יתומי טרור על תיקון החוק: פרעון חוב של המדינה
לאחר שנים שבהן נאלצו להתמודד עם סיוע מוקטן מצד המדינה אחרי שאיבדו את שני הוריהם בפיגועים, יתומי הטרור זוכים להכרה בזכות אישור חוק המונע אפליה. "מדובר בשנים של מלחמה", סיפר מנשה גביש ששני הוריו נרצחו
המדינה סוף סוף עושה צדק וחסד. מנשה גביש היה משוחרר טרי מצה"ל בן 23 כשנאלץ להפוך ל"אבא" עבור ארבעת אחיו הקטנים, לאחר שהוריו, סבו ואחיו הבכור נרצחו על ידי מחבל פלסטיני שחדר לבית המשפחה באלון מורה. יחד עם אשתו הצעירה הוא לקח אחריות על המשפחה, אולם לא זכה לתמיכה מספקת מצד המדינה. מהיום הוא מקווה שהמצב ישתנה לטובה, עם אישורהצעת החוק המגדילה את הסיוע ליתומי טרור.
התיקון לחוק שאושר אמש (יום ב') בקריאה שנייה ושלישית טיפל במצב שנוצר, לפיו ילדים שאיבדו שניים מהוריהם בפיגוע טרור לא זכו לתמיכה מוגדלת מצד המדינה.
גביש ויתומים אחרים, כמו בת שבע הורוביץ-סדן שהוריה אלי ודינה נרצחו בפיגוע בביתם בקריית ארבע לפני כשש שנים, יצאו למלחמה במסדרונות משכן הכנסת. "כשאני חוזרת אחורה ונזכרת בפגישה שהייתה לנו עם ביבי, שהיו לו דמעות בעיניים, ועם הנשיא קצב - באמת ניסינו לנער את המדינה ולא הצלחנו. זה שהתקשורת לחצה וזה שדליה איציק נרתמה וזה שזבולון אורלב במשך כל השנים היה היחיד שעשה את העבודה הסיזיפית והיה אוזן קשבת, אבל לא היה לו מספיק כוח מול האוצר. אנחנו כולה כמה משפחות שמתמודדות עם ההישרדות היומיומית", הסבירה.
את האצבע המאשימה בת שבע לא מפנה לגוף או גורם מסוים, אלא לחוסר המודעות ששררה כשהחוק נחתם. "זה שלא נתנו לנו הכרה זו טעות, זה לא שמישהו בצורה מכוונת החליט. זה בגלל שהחוק של הביטוח הלאומי מועתק מהחוק הצבאי, כי שם אין מציאות שבעל ואישה נהרגים יחד כי הם לא משרתים יחד אף פעם".
"אפשר קצת לנוח מהמלחמות"
את יתומי המשפחות השכולות מלווה מאז תחילת המאבק עו"ד נעמה צורף, שחשה כי מדובר בהישג חשוב עבור הילדים. "ההרגשה היא שסוף סוף אפשר קצת לנוח ממלחמות שנאלצנו להילחם בשנתיים האחרונות, ולחזור ולהתמקד באבל", אמרה.
לדבריה, השינוי העיקרי שהיתומים חשים עכשיו הוא ההכרה מהמדינה. "עד לפני החוק,
יתום מעל גיל 21 הוכר כנפגע פעולות איבה, ולמשך שנתיים בלבד. כרגע השינוי המשמעותי שהחוק הזה הביא איתו הוא את ההכרה שיתום משני הורים הוא נפגע פעולות איבה. אולם עדיין יתום מעל גיל 37 לא מוכר כנפגע פעולות".
עו"ד צורף מגדירה את התיקון לחוק כ"פרעון חוב" של המדינה לאזרחיה. "זה היה פגם מוסרי, פגם ערכי שהמדינה לא יכלה להרשות לעצמה להמשיך איתו", הסבירה צורף, שהיא עצמה שכלה את הוריה בפיגוע טרור בקדומים לפני יותר משנתיים. לדבריה, על אף התיקון לחוק עבודתה עדיין לא תמה, ותימשך גם עם כינוסה של הכנסת הבאה. "אנחנו נשנס מותניים ונמשיך עד שהנושא יושלם מבחינתנו", הבטיחה.
לפנייה לכתב/ת 
