דיינר - קלישאה אמריקנית נוטפת שומן

מלצריות עייפות למראה עם סיגרייה שמוטה בזווית הפה, נהגי משאית עייפים שלוגמים קפה על הבר, שוטרים במשמרת שמעיפים מבט על הנעשה מחוץ למסעדה ובני נוער המתמזמזים לצלילי הג'וקבוקס - אין מוסד קולינרי אמריקני שזכה לייצוג תרבותי נרחב ומקיף כמו הדיינר. הדימויים השחוקים האלה ששימשו תפאורה לאלפי סרטים, מחזות וספרים, מוכרים גם למי שמעולם לא ביקר בארצות הברית.

צופי הטלוויזיה הישראלית בשנות ה-80 יחייכו לנצח למשמע ה"היי!" שהיה משמיע ארתור פונזרלי, הידוע יותר בכינוי "פונזי", בכל פעם שנכנס לדיינר של אל בסדרה "ימים מאושרים". עלילת הסדרה התרחשה בתקופת תור הזהב של הדיינר האמריקני, שהחלה בתום מלחמת העולם השנייה, אבל ההתחלה היתה שונה לגמרי.

ההיסטוריה המפוארת של הדיינרים החלה באמצע המאה ה-19, כאשר וולטר סקוט, עובד דפוס בעיתון במדינת רוד-איילנד, חיפש לו ולחבריו לעבודה מקום שמגיש אוכל בשעות הבוקר המוקדמות. כשנכשל במשימתו החליט היזם הנמרץ לרכוש קרון רתום לסוסים ולהפוך אותו למזנון נייד. במזנון הוגש תפריט צנוע שכלל כריכים, מאכלי ביצים וקפה, וההצלחה לא אחרה לבוא.

(צילום: ויז'ואל/פוטוס)

רוכשים אוכל מבלי לרדת מהכרכרה

מכיוון שכבר אז היו עסקי המזון רווחיים יותר מעסקי הדפוס, עזב סקוט את העבודה בעיתון והתמסר לעסק החדש, שתוך כמה שנים הפך להצלחה מסחררת. אחרים חיקו את ההצלחה ו"קרונות ארוחות הצהריים", שנקראו כך למרות שהגישו ארוחות בשעות הבוקר המוקדמות בלבד, הפכו לחזיון נפוץ. התפריט הצנוע הלך והתרחב והתווספו לו גם מיני פשטידות ואוכל ביתי. חלונות הקרונות, דרכם רכשו עגלונים אוכל מבלי לרדת מהכרכרה, בישרו את בואן של מסעדות ה"דרייב-ת'רו" הראשונות.

בראשית דרכם דהרו הקרונות ממקום למקום, אולם כשקיבלו רשיון לפעול לאורך שעות היום בחרו רבים מהיזמים להפסיק לנדוד, והפכו את הקרונות למבני קבע. הזמן שהוקדש קודם לטיפול בסוסים ולמעבר ממקום למקום, נוצל לטובת התמקצעות והתייעלות. הקרונות הפכו ממזנונים צנועים למסעדות של ממש שהגישו מגוון נרחב של מאכלים.

השם "דיינר" נוצר כשבעלי עגלות הצהריים המשודרגות רצו להוסיף נופך של יוקרה למוסדות הצנועים וקראו להם על שם קרונות המסעדה המהודרים שברכבת (Diner carts). עם הזמן התקצר השם והפך לדיינרס.

בקרונות הראשונים סעדו בעיקר פועלים, גברים בלבד באותה תקופה. נשים מהוגנות נמנעו מלהיכנס למזנונים ולבתי מרזח, עד לשינוי הגדול שחל במעמד האישה ולצטרפותן של הנשים למעגל העבודה. הדיינרים הגיבו בהתאם והפכו ברבות השנים למקומות שפנו לכל המשפחה. בתום מלחמת העולם השנייה הפכו הדיינרים למקומות מעוצבים, שמלבד קפה, מילקשייק וצ'יזבורגר הציעו זירה פוריה להתרחשויות חברתיות ערות.

למרות ירידה מסויימת בפופולריות, שנבעה בחלקה מהתפשטות רשתות המזון המהיר, שומרים הדיינרים עד היום על מקומם כסמל אמריקני מובהק.

סלופי ג'ו (צילום: mct)

סטייקים לארוחת בוקר

מי שמחפש אוכל בריא עדיף שידיר רגליו מדיינר אמריקני ממוצע. האוכל שמוגש בדיינרים, שהפך לתת-מטבח מובהק בתרבות האמריקנית, מבוסס על המון ביצים, מאכלי בשר ומאכלים מתוקים. ארוחות בוקר מוגשות בכל שעות היממה והן כוללות מגוון רחב של מאכלים ביצים - חביתות עם שפע של תוספות, ביצי עין, פרנץ' טוסט, פנקייק וואפל וכו'. ליד תוכלו לקבל פרוסות בייקון מטוגן, האם ונקניקיות בשלל סוגים ואפילו סטייקים קטנים לארוחת בוקר. בצד אפשר לקבל האש בראונס - קוביות תפוחי אדמה מטוגנות, לחם קלוי, שעועית אפויה במיץ עגבניות וסלט קולסלואו.

הדיינרים הצמיחו כמה מאכלים שהפכו לנכסי צאן ברזל של תרבות האכילה האמריקנית - BLT ששמו הוא ראשי התיבות של מרכיביו - בייקון מטוגן לפריכות, חסה ועגבנייה, "סלופי ג'ו" - מעין גרסה מבולגנת של המבורגר שבה הבשר נשאר מפורר ומטוגן במחבת בתוספת רטבים, "מלצרית שמחה" - כריך פתוח של גבינה צהובה מותכת, פרוסות ביקון מטוגן ועגבנייה. כל דיינר שמכבד את עצמו יגיש גרסה נוטפת שומן של המבורגר כשלצידו ערימה של צ'יפס - לעיתים מכוסה בתבשיל צ'ילי, לפעמים בפרוסות גבינה צהובה, או בייקון או ביצת עין ולפעמים עם כולם גם יחד. אם אתם לא בעניין של צ'יפס תוכלו לקבל במקום (או בתוספת) טבעות בצל מטוגנות ועוד מגוון מאכלים סותמי עורקים.

BLT בתוספת ביצת עין וגבינה צהובה (צילום: ירון ברנר)

התפריט מתרחב

גם מאכלים מקומיים מצאו את דרכם לתפריטי הדיינרים, בהתאם לאיזור - "גריטס" - מעין דייסה שנאכלת בארוחת בוקר או צהריים, נפוץ בדרום ארה"ב, "פילי צ'יז סטייק" - כריך של רצועות בקר, בצל מטוגן והמון גבינה צהובה מומסת, ניתן למצוא באזור פילדלפיה, "קלאם צ'אודר" מככב בתפריטי הדיינרים של אזור ניו-אינגלנד ומאכלי טקס-מקס כגון פהיטאס, אנצ'ילדות ונאצ'וס נפוצים מאוד בדרום.

הדיינרים בדרך כלל לא מגישים משקאות אלכוהוליים למעט בירה במקרים מסויימים. מה שכן תוכלו לשתות זה קפה רע במיוחד - שנמזג בצורה חופשית, מילקשייק ומשקאות קלים. לקינוח אפשר לאכול סוגים שונים של פאי, סאנדיי - כדורי גלידה עם המון קצפת ורטבים מתוקים, וכמובן וואפל ופאנקייק שגם הם יוטבעו בתועפות סירופ מייפל, שוקולד או תות ויעוטרו בכדורי גלידה.

אם בא לכם להתנסות, הנה שלושה מתכוני דיינר אמריקאי באדיבות דייויד לוי, ממסעדת אוונגרד, שיכניסו אתכם לאווירה אמריקנית:

האש בראונס

המרכיבים:

4-5 תפוחי אדמה בינוניים שבושלו במים עד ריכוך וסוננו - חתוכים לקוביות (5 כוסות של קוביות תפו"א)

2 כפות בצל קצוץ

1 כפית מלח

1/4 כפית פלפל שחור

1/4 כוס חלב

4 כפות חמאה

אופן ההכנה:

1. מערבבים את החומרים יחד, למעט החמאה ומניחים כ-20 דקות בצד.
2. ממיסים במחבת ברזל כבדה את החמאה, יוצקים פנימה את התערובת. כשתפוחי האדמה מזהיבים הופכים לצד השני ומזהיבים את הצד השני. ממליחים ומפלפלים.
   

פילי צ'יז סטייק (צילום: ירון ברנר)

פילי צ'יז סטייק

המרכיבים:

400 גרם נתח אנטריקוט פרוס לרצועות דקות

1/2 1 בצלים פרוסים דק

2 כפות שמן

מלח

פלפל

4 פרוסות גבינה צהובה

להגשה: 4 לחמניות המבורגר איכותיות גדולות

אופן ההכנה:

1. במחבת גדולה משחימים בצל עם שמן, מוסיפים את רצועות האנטריקוט ומטגנים במידת העשייה הרצויה.
2. מתבלים במלח ופלפל .
3. מחממים תנור למצב גריל.
4. מסדרים על הלחמנייה את רצועות האנטריקוט והבצל. מניחים מעל פרוסת גבינה צהובה. ומתיכים את הגבינה בתנור 2-3 דקות. סוגרים את הלחמנייה ומגישים, עם צ'יפס.
   

סלופי ג'ו

המרכיבים:

400 גרם בשר בקר טחון

1 כוס בצל מטוגן עד שקיפות

1 כפית מלח

1 כפית פלפל שחור

2 כפות קמח

1 כפית רוטב וורצ'סטר

1/2 כוס קטשופ

אפשרות: 1 פלפל צ'ילי (ירוק או אדום), קצוץ

להגשה: לחמניות המבורגר איכותיות גדולות

אופן ההכנה:

1. בסיר או מחבת גדולה מטגנים יחד את הבצל והבשר תוך כדי ערבוב מתמיד.
2. ממליחים ומפלפלים. מוסיפים את הקמח, רוטב הוורצ'סטר, את הקטשופ וחצי כוס מים ומבשלים תוך כדי ערבוב מתמיד (למנוע היווצרות גושים). מבשלים כ-15-20 דקות עד לקבלת רוטב סמיך.
3. פותחים את הלחמנייה מסדרים מהרוטב על כל לחמנייה וסוגרים. 
   

אפשרות: ניתן להוסיף גבינת צ'דר ולהמיס אותה בתנור שחומם למצב גריל כ-2-3 דקות.