיר. 

גם כאן מדובר במלחמה

עמיר מצפה מהמדינה שתדאג לעסקים הקטנים – לפחות כמו שדאגה לעסקים בצפון לאחר מלחמת לבנון השנייה. "גם כאן מדובר במלחמה – המלחמה על פרנסתנו ועל החוסן הכלכלי שלנו ושל המדינה. אני מקווה שנקבל אישורי חריגה מהמסגרת בלי בירוקרטיה מיותרת ובלי בקשות ואישורים שתהליך השלמתם ייארך חודשים. אני חושש שהחבל יגיע עד צוואר, ובעלי העסקים יצטרכו לפנות למקורות חוץ בנקאיים ולשוק האפור."

גם איתן סתת, בעל מפעל "ביגוד" להדפסות משי בירושלים, מודאג מהמצב. במפעל המשפחתי המצליח מדפיסים ורוקמים על חולצות, על תיקים ועל ספלים – בעיקר עבור תלבושות בתי ספר, קבוצות ספורט, מסעדות, עיריות ועכשיו גם עבור מועמדים לבחירות המקומיות.

"למרות שמדובר בלקוחות שהם גופים ציבוריים ופרטיים גדולים, אנחנו נתקלים בתופעה של עצירת תשלומים," מספר סתת. "אנשים לא משחררים את הכסף, ואני צריך לנסוע אחריהם לכל קצווי הארץ כדי לגבות את מה שמגיע לי. בינתיים אני צריך לשלם עבור החולצות שאני רוכש לקראת הדפסה, לשלם שכר דירה, מע"מ וכמובן משכורות. בחודש האחרון חזרו אלי צ'קים במספר דומה לאלו שחזרו במשך 5 שנים," אומר סתת. "אני מבין שגם הלקוחות במצוקה אבל האבן מתגלגלת, ומכאן ועד למצוקה אמיתית הדרך קצרה."

"הבנקים חוששים בצדק"

לסתת אין תלונות לבנקים: "הם חוששים, ובצדק. לכן, על המדינה לנקוט צעדים ולאפשר מדיניות של הלוואות סבירות. אם אני אפול, ייפלו איתי 15 המש־ פחות שמתפרנסות אצלי, ואז יהיה על המדינה לתמוך בהן. חשוב שהמדינה תדאג שעסקים לא ייפלו."

"רק לפני כשעה ישב אצלי בעל סטודיו לעיצוב גרפי, שעובד עם חברות גדולות במשק, כשהוא מיואש מהמצב," מספר עו"ד יורם אורגד, מנכ"ל מעוף-עסקים, ארגון המתמחה בהקמת והבראת עסקים קטנים בשיתוף עיריית תל־אביב. לדבריו,

אותו בעל עסק חווה ירידה משמעותית בהיקפי העבודה המועברים אליו ונקלע לקשיי תזרים, והוא אינו היחיד.

אורגד מספר כי הבעיה החמורה ביותר היא הקשחת עמדותיהם של הבנקים לגבי הקצאת אשראי: "אם בעבר הבנקים היו מוכנים להעניק מסגרות אשראי קבועות או אפילו זמניות לתקופת מעבר בזמנים לחוצים יותר – היום הם קפדניים הרבה יותר. הקשחת עמדותיהם של הבנקים במתן הלוואות מתבטאת הן בהעלאת הריבית והן בבקשת ביטחונות רבים יותר. חלקם מסרבים בכלל לתת הלוואה, תוך שהם מתרצים את הסירוב ב'רמת סיכון גבוהה."'

אורגד אף מספר על בעל מפעל בענף המזון, שקיבל לאחרונה הודעה מהבנק עמו הוא עובד במשך שנים ארוכות, לפרוע מיידית את חובותיו. אותו בעל מפעל נדרש לכסות כ-400 אלף שקל, ולסגור את חשבונו כי הבנק ראה "סיכון" בפעילותו. "אני חושש שהמצב רק יורע. זה הזמן של העסקים הקטנים לבחון את עצמם, להתייעל, לחסוך בהוצאות לא נדרשות ולהפנות מא־ מצים לתחומי השיווק," מסכם אורגד.

"רבים עלולים לקרוס"

אחד הדוברים בשם בעלי העסקים הקטנים הוא יהודה אלחדיף, נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה. עוד לפני החגים פנה אלחדיף לשר האוצר ולנגיד בנק ישראל בבקשה לנקוט צעדים משולבים של הממשלה ובנק ישראל כדי למנוע משבר אשראי, שעלול לשתק את פעילות המגזר.

"יש להגדיל את היצע מקורות המימון לעסקים קטנים בתוך המערכת הבנקאית, ליצור מסגרות מימון מיוחדות שיאפשרו הקטנת הלוואות לזמן קצר והמרתן לטווח ארוך להגדיל את פריסת התשלומים ולעודד את התחרותיות בקרב הבנקים מול בעלי העסקים," אומר אלחדיף. "בשנים האחרונות ניצני הרחבת הפעילות והמעבר לצמיחה כלל לא ניכרו במפעלים הקטנים. מרביתם היו נתונים למגבלה של היעדר הון עצמי ואמצעי מימון בהיקף מספיק. עכשיו, אם המצב יחמיר, רבים מהם עלולים לקרוס אם לא יינקטו הצעדים הדרושים," ציין.

בהתאחדות המלאכה והתעשייה מציינים כי בניגוד למדינות אחרות, בארץ אין הגדרה חוקית לעסק קטן. עם זאת, קיימת החלטת ממשלה המציעה להגדיר עסקים קטנים ובינוניים לפי הקריטריונים הבאים: עסק זעיר כולל עד 5 עובדים עם מחזור מכירות של 10 מיליון שקל; עסק קטן כולל עד 50 עובדים ומ־ חזור מכירות של 25 מיליון שקל; עסק בינוני כולל עד 100 עובדים ומחזור מכירות של 100 מיליון שקל; ועסק גדול מעסיק מעל 100 עובדים, ומחזור המכירות שלו מעל 100 מיליון שקל.

גם אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, פנה לשר האוצר בקריאה לעזרה. האיגוד מאגד תחתיו לא רק עסקים קטנים, אלא גם חברות ענק במשק, כולל הבנקים עצמם. "על המדינה להקצות כ־5 מיליארד שקל לערבויות להלוואות, שיינתנו על־ידי המערכת הפיננסית לעסקים שעלולים להתמוטט מחמת מצוקת אשראי, אך יש להם סיכוי ממשי לשרוד את המשבר," אמר לין במפגש ראשי המשק עם שר האוצר בשבוע לדברי לין, מדובר בקביעת נפח ערבויות מוגדר, שיחולק לחברות עסקיות בפיקוח בנק ישראל. "הערבויות להלוואות ייועדו רק לעסקים בריאים העלולים להתמוטט מחמת מצוקת האשראי, אך יש להם סיכוי ממשי להמשיך ולפעול כעסק חי."

מי שעלולים לסבול במיוחד מהמצב הכלכלי החדש הם יזמים צעירים בתחילת דרכם. לדברי ראל גודמן, מנכ"ל קרן שמש לעידוד יזמים צעירים, אין ספק שהמשבר, ואפילו רק הדיבורים על מיתון, ישפיעו בעיקר על מגזר זה. גודמן: "עסקים שהחזיקו מעמד ו'התגלגלו' בתקופות קודמות יהיו הראשונים להינזק ולהיפלט מהשוק. כך לדוגמה, יזמית שפתחה מסעדה עממית קטנה תתקשה מאוד לשרוד בזמן מיתון. לגבי פתיחת עסקים חדשים, צפויה רעידת אדמה."

בדרך: תוכנית סיוע לעסקים 

הרשות לעסקים קטנים ובינוניים תגבש בתוך מספר שבועות תוכנית כלכלית לסיוע לעסקים הק־ טנים והבינוניים בישראל. התכנית תונח על שולחן הממשלה בהקדם, במטרה שיינקטו צעדים מיידיים להענקת סיוע לעסקים קטנים עוד לפני הבחירות. הרשות תערוך מחר כנס חירום בהשתתפות יו"ר ועדת הכספים ח"כ אבישי ברוורמן, יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ ישראל חסון, ויו"ר השדולה לעסקים קטנים ח"כ סטס מיסז'ניקוב.

 בכנס יגובשו עקרונות התוכנית שתוגש לממשלה, ובמרכזם: הקטנת תשלום מקדמות מס הכנסה, יצירת מסלול מהיר וזול להענקת אשראי לבעלי עסקים קטנים, ומימון ממשלתי לסדנאות מקצועיות להכנת העסקים למיתון. בכנס, שייערך במלון בזל בתל־אביב, ישתתפו נציגים מהתאחדות התעשיינים, איגוד לשכות המסחר, התאחדות בעלי המלאכה והמ־ סחר ולשכת התיאום של הארגונים הכלכליים.