מזכרת לעולם שאיננו
הוא הכניס את חזון ישעיהו ותפילה לימים הנוראים, אבל לא הוציא מהספר את נאום היטלר. ראיון עם אורן נהרי, עורך המהדורה העברית של "נאומים ששינו את העולם"
"מעולם בשדה עימותי האנוש לא חבו רבים כל כך, למעטים כל כך", כך הילל ווינסטון צ'רצ'יל את עוז רוחם של טייסי הקרב הבריטים, שהדפו את הבליץ על לונדון, בנאום בלתי נשכח בבית הנבחרים הבריטי, ב-20 באוגוסט 1940.
הנאום המפורסם של ראש הממשלה הבריטי הוא חלק מאסופת נאומים היוצא בספר חדש, בעל הכותרת המפוצצת "נאומים ששינו את העולם". הוא מכיל קרוב ל-60 נאומים שנבחרו על ידי עורכי המהדורה הבריטית, ועתה הוא מופיע בעברית בהוצאת מטר, בעריכתו של אורן נהרי.
"מעולם לא חבו רבים כל כך למעטים כל כך". וינסטון צ'רצ'יל (צילום: אי פי איי)
"הכותרת של הספר באמת קצת גדולה", מסכים נהרי. "אף אחד לא עמד ונאם והעולם כולו תפס את ראשו למשמע הדברים. בכל זאת, יש בספר כמה נאומים של מטיפי הדת הגדולים כמו מוחמד, ישו, משה, ישעיהו ובודהה. הם נשאו דברים באוזני כמה עשרות מאזינים, אבל אלו דברים שעדיין ממשיכים להשפיע על החיים של אנשים אלפיים שנה אחרי".
נהרי, ירושלמי, אב לשניים ובעל תואר שני בהיסטוריה, מזוהה בעיקר עם ערוץ 1. "אני עורך חדשות החוץ בערוץ 1 ואני מאוד אוהב את זה", הוא אומר. כשהוא חובש את כובע העורך הספרותי, הוא נוהג לבחור בנושאים הקרובים לליבו. בין היתר ערך את "האטלס האנציקלופדי של העולם" ואת סדרת ספרי הבלש "עקבות". "בימים אלה אני עובד גם על הכנת משדר הבחירות בארצות הברית, ובמקביל עורך את הספר השני בסדרת 'משני עולם' - 'נשים ששינו את העולם', אבל נשאר לי זמן לצאת למסעדה טובה ולשחק ברידג'".
עם הפנים אל הנשגב
כעורך המהדורה העברית של "נאומים ששינו את העולם" קיבל נהרי את המנדט גם להוסיף ולהוריד נאומים על פי בחירתו, כדי להתאימם לקרוא העברי. "הוספתי שמונה נאומים המקושרים לתרבות שלנו. נאומים שפנו אל הנשגב", הוא אומר.
בחרת כמה בחירות מיוחדות, למשל חזון ישעיהו ותפילה לימים הנוראים. איך זה השתלב בספר?
"בישעיהו הבאתי לא רק 'וגר זאב עם כבש', אלא גם 'איכה היתה לזונה קריה נאמנה', כדי להזכיר את הטפות המוסר. את הפיוט לימים הנוראים הבאתי בגלל הסיפור המעניין שעומד מאחוריו, שחלקו הגדול מיתוס".
הבחירות המקומיות של נהרי מביאות קולות שונים של הישראליות לדורותיה. ניתן למצוא שם את "בחרנו במוות מחיי עבדות", הנאום שנשא אלעזר בן יאיר לפני שהתאבד עם אנשיו במצדה; את "עימדי ניצבים כאן, בשעה זאת, שישה מיליון קטגורים" של גדעון האוזנר במשפט אייכמן; את "לא עוד מלחמה, לא עוד שפיכות דמים", של מנחם בגין בעת החתימה על הסכם השלום עם מצרים; וכן את הנאום של יצחק רבין אחרי מלחמת ששת הימים, את ההספד של משה דיין על קברו של רועי רוטברג ועוד.
"לא עוד שפיכות דמים", נאומו של מנחם בגין (צילום: AFP)
"ההוצאה באנגליה איפשרה לי להוריד את הנאומים של היטלר, מולוטוב וסטאלין", אומר נהרי. "אבל אלה אנשים שהנאומים שלהם חשובים כי הם חוללו שינוי, הם השפיעו. עשיתי גם את השיפוט המוסרי, אבל נאום טוב אין פירושו נאום הגון".
יצאו בחוץ
בכל זאת, כמו בכל אסופה, לפעמים לא פחות מעניינים הם הדברים שנותרים בחוץ. "ודאי שאת הנאום של פריקלס שמדבר על החירות של אתונה הייתי מכניס אם הייתי העורך של המהדורה המקורית. גם את הנאום של טוני בלייר על הסכם השלום בצפון אירלנד. עוד נאום ששינה במידה רבה ולא נמצא פה הוא הפאתווה של בן לאדן. אני לא יודע אם זה עונה להגדרה של נאום, כי זה נאמר באינטרנט, אבל יש חשיבות לפאתווה הראשונה שבה הוא קורא לג'יהאד במערב".
מהי לדעתך הנוסחה שיוצרת נאום מנצח?
"קשה לומר. הנאום שחותם את הספר הוא דווקא של ג'ורג' וו. בוש, נשיא ארה"ב הנוכחי, שלא ידוע בכישוריו הרטוריים. בכל זאת, אם כיהנת כנשיא ב-11 בספטמבר 2001, גם יתמזל מזלך להיכנס לספר הנאומים ששינו את העולם. סך הכל, אני חושב שזה שילוב בין המילה, האינטונציה, התזמון והתפוצה בקרב קהל רחב. נאום הכי טוב בעולם שאיש לא שומע - אין לו משמעות".
יש נאומים ראויים שפשוט לא היה תיעוד שלהם?
"יש את הנאום של סנאטור מקארתי, שבו הוא אומר כי יש 205 בוגדים במשרד החוץ האמריקאי. זה הנאום שהתחיל את המקארתיזם. הוא שינה את ארה"ב, שינה את המלחמה הקרה, והוא נישא בוויאומינג בנוכחות מקומיים ואולי עיתונאי אחד של עיתון מקומי. אחר כך הוא קיבל תהודה בכל מיני וריאציות".
היית מכניס לספר נאומים של דמויות פיקטיביות מספרים, מחזות או סרטים?
"בהקדמה שלי ציטטתי מהנאום המפורסם ב'יוליוס קיסר' של שייקספיר. ללא ספק הייתי לוקח את הנאום מ'הנרי החמישי', שממנו בא הביטוי 'אחוות לוחמים'. ציטטו את זה בכל כך הרבה סרטים שיש רושם שהנאום לקוח מהמציאות. אולי גם את הנאום ב'שר הטבעות', בקרב האחרון, בו אראגון אומר 'עוד יבוא היום שבוא יובס האדם, אבל לא היום הוא היום הזה..' נאום צ'רצ'יליאני לגמרי".
אילו נואמים גדולים עדיין חיים היום?
"יש את נלסון מנדלה, גם בגלל יכולת הנאום וגם בגלל האישיות. אחריו ברק אובאמה, ברנר אנרי לוי, אלי ויזל, טוני בלייר, וגם והימאן אל זווהארי".
וישראלים?
"אני יכול לציין כנואמים טובים את דויד גרוסמן ושלמה אבינרי. מהפוליטיקאים? שמעון פרס הוא היחיד שאני רואה. וגם אצלו המטאפורות לעיתים קצת בעייתיות".
הנאום הבא שישנה את העולם יעלה קודם ביוטיוב?
"בדקו ומצאו שהסאונדבייט של הפוליטיקאי האמריקאי לפני 40 שנה היה 20 ומשהו מלה. היום 7 מילים בממוצע. זה כלום. איזה רעיון אתה יכול להעביר בשבע מלים? אתה לא יכול. אני רואה את זה בחרדה גדולה, כי מה אנשים אמורים להבין מההחלטות על עתידם, על הפנסיה שלהם, על מלחמה, מכתבות של דקה וחצי בטלוויזיה? אז נאומים ששינו את העולם, במידה מסוימת, זה מזכרת לעולם שכבר איננו".