לא על הקסאם לבדו: שדרות עושה בחירות
בחסות הרגיעה יוצאות לאור הבעיות שטואטאו תחת הרקטות. התושבים - אלה שנשארו בעיר החבולה - מתמודדים עם הזנחה ברחובות וקריסה של עסקים. חמישה מועמדים מבטיחים להם עתיד טוב יותר. ואלי מויאל? הוא כבר כותב זכרונות
כמו שאר אזרחי המדינה, גם תושבי שדרות יילכו בשבוע הבא לקלפי, לבחור ראש עיר. הרגיעה הביאה גם שינוי דרמטי בסדר היום. האיום מעזה פינה את מקומו לבעיות חברתיות, שטואטאו מתחת לשטיח בחסות הירי מעזה. כעת צצות הבעיות במלוא העוצמה והנושאים שמטרידים כל אזרח בעירו, מקבלים ביטוי: מחלקות עירוניות לא מתפקדות, ניקיון העיר, פיתוח, תעסוקה וכמובן מערכת החינוך.
מי שהגיע לשדרות בשנים האחרונות לא יכול היה להתעלם מעשרות שלטי המחאה שהוצבו סביב העיר, "חומת ביצורים" עשויה סיבי נייר המקיפה את התושבים, מעטפת של כרזות המסמלת יותר מכל את המחסור במיגון אמיתי מפני רקטות הקסאם. אבל הרגיעה עשתה את שלה, ושלטי המחאה פינו את מקומם לטובת כרזות מטעם המתמודדים על ראשות העיר.
ראש העיר שייבחר בשדרות ייאלץ לפעול להשבת האלפים שעזבו את העיר, חלקם אגב לא העבירו את כתובתם, כדי לזכות בהטבות שונות, להן הם זכאים בשל מעמדה של העיר כמוכת ירי. מספר בעלי זכות הבחירה בעיר עומד על כ-16,600 אלף, מתוך 21 אלף תושבים. בעיריית שדרות טוענים כי מאז ההסלמה במאי 2005, עזבו את העיר כ-3,500 תושבים, ואילו המועמדים לראשות העיר סבורים כי המספר האמיתי עומד על כ-5,000 תושבים שנטשו את העיר.
כל המועמדים מצהירים כי לאחר שייבחרו, יצליחו להחזיר את התושבים שנטשו עם חבילות סיוע, עם קמפיין מסודר להשבתם, ממש כמו השבת היורדים מהארץ. אבל זה לא יהיה פשוט. מי שעזב והתברג במקומות אחרים, לא ישוב כנראה.
בהיעדר קסאמים, התפנו לטפל בין היתר בבעיית העסקים הקטנים. עשרות עסקים כאלו נסגרו בשנים האחרונות ואלו שנותרו, מתמודדים עם קשיים כלכליים רבים. חלקם אף הסתבכו בהלוואות בשוק האפור. ברטה קאושנסקי, שהציגה את מועמדותה והספיקה להתחרט, היתה הנציגה האותנטית של בעלי העסקים הללו. המועמדת אחלמה פרץ מרבה להעלות את הנושא במפגשים שלה עם התושבים ובחוגי הבית, ומציעה ששדרות תהיה עיר לא מע"מ, כמו אילת.
חזות העיר מוזנחת בחלקיה השונים של העיר. עשרות מיליוני שקלים הוזרמו אל שדרות לטובת שיקום המערכות השונות, אולם מי שמסייר בעיר לא יכול שלא להבחין בבורות שנפערו בכבישים כתוצאה מירי הקסאם. בעירייה מסבירים הבורות האלה טרם תוקנו, כי הם ממתינים למשרד השיכון שיבצע ריבוד של הכבישים. בנוסף, תושבים רבים טוענים כי בחודשים האחרונים חלק ממחלקות העירייה אינן מתפקדות. בחלקים שונים בעיר ניכר כי האשפה לא נאספה זמן רב וערימות פסולת בניין קיימות במקומות רבים. מקומות בילוי לצעירים ונוער ששקקו חיים בעבר, נסגרו זה מכבר בעקבות הקסאמים.
אחרי מויאל: מ-20 מועמדים לחמישה
החלל שנותר בעקבות עזיבתו של ראש העיר הכריזמטי, אלי מויאל, קסם לרבים שראו עצמם מתאימים לתפקיד. השמועות ידעו לספר על 20 מועמדים שרוצים לרשת את מויאל, אבל אט אט הלכה הרשימה והצטמצמה. כיום מתמודדים חמישה על ראשות העיר: דוד בוסקילה, אחלמה פרץ, אלון דוידי, ששון שרה והרב עמרם אלעזרא. בשבועות האחרונים התחממה מעט מערכת הבחירות, בעקבות גל השמצות שמקבלות ביטוי במקומונים ובפליירים שונים המחולקים בעיר.
שדרות, היום. עיר ללא מע"מ? (צילום: זאב טרכטמן)
את עיקר האש ספגה בשבועות האחרונים אחלמה פרץ, רעייתו של שר הביטחון לשעבר. פרץ, בת 53, אם לארבעה, ממקדת עניין רב במערכת הבחירות הנוכחית. היא עובדת במכינה כסגנית המנהל במכללת ספיר ורואה בעמידה לצד בעלה עמיר, חלק מפעילות ציבורית. יש לה תוכניות למכביר, מבניית איצטדיון ממוגן, אולם קונגרסים ועוד.
בפרסומים האחרונים שהופצו בעיר צוירו קריקטורות לא מחמיאות, בלשון המעטה, שלה ושל בעלה. לדבריה, "ההחלטה להתמודד נבעה מכך שעצוב לי לראות את העיר הזו, שקברניטיה נטשו אותה מנטלית, ועצוב לדעת שאנשים טובים נרתעו מלבוא לפה. לכן חשבתי שאני צריכה לעשות מעשה". היא תקפה את ההזנחה ואת הפגיעה בעסקים הקטנים, אבל כשזה נוגע לטיפול בירי הקסאם, היא נזהרת מעט בדבריה, אולי בשל הזיקה לשר הביטחון בתקופות הירי המאסיבי.
המתמודדים: העירייה לא מתפקדת
מול פרץ מתמודד מועמד בעל סיכויים לא מבוטלים. דוד בוסקילה, איש קדימה, בן 52, גרוש ואב לשלושה ילדים, כיהן בעבר כראש מועצה בשדרות במשך תשע שנים. "אין לי ספק שאבחר ואני מעריך שזה יהיה בסיבוב הראשון" הוא ממהר להצהיר. "החלטתי להתמודד בגלל ההזנחה וחוסר התפקוד של המנגנון העירוני". לדבריו, "גם בתחום הביטחוני, למרות המהומה הרבה, אני לא רואה טיפול - למרות שזה לכאורה לא נושא באחריות ראש העירייה".
אלון דוידי, בן 35, נשוי ואב לחמישה ילדים, הגיע לשדרות במסגרת ישיבת ההסדר והתיישב בעיר. שמו עלה לכותרות לאחר ההפגנות המתוקשרות, במסגרתן שבת רעב באוהל מול ביתה של אחלמה פרץ, יריבתו כיום ואשת שר הביטחון באותה תקופה. הוא הקים את המטה לביטחון שדרות, שבמסגרתו גם חולקו משלוחי מנות בפורים לתושבים ולחיילים.
ששון שרה, יו"ר ועד ההורים בשדרות, המוכר בעיקר בזכות "הפרלמנט" שמתכנס מדי יום סמוך לחנות שבבעלותו, מתמודד אף הוא על ראשות העיר. כל עיתונאי מזדמן מגיע אליו לשמוע את דעתו בכל נושא ועניין. "פעלתי המון בנושאים רבים, הקמנו בית ספר מדעי תורני וניסינו לפעול בתחומי החינוך, אבל הבנתי שאתה לא יכול לפעול מבחוץ, רק מבפנים. אני אומר לאנשים שאני אשים מדשאות ומדרכות והם מבקשים שאתחייב זה מצחיק אותי, כי התפקיד ראש עיר זה לעשות את זה".
עוד מועמד הוא הרב עמרם אלעזרא, שימש כסגן ברוטציה במועצת העיר הקודמת וזו הפעם הראשונה שבה חרדי מתמודד לראשות העיר. אלעזרא, המוכר בעיר בזכות גמילות חסדים שהקים, סבור כי בידו הכוח להיבחר.
השורד האחרון הפסיק לנאום
דמות הבולטת בחסרונה היא ללא ספק ראש העיר היוצא, המזוהה כל-כל עם מצבה העגום של שדרות. האיש שהופיע בכל מסך טלוויזיה בישראל בתקופת הירי המאסיבי, לא יתמודד במערכת הבחירות הנוכחית. בימים אלה הוא יושב ושוקד על כתיבת זיכרונותיו. לפני כשבועיים הוא עוד הסתובב בפסטיבל האוכל, שלפי ההערכות משך אל העיר בין 80 ל-100 אלף מבקרים. אבל מויאל לא לחץ ידיים, לא נשא נאומים. הוא רק הסתובב בשקט וחייך לעצמו. "חשבתי שאם יש הישג שאני יכול להיות גאה בו זה ההישג הזה. מי היה מאמין לפני שנה או שנתיים שכמות כזו תגיע לעיר", אמר.
מויאל, שעל פי ההערכות יתמודד ברשימת הליכוד לכנסת בבחירות הקרובות, משקיף מהצד על העשה בעירו ולא מביע עמדה פומבית. "מי שאתמוך בו - יודע זאת", אמר והוסיף שהוא לא מקנא במועמדים שיעמדו תחת מתקפת קסאמים. "אני מקווה שיצליחו לעבור את הימים הללו, כי אף אחד באמת לא יודע מה זה", אמר. על עשר שנותיו בראשות העיר אמר, כי "אני מסיים את הקדנציה שלי כשאני חושב שהצלחתי להציג הישרדות, למרות המתקפות הקשות והימים הנוראים שחווינו".
לדבריו, "אנשים בוודאי זוכרים איך כל הארץ השתגעה, כיצד אנו עוד חיים בעיר הזו, והייתי צריך לעמוד מנגד ולהחזיק את העיר שלא תיפול על הברכיים. זה לא היה פשוט, זה היה קשה מאוד והיו רגעים קשים מאוד, על סף שבירה". מויאל מתכוון לימים בהם התפטר מתפקידו וחזר בו, מהלך שעורר ביקורת נרחבת נגדו. "היו ימים שהעיר היתה שוממה יום אחרי יום, בלילות לא נראה איש, המסחר היה כמעט מת", אמר. "להיות ראש עיר בשדרות זה לא דומה לשום מקום אחר בארץ. כשיש רגיעה הכל בסדר, אבל כשיבואו הקסאמים זה ייראה אחרת".