חוק המאגר הביומטרי - עבר בקריאה ראשונה

"חוק המאגר הביומטרי" (להורדת PDF) עבר היום (ד') בקריאה ראשונה בכנסת, לאחר שכבר עבר את אישור הממשלה בחודש אוגוסט.

החוק, שיזם משרד הפנים, נועד להנהיג בישראל "תעודות זהות חכמות" אשר כוללות אמצעי זיהוי ביומטרים, כגון טביעת אצבע ותמונות ממוחשבות של הפנים. כמו כן, החוק מורה על הקמת מאגר שיכלול נתונים ביומטריים על כל

תושבי המדינה. החוק התקבל בקריאה ראשונה ברוב של 18 חברי כנסת כנגד חבר כנסת אחד - דב חנין. לא היו חברי כנסת שנמנעו. החוק יעבור לוועדת חוק חוקה ומשפט.

מטרת החוק היא להתמודד עם הבעיות הקשורות לזיוף מסמכי זיהוי, שמוגדרות בחוק עצמו כחמורות. "היתרון בשימוש במאפיינים ביומטריים לצורך אימות או זיהוי בני אדם, מקורו בכך שמידע ביומטרי הוא מידע שאדם 'נושא' עמו באופן תמידי... זאת לעומת מידע מזהה אחר העלול להיות חשוף לשינויים ולתיקונים במרמה, עם יכולות מוגבלת לזיהוי הזיוף", נכתב בהצעה.

עוד החוק יעזור בקידום חתימה אלקטרונית, בעזרתה יוכלו אזרחים לבצע פעולות מול משרדים ממשלתיים מהבית דרך האינטרנט במקום להגיע למשרדי הממשלה, הסביר היום בכנסת שר הפנים, מאיר שטרית שציין כי נעשתה עליו עבודה של למעלה משנה על ידי אנשי טכנולוגיה ומשפט. שטרית עוד ציין כי כיום יש בישראל 350,000 תעודות זהות מזוייפות.

סירבת למסור טביעת אצבע? מאסר

אם החוק יעבור, משרד הפנים יהיה אחראי על איסוף הנתונים הביומטריים של כל תושבי ישראל. תושבים שיתנגדו למסור את הנתונים יענשו וישלחו לשנת מאסר, על פי ההצעה. החוק לא מציין כיצד יבצע איסוף הנתונים בפועל.

המאגר הביומטרי, שזכה לביקורת ציבורית נרחבת, ישומש לא רק לאימות אמיתות אמצעי הזיהוי החכמים, אלא יוכל גם לסייע למשטרה ולכוחות הביטחון בזיהוי חשודים, זאת לאחר קבלת צו מבית משפט שלום, על-ידי שימוש בנתוני המאגר. המאגר יוכל לסייע לכוחות הבטחון בחקירות, בבירור זהותו של אדם שזהותו מוטלת בספק וגם לצורך העברת המידע לרשות אכיפה מחוץ לישראל.

נוסח החוק המעודכן: עונה לביקורת

הצעת החוק המקורית, שאושרה בתחילת חודש אוגוסט על ידי הממשלה, זכתה לביקורת רבה, בעיקר מפי פעילים למען זכויות אדם.

"הקמת מאגר ביומטרי ראשי לכלל האזרחים תפגע בזכות היסוד החוקתית לפרטיות. הפגיעה תהיה כפולה: המאגר יהיה מצוי בסכנת פריצה על ידי גורמים עוינים, והמאגר הביומטרי יוכל לעמוד לרשות המשטרה וכוחות הביטחון ויהווה פוטנציאל למטרד לאזרחים,

שיהפכו לפושעים פוטנציאליים בעל כורחם", אמר אז עו"ד דן חי, יו"ר הוועדה להגנת הפרטיות בלשכת עורכי הדין.

נוסח החוק המעודכן מתייחס לביקורת, ומפרט באופן נרחב יותר חלק מנהלים שיחולו על המורשים למשוך ולהזין נתונים למאגר הביומטרי. כמו כן, הנוסח החדש מורה על מינוי של ממונה על פרטיות, עובד מדינה שיפקח על שמירת הפרטיות של התושבים שאמצעי הזיהוי הביומטריים שלהם כלולים במאגר.

הנוסח המעודכן גם מתייחס לעובדה שמאגרים ביומטריים כפי שמוצעים בו אינם נהוגים במדינות מערביות, אך טוען שלאחר בדיקה של חלופות, מצא משרד הפנים שהמאגר הביומטרי הוא הפתרון היעיל ביותר לבעיית זיופי תעודת הזהות.

ח"כ אלדד: המתנגדים לחוק - נוכלים ועבריינים

חבר הכנסת דוב חנין הביע תמיכה במסמכי הזיהוי הביומטרים עצמם, אך התנגד להקמת המאגר לצידו. "זו תהיה המדינה המערבית הראשונה שתקים מאגר כזה רגיש, וזאת למרות שאפילו במשרד הפנים ככל שאני יודע, אמרו שלא צריך מאגר כזה בשביל למנוע זיופים". חנין ציין כי מדובר בפגיעה בזכויות יסוד וביקש לבחון את החוק מחדש ולא להעביר אותו.

"הטיעונים של הפרטיות מוכרים לי", אמר חבר הכנסת אריה אלדד, " אבל רוב אלה שמתנגדים לתעודות זהות ביומטריות הם נוכלים ועבריינים". אלדד קרא לחברי הכנסת להילחם ב"מכת המדינה" כהגדרתו. חבר הכנסת ניסים זאב הביע אף הוא תמיכה בחוק, ענה לחנין וציין כי בארצות הברית נלקחת טביעת אצבע מהנכנסים למדינה בכל פעם שמגיעים אליה.

שטרית השיב לחנין, ואמר שהחוק התעכב בגלל הרגישות שלו, וחזר על התיקונים שהוספו לחוק ועל הפיקוח שהוא מטיל על המאגר. "המתים לא יוכלו להצביע, אז אולי יפגעו בזכויות המתים", אמר שטרית בצחוק, ואמר כי החוק ימנע גניבת זהויות. "כל העולם עובר לתעודות ביומטריות, לקחנו את החששות שלך בחשבון", אמר שטרית.

"הוראות החוק המוצע לעניין השימוש במאגר והגנת הפרטיות באות לעגן הסדר מידתי ומאוזן המביא בחשבון את כל השיקולים האמורים... הקמת המאגר אינה מהווה פגיעה העולה על הנדרש בזכויות יסוד", אומרת ההצעה, בה מצויין כי המדינה תספק מענה אבטחתי הולם כדי לשמור על המידע הרגיש - אך ההצעה עדיין לא מספקת הסבר טכני לגבי סידורי האבטחה שיונהגו.

סייע בהכנת הידיעה: אמנון מרנדה