"גם בצרפת ב-68' אמרו שלעולם לא יהיה מרד"
"אנחנו על גשר ויש כמה כיוונים שניתן לקחת, לא ניתן לחזות מה יהיו התוצאות אבל העניין הוא להראות שיש אפשרויות נוספות". "דני האדום" - מנהיג מרד הסטודנטים בצרפת 68', מדבר על איכות סביבה, מהפכנות וגם הבחירות בארה"ב
כהן-בנדיט, שהיה מחויך ולא רשמי במהלך הערב, פתח בכך שסיפר על הדמיון באווירת הישיבה על הגג, לביקורו הקודם בישראל ב 72' בקיבוץ גן שמואל, כשנאסר על ידי הנהלת הקיבוץ, לקיים אירוע פומבי ולכן התאספו חברי הקיבוץ הצעירים על הגג לקבל את פניו.
כהן-בנדיט דיבר על שינוי, האפשרות לשינוי ונחיצותו. הוא הרחיב על הצורך בשינוי קונספטואלי בהתבוננות במצב. "אפשר להסתכל על מה שקורה עכשיו - המשבר הכלכלי, המצב בעיראק ובמזרח התיכון, מצב זכויות האזרח במדינות השונות -ולהגיד שהכל רע ולבכות, ושום דבר לא יצא מזה", הוא מסביר "אפשר גם להסתכל על הרגע כרגע בו העולם משתנה. זה לא אומר שהעולם משתנה בכיוון הנכון. אנחנו על גשר ויש כמה כיוונים שניתן לקחת, לא ניתן לחזות מה יהיו התוצאות אבל העניין הוא להראות שיש אפשרויות נוספות".
"מי היה מאמין אז שאדם שחור עשוי להגיע לבית הלבן"
אחת הדוגמאות לשינוי חברתי חיובי מוצא כהן בנדיט בבחירות הבחירות בארה"ב "הייתי עד לתנועת זכויות האזרח שנאבקה לזכויותיהם של השחורים - מי היה מאמין אז, ב- 63' שאדם שחור עשוי להגיע לבית הלבן? יש שינוי רדיקלי בתפיסה של האנשים בארה"ב, יש משאלה לשינוי שהיא סיסמת הבחירות של אובאמה. נוצר חלון הזדמנויות לשינוי". הצורך בשינוי קונספטואלי חייב ללדבריו היות מלווה בעיגונו הפרגמטי במציאות, "יש לזכור את אחת מסיסמאות המרד ב- 68' - 'הראש בשמיים, הרגליים על הקרקע'", הוא מצטט.
כהן-בנדיט חזר שוב על המוטו המרכזי המנחה אותו: "כשמדברים על איכות הסביבה, על המפלגה הירוקה אי אפשר להפריד בין זכויות אזרחיות וחברתיות ובין נושא הסביבה. אנו בוחנים את דרך חיינו, את החברה, את איכות הסביבה גם במונחים של יחסים חברתיים בין בני אדם".
השינוי צריך להגיע בכך שהאנשים ייקחו את גורלם לידיהם ולא ימתינו למתק שפתיהם של הפוליטיקאים, מסביר כהן-בנדיט: "החברה צריכה להביע מה היא רוצה, לא לחכות לבחירות ולבלוע דקלומים חוזרים ונשנים של פוליטיקאים. האנשים צריכים להפגין מהם הצרכים הבעיות שלהם. במקום להתאכזב מפוליטיקאים ולראות את המציאות באור עגום, צריך להיות פרגמטיים, ריאליסטיים ולדרוש את מה שרוצים וצריכים".
"במקום שהפוליטיקאים יכתיבו - אנחנו צריכים לדרוש"
"אני מכיר את המצב הזה - שחיתות, חוסר אמון בפוליטיקה", מוסיף כהן-בנדיט. "הרעיון הוא להעביר את הדגש מהפוליטיקאים אל חיי האנשים. כך עוברים מהאינטרסים של הפוליטיקאים לאלו של האנשים – שלום, חברה צודקת, פתרונות אקולוגיים. אין תכנית פעולה מוגדרת" הוא מוסיף, "צריך לנייד אנשים לדרוש, למצוא פלטפורמה להביע את עצמם, לשנות את הסיטואציה. במקום שהפוליטיקאים יכתיבו – אנחנו צריכים לדרוש".
המאבק על איכות הסביבה משותף לכל האנשים, הוא אומר. "שינוי אקלים חוצה אנשים בעלי עמדות שונות, הוא משפיע על כולם – עשירים כעניים. תראו מה שקרה בניו אורלינס. איש לא יכל לברוח. הגישה האקולוגית פותרת בעיות באופן רוחבי לכלל החברה, זהו עניין שחוצה מפלגות".
אז מה יש לעשות? "יש להמציא חברה של שוק חופשי אך חברה עם נטייה אקולוגית, שיהיה ויסות עם דינמיקה אקולוגית וחברתית ולא שוק כמו היום שמחלק הון למעטים וצרות לרבים. אנחנו מצויים כרגע בחברה בה אנשים חיים חיים סוליסטיים, בחיק הבית והמשפחה, והצוהר היחיד לעולם הוא הטלוויזיה. הטכנולוגיה שיש בידינו כעת אינה מחברת בין האנשים אלא מפרידה ביניהם, זהו החלק הבעייתי בחברה המודרנית. האידיאולוגיה הירוקה מקדמת עיצוב קולקטיבי של חיים ועבודה, חיים שיתופיים - זהו הפרויקט של החברה. חירות אישית וחברתית אינן נפרדות אלא קשורות זו בזו".
"פתרון אקולוגי צריך להינתן ברמה הגלובלית, האזורית ולא ברמה המקומית", הוא טוען ונותן דוגמא מקומית "את משבר המים בישראל יש לפתור מול מדינות האזור – סוריה, ירדן ולבנון. התנועה הירוקה באירופה בשנותה בשלטון השיגה, למשל בגרמניה, ויתור על הגרעין. יש עיסוק באירופה ב"חבילת אקלים" (חבילת אקלים ואנרגיה של האיחוד האירופי) שמקדמת ניצול יעיל של אנרגיה ויצירת פתרונות חלופיים כמו אנרגיה סולארית ורוח במקום פחם, ובעיקר טיפול בנושא התחבורה".
מהי האג'נדה אותה מקדמת המפלגה הירוקה? "הפחתת צריכת אנרגיה – להפחית אותה לפחות ב- 50, 60 אחוזו לשלש אנרגיה בת חידוש כך שאיכות חיינו לא תפגע. יש למצוא דרכים חדשות לשנע תחבורה, לשפר את התחבורה הציבורית ולהחזיק במכוניות שצורכות פחות דקל, תוך שימוש מינימלי בתחבורה פרטית בעוד שתשתיות התחבורה הציבורית ישופרו. צריך לשנות את הראייה באופן תפיסתי. העתיד הוא אנרגיה בת חידוש, על שלל הפתרונות המוצאים, החלפת הנפט שצורכים הושקעה במחקר ובמדע".
"דני האדום", אמש בתל-אביב
"האקלים אינו מחכה לאף אחד"
לשאלת ynet לגבי התנאים הנחוצים למהפכה חברתית, למשל שחזור המרד הסטודנטיאלי בשלהי שנות ה- 60' עונה בנדיט-כהן כי אין נוסחה מוסכמת "אי אפשר לחזות ולהגיד אלה הם התנאים. גם אין להתייאש ולהגיד שלא ניתן לעשות כלום – בשבועות שלפני המרד ב- 68' אנשים אמרו 'יש מרד בכל מקום מלבד בצרפת, פה לעולם לא יהיה מרד'. יש דרכים שונות לכונן שינוי, יש סוגי שינוי ומרד שונים".כאמור, בנדיט-כהן רואה בבחירות בארה"ב והמשבר הכלכלי כחלון הזדמנויות לכונן שינוי דווקא בתקופה זו ומאמין שבחירתו של ברק אובאמה לנשיאות ארה"ב תקדם את המאבק הגלובלי הירוק ותכניס את ארה"ב לאמנת קיוטו ולמאמץ העולמי להיאבק בהתחממות הגלובלית ובנזקי האקלים. בנדיט-כהן חוזר ומדגיש שאין שהות לחכות לטיפול במשבר האקולוגי - "האקלים אינו מחכה לאף אחד", הוא מסכם "יש כאן צומת של משברים שיש לטפל בהם בעת ובעונה אחת".
לפנייה לכתב/ת 
