אמו של הילד שנחנק: החגורה נמתחה על צווארו
הוארך ביממה מעצרה של הסייעת, החשודה בגרימת מוות ברשלנות של נתנאל חיים אמורבי בן השלוש מנתניה, שנמצא ללא רוח חיים תלוי על חגורת בטיחות. אמו סיפרה ל-ynet: "החגורה היתה סביב צווארו. ניסיתי לקרוא, אבל הוא לא הגיב"
בית משפט השלום בנתניה האריך בצהריים (יום ב') ביממה את מעצרה של מלוות ההסעות, החשודה שגרמה ברשלנות למותו של נתנאל חיים אמורבי, ילד אוטיסט בן 3, שנמצא אתמול תלוי ללא רוח חיים על חגורת הבטיחות ברכב ההסעות. החשודה מכחישה את הטענות, אך במשפחתו של הילד בטוחים שמישהו ברכב ההסעות אשם במה שקרה.
השופטת חנה שניצר זאגא קבעה כי "יש תשתית ראייתית לכאורה הקושרת את החשודה לעבירה המיוחסת לה ואין ספק שמדובר באירוע טרגי ומצער". בדיון בבית המשפט, טען נציג המשטרה כי ברכב היו שלושה ילדים ותפקיד המלווה הוא להשגיח עליהם. בדיון התברר כי הכסא החדש שבו ישב הילד שייך להוריו, והשתמשו בו בפעם הראשונה אתמול. סניגורה של החשודה, מירון רוזנטל, טען כי הנהג הוא זה שקשר את הילדים בחגורות.
נחנק למוות בהסעה. נתנאל חיים אמורבי
בבית המשפחה מחכים עדיין לתוצאות הנתיחה. האמא, רחל אמורבי, נזכרת במה שראתה אתמול, כשבנה הובא הביתה. "נתנאל היה בתנוחה של כאילו הוא נופל מהכיסא, הישבן שלו כבר לא היה על הכיסא. החגורה היתה סביב צווארו, ניסיתי לקרוא לו, אבל הוא לא הגיב", שחזרה את הרגעים המזוויעים.
אתמול, בשעה 18:00 בערב חיכתה רחל להסעה שתביא את בנה מגן "קשת", שבו הוא לומד במסגרת החינוך המיוחד. "כשההסעה הגיעה, שאלתי את המלווה איך נתנאל היה, והיא השיבה ש'הוא היה נודניק'. כשניגשתי להוריד אותו מהרכב, ראיתי שפוך על הכיסא, הטוסיק שלו באוויר והחגורה מתוחה על צווארו. התחלתי להוריד את הקליפסים של החגורות, דיברתי איתו, אבל הוא לא הגיב לי. השפתיים שלו היו כחולות. הוא היה ללא דופק, ללא הכרה. לא יכולתי להחזיק אותו בידיים, מסרתי אותו לנהג והנהג זרק אותו חזרה אלי. התחלתי לצעוק והשכנים יצאו. הנהג והמלווה נסעו מהמקום במהירות".
בעקבות זעקותיה של רחל, התאספו במקום שכנים. "עובר אורח שהבחין במצבו של הילד, החל לבצע בו החייאה. במקביל הזעיקו למקום את מד"א. הגיעו שני אמבולנסים, הם החלו לבצע החייאה בילד. הייתי עם בעלי באמבולנס וכל הדרך הם הצליחו להחזיר לו דופק, ואז והדופק נעלם. ביקשנו שייקחו אותו לבית החולים שניידר ואיש מהצוות אמר שהלוואי שנצליח להגיע איתו ללניאדו. כשהגענו לבית החולים, קבעו את מותו".
נתנאל לא דיבר, אך משפחתו הצליחה לתקשר איתו. למשפחה טענות קשות נגד המלווה. "היא אמרה שהוא היה נודניק, למה היא לא התייחסה אליו? אם היא היתה מתייחסת אליו זה לא היה קורה, נתנאל לא היה מת. בסך הכל היא היתה צריכה להסתכל ולראות שהוא נופל מהכסא, והחגורה סביב צווארו".
נתנאל למד בגן קשת בשכונת עין התכלת בנתניה במסגרת החינוך המיוחד. במסגרת הגן קיבל טיפולי פיזיותרפיה, קלינאי תקשורת וריפוי בעיסוק. "זה גן חדש, רק השנה הוא התחיל ללמוד שם. נתנאל אהב את הסובבים אותו, תיקשר עם אנשים, חייך, רקד והיה ילד פעיל. העדפתי לקחת אותו לבד לגן, כי לרכב ההסעות העמיסו את הילדים כמו עופות, ללא יחס, ללא חיוך, בלי לומר בוקר טוב".
מעיריית נתניה נמסר בתגובה: "אנו משתתפים באבלה הכבד של המשפחה ומאחלים שלא יידעו עוד צער. כדי להגיב בצורה מסודרת, אנו ממתינים לדו"ח הפתולוגי שיקבע את נסיבות המוות. יחד עם זאת, ככל הידוע לנו, לא היו תלונות של הורים כנגד המלווה".
נתנאל הותיר אחריו אם, רחל, אב ליאון, שני אחים בני חמש ואח בן 11 חודשים.
לפנייה לכתב/ת 
