הוגשה בקשת הסגרה נגד האחים אברג'יל
בבקשת ההסגרה נכתב כי האחים יצחק ומאיר אברג'יל ושלושת שותפיהם היו מעורבים בסחיטה, ברצח ובעסקאות סמים בארצות הברית ובבלגיה. הפרקליטות כתבה בבקשת ההסגרה כי אם החמישה יורשעו, הם יוכלו לרצות את עונשם בארץ
עכשיו זה רשמי: בקשת הסגרה לארצות הברית הוגשה הבוקר (יום ה') נגד האחים מאיר ויצחק אברג'יל, ששון בראשי, משה מלול וישראל אוזיפה לבית המשפט המחוזי בירושלים. המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה מבקשת להכריז על החמישה כבני הסגרה לארה"ב.
מבקשת ההסגרה עולה, כי כתב האישום שהוגש נגד החמישה הינו פרי חקירה שארכה שש שנים - בה נטלו רשויות אכיפת החוק בלמעלה מעשר מדינות. הבקשה מדברת על שלוש פרשיות עיקריות, בהן היו מעורבים החמישה במסגרת חברותם בארגון הפשע. בין היתר מוזכרת בה גם פרשת הבנק למסחר. בפרקליטות טוענים שהאחים אברג'יל ובראשי סחטו באיומים
אנשי עסקים בארה"ב, להם נתנו הלוואות מכספים אותם גנבו מהבנק למסחר. השלושה, על פי הבקשה, סחטו באיומים את מקבלי ההלוואות ודרשו מהם להחזיר את הכספים בתוספת ריביות גבוהות.
במסגרת ההסגרה מובאות שתי דוגמאות לסחיטת אנשי עסקים. על-פי התיאור, גבי בן-הרוש וחי ועקנין הלוו 250 אלף שקלים לאליהו חדד ויוסף עטיה לצורך השקעה בעסקת בגדים. כמה חודשים לאחר מכן, נפגשו יצחק אברג'יל וששון בראשי עם חדד במלון במיאמי והודיעו לו כי עלי לשלם את החוב לבן-הרוש. באותה פגישה קבע אברג'יל מהו הסכום שחדד חייב לשלם.
מההאזנות הסתר, שבוצעו לגבי סחיטת שני אנשי העסקים עולה, כי בראשי עמד בקשר רצוף עם ועקנין ובן-הרוש בכל הנוגע לגביית החוב מחדד. בשיחה שהתקיימה בין שלושתם אף סיפר ועקנין לבראשי כי הוא הולך לזרוק את חדד מהבית בעקבות אי תשלום החוב.
סחיטה אחרת, המוזכרת בבקשת ההסגה, היתה זו של איש העסקים ויקן קיוליאן. על פי הבקשה, הלווה בן-הרוש לקיוליאן כמיליון דולר מכספי המעילה בבנק למסחר, לצורך רכישת מכוניות פאר מחוץ לארה"ב ומכירתן ברווח. מההאזנות הסתר עולה שבראשי היה מעורב ישירות בגביית הכספים מקיוליאן ואף איים עליו.
בבקשת ההסגרה מוזכרים גם האחים חי ואסף ועקנין. מהבקשה עולה כי אסף הפסיד את כל הכסף שהועבר אליו מכספי המעילה בבנק לסמר, בסכום של יותר ממיליון דולר בהשקעות כושלות בבורסה. האחים אברג'יל, בראשי ובן-הרוש ראו את האחים ועקנין כאחראים לאובדן הכסף - ואיימו עליהם כי אם הכסף לא יוחזר, הם יפעילו נגדם אלימות. על פי הבקשה, האיומים נגד ועקנין הופנו אליו בזמן ששהה בארה"ב, ולכן האיומים הופכים את העבירה לעבירה בשטחה של ארה"ב.
הבקשה: אברג'יל אישר לרצוח
פרשה נוספת בה עוסקת בקשת ההסגרה, הינה קשירת קשר לרציחתו של סמי אטיאס. על פי הבקשה, בתקופה שבין תחילת 1999 ל-2000 פתחה משטרת לוס אנג'לס בחקירה בנוגע למעורבותו של משה מלול, שהוגדר כמנהיג ארגון פשע של האחים מלול, בביצוע עבירות של סחר בסמים.
מהבקשה עולה כי חבר בכנופיה בארה"ב שדד סם אקסטזי שהיה מיועד לארגונו של מלול. בעקבות זאת פנה מלול לאברג'יל כדי לקבל אישור לרצוח את אטיאס, כיוון שהוא היה שייך לחבורה הירושלמית. אברג'יל נתן את אישורו ומלול שכר שירותי כנופיה אמריקנית לביצוע הרצח. בבקשת ההסגרה מובאות שלוש עדויות וראיות של שלושה אנשים שונים, שהעידו כי הם יודעים שמלול הזמין את הרצח ושאברג'יל אישר אותו.
הפרשה השלישית והאחרונה הינה פרשת הסמים. על פי הבקשה, ב-2003 ניהלו בבלגיה חקירה שבמסגרתה התברר כי יצחק אברג'יל עמד בראש רשת להפצת סם MDMA וסמים אחרים בכל רחבי העולם. בבלגיה נחשף כי אוזיפה הוא בעל תפקיד מפתח באותה רשת ומקבל הוראות ישירות מאברג'יל. מהבקשה עולה כי חומר הראיות מלמד שיניב חזיזה, שהיה אחד מחייליו של אוזיפה בארגון הפשיעה של משפחת אברג'יל, עשה עסקאות סמים שונות בידיעתם של אוזיפה ואברג'יל.
בסיומה של פרשת ההסגרה מציינת הפרקליטות כי אם החמישה אכן יוסגרו ויורשעו ויוטלו עליהם עונשי מאסר, הם יוכלו לעבור למדינת ישראל לריצוי העונש אם יחפצו בכך. בבקשה נטען כי יצחק אברג'יל עמד בראש הפרמידה.
במקביל, עורכי דינו של מאיר אברג'יל, אביגדור פלדמן ושרון נהרי, שלחו מכתב לשר המשפטים דניאל פרידמן, בו ביקשו שהשר יערוך לו שימוע. זאת, על מנת שאברג'יל יוכל להסביר מדוע לדעתו אין להסגירו לארצות הברית. לדבריהם, הליך השימוע הינו מתבקש, משום שמדובר בתהליך שעלול לפגוע משמעותית בחירויות היסוד.
לפנייה לכתב/ת 
