האם הרשת הכריעה את הבחירות בארה"ב?

מערכת הבחירות הנוכחית בארצות הברית הייתה מרתקת מכל בחינה. היה מעניין מאוד לראות את האינטרנט - מדיום בן כשני עשורים, לוקח חלק לא קטן בתיעוד מערכת הבחירות אבל גם בהשפעה עליה. המועמדים הבינו שלא מספיק שיש לך

אתר יפה, אלא צריך יותר מכך - ופרצו את גבולות האתרים הרשמיים שלהם.

שני מטות המועמדים גם הפעילו כמובן את התומכים באמצעות הרשת החברתית הפופולרית פייסבוק. אובאמה הצליח לגייס שם עד כה כ-2.4 מיליון תומכים, ולהשאיר את מקיין הרחק מאחור עם קצת יותר מ-625,000 תומכים.

ב-Twitter, אתר המאפשר שליחת מסרים מהירים, נרשם עוד ניצחון לאובאמה: 114,906 גולשים עקבו אחרי העדכונים של אובאמה נכון לאמש (ג'), לעומת 4,876 גולשים בלבד שעוקבים אחרי עדכוני מקיין. למותר לציין כי חשבונות הטוויטר שימשו בעיקר להפנות לעדכונים באתרים הרשמיים. לצד אלה, פעלו גולשים באופן פורמלי ופחות פורמלי בעד מועמד אחד, ונגד מועמד אחר ברשת. אבל האם לרשת מספיק כוח והיא העניקה לאובאמה את הניצחון ואת נשיאות ארה"ב?

האם הרשת ניצחה?

כמי שחי את הרשת, הייתי שמח לקבוע בנחרצות שכך קרה. אבל המציאות, ובתוכה מערכת הבחירות הזאת, הרבה יותר מורכבת מהפנטזיה לפיה כל קליפ ביוטיוב, קבוצה בפייסבוק, או עדכון של טוויטר גם אם יוצרים אפקט מצטבר, יכולים להפוך ולקבוע את גורל הבחירות.

הייתי שמח לו יכול הייתי לומר בבטחה שפוסט אחד של "ג'ו הבלוגר", עשה יותר רעש מפרשני פוקס ניוז, NBC, הניו יורק טיימס והוושינגטון פוסט ביחד - והשפיע על עשרות מיליוני מצביעים, שבגלל שיטת האלקטורים, לוקחים חלק ב-50 מערכות בחירות נפרדות בכל אחת מהמדינות.

הבחירות בארה"ב - סיקור מקיף ב-ynet:

•  אמריקה אמרה את דברה: אובאמה נשיא ארה"ב
• מקיין מכיר בהפסד: ניצחון אובאמה - רגע היסטורי
• בוש מעביר את השרביט לאובאמה: "תעשה חיים"
• הניצחון ההיסטורי: יום של חג לאדם השחור
  

בניגוד לישראל, בה חדירת הפס הרחב היא מהגבוהות בעולם, בארה"ב המצב מתון בהרבה. על פי מחקר של מכון PEW לחקר החיים בארצות הברית, מחודש מאי האחרון, רק 55 אחוזים מהאוכלוסיה הבוגרת בארצות הברית מחוברת לאינטרנט המהיר.

תקשורת מגויסת

אדישות טכנולוגית של הלקוח האמריקני וחוסר כדאיות כלכלית של חברות התקשרות לרשת את כל המדינה הביאו לכך שקצת פחות מחצי מהאמריקנים מחוברים לאינטרנט איטי בחייגן, וצורכים תכני וידאו כבדים במשורה, או לא מחוברים לרשת כלל. לפי אותו מחקר, אצל בעלי הכנסה נמוכה, השיעור יורד ל-25 אחוזים בלבד שמחוברים לאינטרנט מהיר בביתם.

בניגוד למערכות הבחירות בשנים האחרונות, אף אחד מהמתמודדים איננו נשיא מכהן, בן של נשיא מכהן, או סגן נשיא מכהן. מגדרה של פיילין, סגינתו של מקיין, וצבע עורו של ברק אובאמה לבטח גם לקחו חלק לא קטן בהחלטה של האמריקני בעודו עומד מול הטופס או מכונת ההצבעה, ומסמן את שמו של מי שיהיה מנהיגו בארבע שנים הבאות, כך גם האנונימיות היחסית וחוסר הניסיון שלהם.

סביר להניח גם כי ההשמצות ההדדיות והחיטוט בעבר הרחוק והקרוב של המועמדים - הבחינה המדוקדקת של חבריו הותיקים של אובאמה מצד אחד, או הכניסה למכנסיה של בתה של פיילין מצד שני. לצד כל זה קיימת ההתגייסות (שהייתה או לא הייתה) של התקשורת ותוכניות הבידור והסאטירה.

מדורת השבט הישנה עוד כאן

נקודה מעניינת נוספת: כמה ימים לפני פתיחת הקלפיות, אובאמה, שניהל תקציב בחירות עצום, השקיע מיליונים במדורת השבט הוותיקה - ורכש חצי שעת שידור בשלוש תחנות הטלוויזיה בארה"ב. אותה מדורת שבט משכה אליה עשרות מיליוני

צופים כאשר שידרה את העימותים הנשיאותיים בין המועמדים. 

הרשת ששידרה את העימות (או חלקים ממנו) היא עדיין האחות הקטנה. שליחת שאלות על ידי גולשים שיצלמו את עצמם היא התקדמות מבורכת, אך מהווה רק עניין טכני. השאלות נבחרו בסופו של דבר על ידי עורכי העימותים, בדיוק כפי שהיו נבחרות לו היו נשלחות על גבי גלויות.

אחרית דבר