יום של חג לאדם השחור
143 שנה אחרי השחרור מכבלי העבדות, ועשרות שנים אחרי ביטול חוקי ההפרדה הגזעית - נפרץ המחסום גם בבית הלבן: "השינוי עליו מדבר אובאמה הוא חידוש החלום האמריקני שהפך בימיו של בוש לסיוט", אומר ההיסטוריון פרופ' אייל נווה
כך עושים היסטוריה: כפי שמסתמן ברק אובאמה הוא הנשיא ה-44 של ארצות הברית, והנשיא השחור הראשון בתולדות המדינה. מומחים מסמנים את בחירות לאירוע ההיסטורי השלישי בחשיבותו עבור השחורים האמריקנים - אחרי השחרור מעבדות במאה ה-19 והשגת שוויון מלא לשחורים במאה ה-20. יש המכנים את אובאמה מרתין לותר-קינג של שנות ה-2000. עם זאת, בניגוד לאותם מאבקים בעבר, ההישג הנוכחי נעשה מבלי שאדריכל ה"שינוי" ומובילו הזכיר ישירות מילים כמו גזע או שוויון.
פרופ' אייל נווה מהחוג להיסטוריה באוניברסיטת תל-אביב, אמר ל-ynet: "בחירת אובאמה לנשיא היא בפירוש אירוע היסטורי. המערכת שיצרה כל כך הרבה אי נחת ותחושת תשישות, שדבר לא יכול לקרות בה, הצביעה למועמד שבאופן סמלי מייצג את הקבוצה הכי דחויה. בחברה האמריקנית. ניתן לציין את בחירתו מבחינה היסטורית בנשימה אחת עם ביטול העבדות ומלחמת האזרחים, שמחקו כתם גדול של אפליה גזעית חוקית בין לבנים לשחורים".
השחורים הראשונים הגיעו למושבות הבריטיות בצפון אמריקה במאה ה-17 כעבדים, עוד לפני שארצות הברית הכריזה על עצמאות. תהליך הבאתם התגבר עם הקמת ארצות הברית, אך עם בחירתו לנשיא של אברהם לינקולן, ממתנגדיה המושבעים של העבדות, בשנות השישים של המאה ה-19, החריפה המחלוקת בין הצפון לדרום בעניין ניצולם. זה היה אחד הגורמים העיקריים לפרוץ מלחמת האזרחים האמריקנית ב-1861. ניצחון הצפון במלחמה ב-1865 הביא לביטול העבדות, ולאיחודה של ארה"ב מחדש.
החגיגות נמשכו כל הלילה (צילום: רויטרס)
כמאה שנים לאחר מכן, בשנות ה-60 של המאה ה-20, עדיין לא השתחררו השחורים לחלוטין מרודנותם של הלבנים בארצות הברית, והתמודדו עם תופעות של הפרדה, בעיקר במדינות הדרומיות.
עד שנות ה-50 - הפרדה באטובוסים
אחד מחוקי מדינות הדרום היותר מוכרים קבע כי על השחורים לשבת בחלקו האחורי של האוטובוס ולפנות את מקומם ללבנים כשהאוטובוס מלא. רוזה פרקס, פעילת זכויות אזרח שחורה בארצות הברית, התפרסמה בעקבות סירובה לפנות את מקומה לאדם לבן באוטובוס ציבורי במונטוגומרי שבאלבמה ב-1955. מעשה זה היווה את יריית הפתיחה למאבק שהוביל לותר-קינג, שבסופו בוטלו חוקי ההפרדה הגזעית בארצות הברית.
פרופ' חנה וירט-נשר, חוקרת רב-תרבותיות באמריקה מאוניברסיטת תל-אביב, ששבה בימים האחרונים מארצות הברית, קיבלה תזכורת מוחשית מאוד לתקופה ההיא: "במהלך השהות שלי בארצות הברית, ביקרתי במוזיאון הנרי פורד הסמוך לדטרויט שבמישיגן, שם ממוקם האוטובוס שסימל את מאבק ההפרדה בין השחורים והלבנים. חשבתי לעצמי, כמה קשה להאמין שזה היה רק לפני כמה עשרות שנים. מדהים כמה השתנה מאז".
לדבריה, עד שאובאמה נכנס למרוץ לנשיאות, עניין הגזע נשמר כ"פונקציה בינארית", כלשונה. "בניגוד לארצות אחרות, שם יש אזרחים מעורבים, בארצות הברית - או שאתה שחור או שאתה לבן. מקובל שם "חוק הטיפה האחת" (one drop rule). כלומר, 'טיפת דם אחת' של אובאמה הופכת אותו לשחור ואין זה משנה אם הוא רק 'קצת' שחור", היא אומרת.
"בניגוד לתפיסה הזאת, פתאום בא אדם שרץ לנשיאות לא כאפרו-אמריקני, אלא מראש מציג עצמו כאמריקני ולא כשחור או לבן. לאט-לאט כך גם מקבלים אותו", היא מסבירה את השינוי שהביא הנשיא החדש. "כשהוא דיבר בכנס הדמוקרטים לאחר שנבחר כמועמד, היתה לו הזדמנות לעסוק בגזע, אבל הוא לא דיבר על כך בכלל - וזה ההישג. העובדה שקיבלו אותו פשוט כאמריקני מייצגת את ההתפתחות והבגרות בארצות הברית, לפחות בזירה הפוליטית ואני מאוד מתרגשת מזה".
"60% מהשחורים יהיו בכלא"
אבל נדמה כי עדיין רחוקה דרכם של השחורים משוויון מלא עם הלבנים בארצות הברית, בכל הנוגע למעמדם הסוציו-אקונומי בחברה.
מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של ארצות הברית עולה כי שיעור העניים בקרב השחורים בארצות הברית עומד על 24.5 אחוזים וכי רבים מהם - 19.5 אחוזים נכון ל-2007 - עדיין אינם יכולים להרשות לעצמם לרכוש ביטוח בריאות. מסיבה זו, בין היתר, עדיין מונהגת במוסדות האקדמיים המובילים בארצות הברית מדיניות של הפליה מתקנת שמשריינת מקומות עבור סטודנטים שחורים שנולדו לעוני קהילתי.
דווקא מסיבה זו, אומר פרופ' נווה, היבחרו של אובאמה לנשיא מהווה "שינוי זהות" שעובר על האוכלוסייה האמריקנית. "חמישים אחוז מהשחורים עדיין לא הצליחו להגיע למעמד הביניים, עשרים אחוז מהם עדיין בקו העוני ובקרב האמריקנים קיימת אמרה לפיה 'על כל חמישה תינוקות שחורים - שלושה ימצאו עצמם באיזשהו שלב בכלא'. כלומר, זו עדיין אוכלוסייה שנמצאת בתחתית מבחינה חומרית ומבחינת דפוסי ההתנהגות וחוסר יכולת להתברג במוסדות.
"מסיבה זו, יש כאן אירוע מרתק - הנשיא ישתייך לקבוצה זו לא רק כשחור אלא כמי שמייצג שינוי זהות שעוברת על האוכלוסייה האמריקנית. השינוי עליו מדבר אובאמה הוא חידוש החלום האמריקני שהפך בימיו של בוש לסיוט".
פרופ' וירט-נשר מסכימה: "אובאמה לא יוכל להפוך את כל המערכת הכלכלית - הוא אינו סופרמן. העובדה שיהיה שחור בבית הלבן והגברת הראשונה תהיה שחורה, תגרום לכל שחור להסתכל על עצמו כשווה. זה מהפך מבחינת מוטיבציה של שחורים להיות מעורבים יותר בחברה, לשאוף למצוינות. זה שינוי דרמטי ואני חושבת שהוא שהניע את הבוחרים השחורים לקלפיות.
תורים השתרכו מחוץ לקלפי בהארלם (צילום: AP)
"עקבתי אחרי החדשות והראיונות ושמעתי מצביעים רפובליקנים בדרך כלל, לאט-לאט מתחילים לקבל ולהאמין באובאמה. האיום מאיש השחור בבית הלבן נעלם כי הוא דיבר ברוגע ורציונליות. לא ציפו ממנו, כשחור, לנהוג כך. אני חושבת שאנו בתחילת מהלך שבסופו יהפכו השחורים ממי שנתפסים כמיעוט לחלק מחברה רב-תרבותית".
היא אף מרחיקה ומשווה את המאבקים הפוליטיים בשנות השישים לקמפיין הבחירות של אובאמה. "בשנות ה-60 הייתי סטודנטית בארצות הברית. אני לא זוכרת אנרגיה טובה כזו לקידום החברה מאז ההפגנות ההן של הסטודנטים. בחיים לא ראיתי יוזמה כזאת".
לפנייה לכתב/ת 
