140 מיליון יבחרו את "המפקד העליון" למעצמה
בחדר הסגלגל יש מקום רק לאדם אחד. היום יכריעו אזרחי ארה"ב אם יהיה זה הנסיך הדמוקרטי השחור הראשון - או המתמודד המבוגר ביותר שהגיע אי פעם לקו הגמר. איך תיראה סוף הדרמה?
ראיון העבודה הארוך ביותר לתפקיד נשיא ארצות הברית מגיע היום (ג') לסיומו. 140 מיליון אמריקנים ילכו לקלפיות כדי להכריע למי ייתנו את חוזה ההעסקה לארבע השנים הבאות: סנאטור ג'ון מקיין או סנאטור ברק אובאמה. המרוץ ההיסטורי מגיע לקו הסיום, בצל הידיעה על מות סבתו של מי שעשוי להיות הנשיא הבא.
המרוץ לבית הלבן - כותרות אחרונות:
- רגע לפני: סבתו של אובאמה מתה
- מטה אובאמה רוחש: "בחירות מנצחים בקלפי"
- פרשנות: היסטריה והיסטוריה בארה"ב
- לפני הכרעה: דו-קרב במדינות המתנדנדות
- דו"ח נוסף באלסקה: פיילין לא הפרה כללי האתיקה
הקלפיות הראשונות ייפתחו בשתי ערים בניו-המפשיר, על פי המסורת האמריקנית, כשהשעה תהיה דקה אחר חצות (שעון ארה"ב). קלפיות אחרות ייפתחו רק בשעות הבוקר והאחרונות להיסגר יהיו אלה שבחוף המערבי ובהוואי. עשרות מיליוני אמריקנים כבר הצביעו בהצבעה המוקדמת.
אחד משני המועמדים ייבחר לנשיא ה-44 של ארה"ב וייכנס לתפקידו ב-20 בינואר 2009 ב-12 בצהריים. כל אחד מהשניים נאבק עד לרגע האחרון, למרות המשימה הקשה מנשוא: לחלץ את ארה"ב ממשבר פיננסי חמור ביותר ולסיים בהצלחה שתי מלחמות שאמריקה מסובכת בהן. הם הפכו עולמות כדי לנצח, הם השקיעו במאבק יותר ממיליארד דולר, נתנו את כל כולם במאבק שאין דומה לו בעולם כולו.
השחור האלמוני והסינדרלה המבוגרת
זו היתה מערכת בחירות שהחלה בעימות מדהים בין אשה מרשימה ומועמדת כמעט ודאית לנשיאות - אחת שכבר שהתה כמה שנים בבית הלבן - ומועמד על פניו חסר כל סיכוי. גם אלמוני, גם שחור. היא נמשכה בסיפורו של גיבור מלחמה, המועמד המבוגר ביותר שרץ לנשיאות, ועבר ל"סינדרלה" שהגיעה כמו סיפור מהאגדות מעבר להרי השלג.
ראש בראש. ברק אובאמה וג'ון מקיין (צילום: AFP)
בחודש פברואר 2007 הודיע שחור אלמוני עם שם שנשמע מוזר לאוזן האמריקנית הממוצעת, ברק חוסיין אובאמה, שהוא רץ לנשיאות. אחרי נאום אחד מבריק בוועידת המפלגה הדמוקרטית של 2004, עם שני ספרים וניסיון של שנתיים כסנאטור, הוא הכריז על כניסתו למרוץ. אז זה נחשב לצעד חצוף.
אובאמה אילץ את הילארי קלינטון למהר ולקפוץ למים העכורים חצי שנה לפני המתוכנן, ולהתפלש במרוץ ארוך ומתיש של יותר מ-20 עימותים. אמריקה לא תשכח במהרה את הבחירות המקדימות של הדמוקרטים, שהיו אמורות כרגיל להסתיים בחודש דצמבר 2007 או לכל המאוחר בינואר 2008 - אך נמשכו עד תחילת יוני.
ומן הצד השני, בקיץ 2007 נראה ג'ון מקיין מחוסל. הוא נותר בלי כסף, בלי תומכים, ובלי מטה שנפוץ לכל עבר. אבל נצחון אחד בניו-המפשיר בחודש דצמבר 2007 הקים אותו מהקרשים - והשאר היסטוריה. לפני חודשיים נכנסה לתמונה בסערה מושלת אלסקה, שרה פיילין. מה שנראה בהתחלה כמהלך מבריק של מקיין לחיזוק בסיס התמיכה השמרני ובחיזור אחרי הקולות האבודים של הילארי קלינטון - התברר בהמשך כהחלטה קטלנית, שיחד עם המשבר הפיננסי החמור, דרדרה את מקיין בסקרים.
באמריקה נוהגים לצטט את המשפט של יוגי ברה, שחקן בייסבול ידוע,
שאמר "זה לא נגמר עד שזה לא נגמר". אבל ממוצע כל הסקרים מעניק לברק אובאמה פער מבטיח של 7.4 אחוזים - ומקטין את הסיכויים של מקיין להיות הנשיא הבא של ארה"ב.
בעל הטור השמרני הנודע ג'ורג' וויל, כתב כי הלילה בחצות מיליוני שמרנים יאמינו שהאומה שנוסדה על חטא נהרסת, ומיליוני ליברלים יחושו שגן עדן בהישג יד. האמנם?