"טריק" ביטוחי - סחבת אופורטוניסטית

באחד מלילות החורף ישבו בני הזוג זגורי בסלון דירתם שבנתיבות וצפו בטלוויזיה. בחוץ התחוללה סוערת רעמים וברקים. "לפתע", כך סיפר הבעל לאחר מכן בבית-המשפט, "נחתה על הטלוויזיה מכת ברק והיא חדלה מלפעול".

הטלוויזיה הייתה מבוטחת בחברת הביטוח מנורה. גב' זגורי הודיעה על האירוע למרכז דיווח ארצי של מנורה. בעקבות הדיווח התקשר אליה שמאי. "תבחרי טכנאי במקום מגורייך", הנחה השמאי את זגורי, "שיבדוק את הטלוויזיה ויברר את הסיבה לתקלה".

זגורי פעלה על פי הנחיית השמאי, ופנתה לטכנאי מקומי בנתיבות, שבדק את הטלוויזיה באופן מקיף. לאחר מכן, בשיחת טלפון עם שמאי מנורה, אישר כי מקור התקלה הוא אכן בפגיעת ברק.

פוליסת הביטוח לדירה מכסה מכות ברק. תביעת זגורי נמצאה אם כן מוצדקת.

בשלב זה ניתן היה לצפות כי מנורה תנהג ביושר ובהגינות, ותשלם את מחיר תיקון הטלוויזיה של זגורי. זוהי ההצדקה לקיומה של כל חברת ביטוח: לבוא לעזרת מבוטחיה כאשר נגרם להם נזק המכוסה בפוליסה. אבל מנורה לא ויתרה על קלף שחברות הביטוח בארצנו, למרבה הצער, נוהגות לעשות בו שימוש גם כשאין כל הצדקה לשימוש בו: קלף ההתשה. מנורה השיבה את פניהּ של זגורי ריקם, וקיוותה שלמבוטחת לא יעמוד הכוח לפתוח במאבק נגדה.

ברקים? איזה ברקים?

ואולם זגורי לא ויתרה, ופנתה לבית המשפט לתביעות קטנות בבאר-שבע. "הכל מצוץ מהאצבע", טענה מנורה בבית-המשפט. "הברקים לא היו ולא נבראו. גם אם היו, לא הם גרמו לנזק. מדובר בטלוויזיה מועדת לתקלות. בעבר כבר תוקנה לאחר כשל טכני הקרוי מסך גזי. אותו כשל טכני ולא מכת ברק, הביא גם לתקלה הנוכחית".

המחלוקת בין הצדדים הובאה בפני שופט בית-משפט השלום, אילן בן-דור. הטלוויזיה עבדה ללא הפרעה עד לפגיעת הברק, ומיד אחריה הושבתה. בכך, קבע השופט בן-דור, יש לפחות ראשית ראיה לאפשרות שברק גרם לפגם בטלוויזיה. לעובדה זו מצטרפים ממצאי הטכנאי המקומי, שבדק את הטלוויזיה, ומצא שהברק הוא מקור התקלה בה.

כיום מנורה מתנערת מממצאי הטכנאי, אבל כשאלה היו בפניה, היא בחרה שלא לבצע בדיקה נוספת משלה. בדיקה שכזו יכולה היתה לאשר או להפריך את ממצאי הטכנאי המקומי. ההימנעות מביצוע הבדיקה הנוספת משמשת אף היא תמיכה בגירסת המבוטחת כי מדובר במכת ברק.

גם העובדה שבעבר הטלוויזיה סבלה מתקלה של מסך גזי אין בה כדי להועיל למנורה. הרי הטלוויזיה תוקנה, ולאחר מכן פעלה באורח תקין - עד שבאה מכת הברק.

חוסר הגינות ותום לב

השופט ניתח באיזמל חד את הוראות חוק חוזה הביטוח, ומצא כי מנורה התנהגה בניגוד לדרישותיו. החוק מאזן בין צורכי חברת הביטוח לצורכי המבוטח. בקרות מקרה הביטוח, חברת הביטוח אינה יודעת עליו דבר. היא זקוקה למידע מהמבוטח.

המבוטח לעומת זאת, זקוק מיידית, לעתים נואשות, לתגמולי הביטוח. לכן המבוטח חייב למסור לחברת הביטוח הודעה מיידית על שאירע. מצד שני, חברת הביטוח חייבת לברר את חבותה מיד, כלומר מהר ובסמוך ככל הניתן למועד המקרה, ולא לנקוט סחבת אופורטוניסטית.

והשופט ממשיך ומבהיר: חברת ביטוח ההולכת בדרך אחת ויחידה לבירור חבותה, אינה רשאית להתכחש לממצאים המתגלים לה בדרך שבה בחרה. במקרה זה, הדרך היחידה שבה נקטה מנורה היא בדיקת הטלוויזיה על ידי טכנאי מקומי. היא לא נקטה דרך אחרת, גם לאחר שקיבלה את מסקנת הטכנאי המקומי כי מדובר בנזק ממכת ברק. התכחשות מנורה לתוצאות הבירור שלפיו סיבת התקלה היא ברק, לוקה בחוסר הגינות ותום לב.

השופט חייב אם כן את מנורה לתקן את הטלוויזיה, או להחליפה בחדשה, אם לא ניתן לתקנה.

בנוסף, השופט חייב את מנורה לשלם לזגורי פיצויים בסך 900 שקל בעבור עוגמת נפש.

חברת הביטוח, קבע השופט, צריכה להביא בחשבון כי עיקר התועלת מטלוויזיה היא הנאת הצפייה בשידורים. כאשר חברת הביטוח נמנעת מלקיים את חובותיה על פי הכיסוי הביטוחי ולא מתקנת את הטלוויזיה בזמן, יש מקום לפצות את המבוטח בעבור התקופה שבה נגרעה מבני ביתו ההנאה מהצפייה בשידורים.

הכותב הוא עורך דין המתמחה בדיני ביטוח