מראה אינטרנטית לחיים
המתיחות בין עזה לשדרות מתועדת באתר חדש של ערוץ "ARTE", שיצר קופרודוקציה ישראלית-פלסטינית בפלטפורמה ראשונה מסוגה. בסוף השבוע ההפקה זכתה ב"פרס אירופה"
אתר האינטרנט של רשת הטלוויזיה האירופית ARTE השיק תת-אתר יוצא דופן וראשון מסוגו שמציג במקביל סרטונים על שישה אנשים החיים בעזה ובשדרות.
הרעיון מאחורי הפרויקט הוא להביא לקהל רחב של צופים פיסות חיים הנפקדות מיומני החדשות. מדי יום, במשך עשרה שבועות, יעלו לרשת שני סרטונים שמביאים את סיפורם האישי של שתיים מהדמויות. האתר האינטראקטיבי מציע גם בלוגים, צ'אטים, מפות, פורומים וקישורים שונים. את הסרטונים, שישודרו באינטרנט, יפיקו צוותים ישראלים ופלסטינים. צוותי הצילום משני הצדדים יעקבו אחר הדמויות, כאמור, במשך חודשיים.
"החיים למרות הכל". קופרודוקציה ראשונה מסוגה
לטובת העניין חברו בצד הישראלי המפיקים אריק ברנשטיין ("עלמה הפקות") ואסנת טרבלסי ("טרבלסי הפקות") בשיתוף עם החוג לקולנוע ולטלוויזיה של מכללת ספיר.
בצד הפלסטיני לוקחת חלק בפרויקט חברת ההפקה "רמאטן" שמרכזה בעזה. שותפים נוספים בפרויקט לצד ARTE צרפת הם חברת ההפקה הצרפתית !Bo Travail וחברת ההפקה האינטראקטיבית Upian.Com. הפרויקט האינטרנטי החדשני מלווה את החיים כפי שחווים אותם גברים, נשים וילדים מעזה ומשדרות בתנאי מחיה קשים, תחת טילים והפצצות מהאוויר או בשקט מתוח, וממשיכים לעבוד, לאהוב ולחלום למרות הכל.
קרוב רחוק
זוהי הפעם הראשונה בה גוף משדר מממן פרויקט אינטרנטי שתכניו כמות שהם אינם מיועדים במקורם לשידור בערוץ הטלוויזיה. רשת ARTE השקיעה בפרויקט כ-80 אלף יורו ובמקביל תומך בו גם ה-CNC, המכון הלאומי הצרפתי לקולנוע, שהשקיע בפרויקט 90 אלף יורו.
"עזה ושדרות הם שני מקומות שהמרחק ביניהם זניח אבל שתיהן דפוקות ושתיהן נזנחו", אומר המפיק אריק ברנשטיין בשיחה על היוזמה, "המצב בעזה מזעזע מכל בחינה אפשרית כבר 60 שנה ועל שדרות לא שמים מאז הקמתה ועד היום. התחלנו לגלגל את הרעיון בינואר 2008, זו היתה תקופה בוערת מאד עם קסאמים על שדרות והפגזות בעזה. חשבנו להראות כמה קרובים שני המקומות האלה, שהם מבחינתנו מודל. רצינו להראות את האנשים, לא פוליטיקאים, לא אנשי תקשורת, לא אנשי צבא, סתם אנשים שחיים את היומיום הקשה בשני המקומות ולתת להם לדבר".
פרס אירופה על טיפול בתכנים ועיצוב ברור שמדגיש את חשיבות התוכן
אירופה קצת עייפה מהסכסוך הישראלי-פלסטיני. נדמה שגם ברשתות הטלוויזיה האירופיות מאסו בנושא, לפחות כפי שהוגש על ידי היוצרים התיעודים בשני הצדדים ובכל זאת דווקא בגישה האישית שמציע הפרויקט היה משהו שהדליק את אנשי ARTE.
"מי כמונו יודע שסרטים על הסכסוך נעשו ונעשים לעייפה. אין כמעט זווית שלא כוסתה או מכוסה", אומר ברנשטיין ומוסיף, "זה נכון שגם תחנות שידור אירופיות מתחילות להרגיש מיצוי של העניין אבל אנחנו חיפשנו מסגרת לסרטים קצרים ותוך כדי דיאלוג הבנו שהמקום הנכון הוא האינטרנט. זה רענן, זה חדשני, זה עדיין לא נעשה באופן כזה וזה מאפשר לשני צדדים שלא באמת יכולים לשתף פעולה בגלל המציאות הנתונה, להציג ביחד תכנים שנארזים באירופה".
זה פרויקט האינטרנט הראשון שלך. מה משך אותך לפלטפורמה הזו?
"בניגוד לסרט שאתה עובד עליו שלוש שנים, מציג אותו, קורא את הביקורות ועובר הלאה, האינטראקטיביות שהאינטרנט מציע עם הקהל מאוד מגרה. השמיים הם הגבול באינטרנט. זה למעשה פרויקט חי שכל הזמן גדל, לא רק מבחינת אורך החיים שלו, אלא כל הזמן מתווספים אליו דברים. התכנים בו הם דבר מתפתח. זה Poetry In Motion, עבודה בתהליך".
אבל לא רק זה משך את ברנשטיין לפרויקט. "קודם כל זה פורמט חדש שלא נעשה עד כה וזה מעניין אותי כאיש קולנוע", הוא אומר ומוסיף, "חשובה לי גם האמירה האידיאולוגית או הערכית והיא לנצל את האינטרנט בכדי לאפשר לכמה שיותר אנשים בכמה שיותר מקומות בעולם להיחשף לסיפורים האלה.
זה מדהים בעיני שאנשים מכל מיני מדינות, גם כאלה שאין להם נגישות לתכנים שכאלה באופן אחר, יכולים לראות את הסרטים האלה במקביל. לצד זה כמובן חשוב לי ששני הצדדים, הישראלי והפלסטיני, יוכלו לראות אחד את השני לא ברמת החדשות אלא בחיי היומיום".הסרטונים באתר מתורגמים לעברית, ערבית, אנגלית, גרמנית וצרפתית. בחברת Upian.Com שפיתחה את האתר ביקשו להדגיש את הקיום המסונכרן של הישראלים והפלסטינים זה לצד זה. "מבחינה גרפית הסרטונים היומיים של שני הצדדים מוצגים על המסך זה לצד זה. אפשר להגדיל את אחד הסרטונים אבל לא להעלים מהמסך את השני", אומר ברנשטיין ומוסיף, "זו מעין תזכורת תמידית שיש פה שניים".
באופן מפתיע רשתות השידור הישראליות לא הרימו את הכפפה למרות שהפרויקט הוצע להן. זה לא הפריע לאיגוד השידורים האירופי להעניק לפרויקט בסוף השבוע האחרון בברלין, בירת גרמניה, את "פרס אירופה" בתחום המדיה החדשה.
בנימוקיהם למתן הפרס כתב חבר השופטים שכלל נציגים מקצועיים מתחנות הרדיו ורשתות הטלוויזיה הציבוריות באירופה: "לפעמים אנו מוצאים את עצמנו במצבים שבהם נדמה שהפוליטיקה מכתיבה את חיינו. הפרויקט הזוכה בפרס המדיה החדשה אינו מתמקד בפוליטיקה הגדולה אלא באינדיבידואלים ומציג באופן אמביציוזי את חיי היומיום של גיבוריו – כל כך דומים ועם זאת כל כך שונים זה מזה – כל כך רחוקים ועם זאת כל כך קרובים אחד לשני. הפרס מוענק לפרויקט על היצירתיות יוצאת הדופן בה הוא מציג את שני הצדדים של הסיפור. העיצוב הפשוט והברור, מדגיש את חשיבות התוכן והקונספט המערכתי מאחורי האתר ש'כולנו היינו רוצים להיות אלה שבנו אותו'. הפרויקט הזה מראה רגישות אדירה בטיפול בתכניו הן במראה והן בתחושה. חבר השופטים משוכנע שהפרויקט הזה הציב רף גבוה למדיה החדשה של כל גופי השידור בשל ערכי ההפקה שלו שהם מעבר לטלוויזיה ואינטרנט".
בסוף חודש נובמבר יוצג הפרויקט גם במסגרת הפורום הבינלאומי של פסטיבל הסרטים הדוקומנטרי IDFA הנחשב לפלטפורמה החשובה בעולם בתחום זה.