המנכ"ל שלא התעניין בשיווק

"אני מרשיעה את הנאשם בעבירת הסדר כובל". כך חתמה השבוע שופטת בית-המשפט המחוזי בירושלים, מרים מזרחי, את הכרעת הדין במשפטו של מי שהיה מנכ"ל טמבור, ראובן שולשטיין.

במלים פשוטות, האיש הורשע ביצירת קרטל עקב תיאום מחירים בין טמבור לרשתות השיווק אייס קנה ובנה והום סנטר ב-1998-1994, שבמסגרתו נשמרו מחירים גבוהים לצרכן, ולא התאפשרו מתן הנחות או הורדת מחירים של מוצרי טמבור שנמכרו ברשתות הללו.

שאלה מרכזית שבה דנה השופטת מזרחי היתה: האם שולשטיין ידע על ההסדרים הללו? על כך, מתוך בחינת חומר הראיות שהונח בפני בית-המשפט, היא משיבה בשלילה. היא מסבירה, כי היות שמדובר במשפט פלילי, על התביעה להוכיח מעל לספק סביר כי אכן האיש ידע, ולפיכך ביצע את העבירה שיוחסה לו. אלא שלא הוכח מעל אותו ספק סביר כי הוא אכן ידע על הקרטל, ולכן קבעה כי לא התקיים מרכיב זה בהגדרת העבירה.

ואולם - מסבירה השופטת באריכות - זה לא יעזור לו. חוק ההגבלים העסקיים קובע כי מנהל שמבקש לטהר מעל עצמו את שרץ יצירת הקרטל חייב להוכיח שני דברים: לא רק שלא ידע על הקרטל, אלא גם שנקט את כל האמצעים הסבירים להבטחת שמירת הוראותיו של חוק ההגבלים העסקיים בעניין איסור יצירת קרטלים.

לאור זאת בדקה השופטת האם התקיים המרכיב השני בהגדרת העבירה: האומנם נקט שולשטיין אמצעים סבירים כאלו. בהקשר זה היא מפרטת עד כמה היה האיש מעורב - או לא מעורב - בהתנהלות אגף השיווק בטמבור, חברה שבראשה עמד במשך 14 שנה.

קרא או לא קרא?

מסמך מפתח בעניין זה היה מכתב ששלח מנכ"ל הום סנטר למופקדים על השיווק בטמבור, ובו התלונן כי בה בעת שהום סנטר התחייבה לשמור "על מחירון לבן לצרכן", ובהמשך נוקב במחיר 218.50 שקל, הוא הופתע לגלות כי - שומו שמיים - "בטמבוריות מחיר המכירה הוא 195 שקל כולל מע"מ, מפיצים ראשיים... מוכרים ב-186 שקל כולל מע"מ". אין פלא שהאיש מהום סנטר זועק: "אנו מרגישים שעושים מאיתנו צחוק", ודורש מטמבור להגיב ולסכם איתם פתרון מיידי.

העתקו של מכתב זה נשלח גם למנכ"ל טמבור. זה, על מנת להרחיק מעל עצמו כל קשר לקרטל, טען כי לא היה מעורב בתחום השיווק בחברה. בחקירתו אמר, שלא ראה את המכתב שממנו עלה בבירור קיומו של תיאום מחירים, ואם קרא אותו, הרי עשה זאת שלא בעיון.

מנכ"ל שאינו מעורב בשיווק בחברה שהוא עומד בראשה? נשמע קצת מוזר, שלא לומר לא מקצועי. נכון, למנכ"ל יש עוד הרבה עניינים לעסוק בהם, ומטבע הדברים אינו יכול להקדיש זמן שווה לכולם. אבל לא לדעת מה קורה באחד האגפים החשובים ביותר בחברה, זה שיש לו השפעה מכרעת על רווחיו?

לפני שנגיע לדבריה של השופטות מזרחי לגבי טענה זו, נתהה מה היה אומר אותו מנכ"ל בדיוק אילו, נניח, ביקשה מועצת המנהלים של החברה לפטרו בשל אי-מעורבות מספקת מצדו בשיווק מוצרי החברה. מן הסתם, אז היה המנכ"ל מפשיל שרוולים, ונאחז בכל פיסת מסמך על מנת להוכיח עד כמה הוא כן היה מעורב, ידע על הכל ושלט בכל.

לא מן הנמנע שאותו העתק מכתב - שכעת עשה הכל כדי להתנער ממנו - היה משמש בידיו להוכיח בדיוק כמה בכל רגע נתון לא היה דבר בחברה שחמק מעיניו.

טענת ההגנה פעלה כחרב פיפיות

אכן, גם השופטת מזרחי לא קנתה את קו ההגנה הזה: "מחומר הראיות עולה לכאורה, כי הנאשם יכול היה לדעת בנקל מה קורה בתחום היחסים העסקיים עם הרשתות. היה בידו לבקש מידע מפורט לגבי נושאי השיווק, שאותו היה מקבל ללא קושי, כמצופה מכל מנהל מפעל שרווחיו באים משיווק תוצרתו".

אשר למכתב המרכזי, בהקשר זה לא חוסכת השופטת מזרחי את שבט לשונה ממנו:

"...באמצעות מכתב זה יכול היה להבין כי קיימת הבנה בין טמבור להום סנטר בנושא מחירי המכירה לצרכן באותה רשת. זאת, אילו טרח לקרוא בעיון את המכתב כפי שמצופה ממנהל מפעל המתעניין בעניינים הנוגעים לעסק, ובמיוחד לשיווק".

והיא ממשיכה: "כמנכ"ל גם ניתן היה לצפות להתעניינותו של הנאשם לגבי הסדרי ההנחות לרשות השיווק, וכן להתעניינותו בנושא מלחמת המחירים בין הרשתות לטמבוריות, מלחמה שלא הייתה נסתרת בשוק הרלבנטי, ומהראיות עלה כי מצאה ביטוי גם באמצעי התקשורת (מודעות בעיתונים).

"מנהל סביר היה בוחן נושאים אלה על ידי חקירה ודרישה. הנאשם נמנע מלברר, כעולה מטענתו שלא ידע על כך - וכך מנע מעצמו את הידיעה כנטען, ויחד עם זה נמנע מלעשות דבר לשמירת חוק הגבלים העסקיים".

ומכל זה, מסכמת השופטת, עולה ששולשטיין כמנכ"ל טמבור לא עשה כל מה שנדרש ממנו על מנת לשמור שלא יופרו הוראות חוק ההגבלים העסקיים בעניין יצירת קרטלים.

מקריאת הכרעת הדין מצטייר בבירור, שטענת ההגנה של שולשטיין פעלה למעשה כחרב פיפיות, ובדיוק בגללה הוא הורשע. שהרי אילו הוכיח לבית-המשפט שעשה משהו למנוע את הקרטל הזה, ייתכן שהשופטת לא הייתה מגיעה למסקנה כי הוא התרשל בנקודה זו.

כעת יהיה עליו להתמודד עם הרשעה שבעיקר מבוססת על רשלנותו. השופטת עצמה ציינה בהכרעת הדין כי בשלב זה אינה קובעת ממצאים סופיים, אך תדון בכך בעת הטלת העונש על שולשטיין בבוא העת.

הכותבת היא עורכת דין המתמחה בנושאי צרכנות