האם אובאמה יכול לשחרר את השחורים מהעוני?
בינואר ייכנס, לראשונה בהיסטוריה, נשיא שחור לבית הלבן, ועיני הקהילה האפרו-אמריקנית נשואות אל ברק אובאמה בציפייה לשינוי מצבם העגום. האם ביכולתו של הנשיא הנבחר לסייע לקבוצת המיעוט הענייה ביותר בארה"ב?
בחירתו של הנשיא השחור הראשון בהיסטוריה של ארה"ב עוררה תגובות נלהבות בקרב קהילת האפרו-האמריקנים, שהצביעו עבורו ברוב מוחץ. אך לא ברור אם כהונתו תסייע בצמצום הפערים הגדולים הקיימים בין אוכלוסיית השחורים לאוכלוסיית הלבנים, כמעט בכל תחומי החיים.
מצבם של השחורים בארה"ב אולי השתפר מאז ימי העבדות והסגרגציה הנוראיים. אבל העובדות מדברות בעד עצמן - הקהילה האפרו-אמריקנית - קבוצת המיעוט השנייה בגודלה בארה"ב המהווה כ-13% מהאוכלוסייה - נמצאת במצב קשה.
מנתוני המרכז האמריקני לבקרה ומניעת מחלות עולה כי שיעור תמותת התינוקות בקרב שחורים גבוה פי 2.4 מאשר בקרב לבנים. תוחלת החיים של לבנים גבוהה ב-5.1 שנים מזו של השחורים. 50% מכלל חולי האיידס בארה"ב הם שחורים, ו-70% מהנערות שנכנסות להריון בגיל ההתבגרות הן אפרו-אמריקניות.
מנתוני לשכת מפקד האוכלוסין עולה כי ל-19.2% מהשחורים בארה"ב אין ביטוח בריאות, לעומת 14.3% מהלבנים. שיעור האנשים שחיים מתחת לקו העוני בקרב אוכלוסיית האפרו-אמריקנים עומד על 24.4%, לעומת 10.6% בקרב הלבנים, ויותר משליש מהילדים השחורים חיים מתחת לקו העוני.
משפחה אפרו-אמריקנית ב-1900 (צילום: gettyimages image bank)
בשוק העבודה המצב לא יותר טוב. לפי נתוני משרד העבודה, ברבעון השלישי של 2008 עמד שיעור האבטלה במדינה על 6.1%. באוכלוסיית האפרו-אמריקנים השיעור היה כמעט כפול - 11.4%. נתוני מפקד האוכלוסין מראים שההכנסה החציונית של משפחה לבנה עמדה ב-2007 על 64,427 דולר לשנה, לעומת 40,143 דולר לשנה למשפחה שחורה.
בנוסף, מחקר שביצע המכון למדיניות כלכלית מצא שעושרם של הלבנים בארה"ב גדול פי עשרה מזה של השחורים, ושבתחום זה חלה הרעה מאז 2004, אז עמד העושר שבידי השחורים על 16% מזה שהיה בידי הלבנים.
המחקר טוען שעיקר ההבדל נובע משיעור בעלות נמוך על בתים בקרב האפרו-אמריקנים. לפי נתוני מפקד האוכלוסין, 72% מהאמריקנים הלבנים היו הבעלים של ביתם ב-2007, לעומת 46% מהשחורים. משבר המשכנתאות פגע קשות בקהילות שחורות - יעד מועדף להלוואות סאב-פריים, שנחשבות להלוואות דורסניות. רבים איבדו את ביתם, ואחרים נפגעו קשות מהתייקרות הדלק והמזון ומהתגברות הקושי להשיג הלוואות.
אובאמה יילחם בחברות התרופות
אלו הם רק חלק מהנתונים שמלמדים על תמונת המצב העגומה של הקהילה האפרו-אמריקנית בארה"ב כיום. הדעות חלוקות לגבי הסיבות שהובילו ליצירתם של הפערים. שני קטבי המחלוקת נובעים מהטענה שהפערים - בסיסם בגזענות ואפלייה מבנית מצד אחד, והטענה שהשחורים אחראים באופן בלבדי על שימור המצוקה ואי יציאתם ממנה מצד שני.
לגבי סיבות הפערים, נראה שאובאמה מחזיק בעמדת אמצע. בנאום שנשא בפני קהל שחור ברובו בטקסס בסוף פברואר השנה רמז באופן די ברור לאחריות ההורים על חינוך ילדיהם, כשאמר: "כבו את הטלוויזיה, הרחיקו את משחקי הווידאו. קנו שולחן כתיבה קטן או שימו את הילד ליד שולחן המטבח. הסתכלו עליהם כשהם עושים שיעורי בית. אם הם לא יודעים איך לעשות את זה - תעזרו להם. אם אתם לא יודעים איך לעשות את זה, התקשרו למורה. דאגו שילכו לישון בזמן סביר. שמרו עליהם מחוץ לרחובות. תנו להם ארוחת בוקר. בחייכם, אתם יודעים שאני צודק".
"אם הם לא יודעים איך לעשות את זה - תעזרו להם" (צילום: ויז'ואל פוטוס)
מנגד, למרות שאובאמה אינו מתייחס באופן מפורש לאוכלוסייה האפרו-אמריקנית במצע שלו - כצפוי ממועמד שמציג את עצמו כנשיא של אחדות - המצע כולל הצעות רבות שמכוונות להתמודדות עם חלק מהמצוקות החריפות של אוכלוסייה זו ואוכלוסיות חלשות אחרות.
בסוגיית הבריאות - אולי התחום הרגיש ביותר - מציע אובאמה מספר הצעות שצפויים לסייע לאוכלוסיות שנפגעות מהתייקרות עלויות שירותי הבריאות וביטוחי הבריאות. בין השאר, כוללות ההצעות הגדלת הפיקוח על חברות הביטוח, סיוע לעסקים קטנים בכיסוי הוצאות הביטוח, ומניעת גביית יתר של פרמיות רשלנות רפואית מרופאים, תוך כדי אימוץ אסטרטגיות לצמצום מספר השגיאות הרפואיות הניתנות למניעה.
בנוסף, קורא אובאמה תגר על חברות התרופות, ומציע להוריד את מחיר התרופות באמצעות מתן אישור לייבוא תרופות בטוחות ממדינות מפותחות והגדלת השימוש בתרופות גנריות. הוא גם קורא לרפורמה בשוק הביטוח הרפואי, הגדלת התחרות בו ופעילות נמרצת נגד חברות תרופות וחברות ביטוח שפוגעות בתחרות.
לטענתו של אובאמה, הוא יממן את הרפורמה במערכת הבריאות באמצעות ביטול הקלות המס לאמריקנים המשתכרים יותר מ-250 אלף דולר בשנה.
"ניו דיל" חדש בתחום התעסוקה?
וכיצד מתכוון אובאמה לפתור את הפערים החמורים בתחומי התעסוקה וההכנסות? הנשיא הנבחר מציע מספר הצעות, שחלקן מזכירות במידה מסויימת את תוכנית ה"ניו דיל" שיישם הנשיא רוזוולט כדי לחלץ את ארה"ב מהשפל הגדול.
למשל, מציע אובאמה - בדומה לרוזוולט - לחזק את איגודי העובדים, להגדיל את יכולתם של העובדים להתאגד, להיאבק בניסיון לפגוע בזכות ההתאגדות ולהגן על שובתים. בנוסף, הוא מציע להעלות את שכר המינימום ולהצמיד אותו לאינפלציה.
דמיון נוסף בין תוכניתו של אובאמה לבין זו של רוזוולט ניתן למצוא בהצעה ליצירת משרות חדשות באמצעות השקעה גדולה בתשתיות. אובאמה מציע ליצור בנק השקעות לאומי בתשתיות, שירחיב וישפר את תשתית התחבורה הפדרלית הקיימת באמצעות השקעה של 60 מיליארד דולר בעשר השנים הקרובות. לדבריו, פעולה זו תיצור 2 מיליון משרות חדשות.
גם בתחום המיסוי ניכרת מחשבה על מצוקותיו של מעמד הביניים והפערים בין השכבות, בין אם מדובר בהצעה להעניק הטבות מס למשפחות עובדות, לבטל מס הכנסה שמוטל על קשישים שמשתכרים פחות מ-50 אלף דולר לשנה, להעניק החזר אנרגיה בסך 1,000 דולר למשפחה שיבוא ממס על רווחים עודפים של חברות האנרגיה הגדולות, או להפוך את הגשת דו"חות המס לפשוטה יותר.
בנוגע למשבר המשכנתאות מציע אובאמה להגדיל את הפיקוח על תעשיית המשכנתאות, להגן על הצרכנים מפני הלוואות דורסניות, וכן להיאבק במינהגים דורסניים של חברות כרטיסי האשראי, שגורמים לרבים לשקוע לחובות עמוקים.
בנוסף, הוא מציע רפורמה בחוקי פשיטת הרגל לצורך הגנה על משפחות שעומדות בפני משבר כלכלי שנובע מחשבונות רפואיים גבוהים, וכן מעודד מוסדות מלווים להיכנס לתחום המיקרו-פיננסים (הלוואות קטנות וקצרות טווח).
השחורים פסימיים, אך מאמינים ביכולת לשינוי
ההצעות המפורטות כאן הן רק חלק קטן ומצומצם מהתוכנית הרחבה יותר של אובאמה, שמקיפה תחומים רבים ובעיות קשות, שרבות מהן מטרידות מאוד את האוכלוסייה האפרו-אמריקנית. חלקים גדולים מהתוכנית הם נועזים ביותר, אולי אף יומרניים, וכוללים הבטחות למאבק בתעשיות גדולות וחזקות, כמו תעשיית התרופות, תעשיית הביטוח ותעשיית כרטיסי האשראי.
עיני כל העולם נשואות עכשיו לאובאמה, ותקוות גדולות מאוד נתלות בנשיאותו. קשה להניח שיצליח לעמוד בכולן, והוא עצמו מיתן את ההתלהבות בנאום הניצחון שלו, כשאמר: "הדרך תהיה ארוכה. הטיפוס יהיה תלול. יתכן שלא נגיע לשם בשנה אחת, או אפילו בתקופת כהונה אחת".
אפילו אם אובאמה לא יצליח לשפר באופן מיידי ומשמעותי את מצבם של האפרו-אמריקנים בארה"ב, דבר אחד הוא כבר הצליח לעשות - לתת להם מודל לחיקוי חדש ולהרחיב את אופק השאיפות שלהם. אם עד עכשיו, המודלים של הקהילה האפרו-אמריקנית לפריצת גבולות הגטו היו בעיקר כדורסלנים וראפרים, עכשיו, מעשית, השמיים הם הגבול.
זה לא היה כך מההתחלה. במהלך הקמפיין התעוררו ספקות בקרב כותבי טורים שחורים, שתהו האם אובאמה "שחור מספיק", ולא רק מייצג בעצם את "השחור הטוב", בניגוד לרוב השחורים, שמייצגם האותנטי בעיני הלבנים הראפר "50 סנט" - כלומר, לא ממש מוביל לשינוי בשסע הגזעי בארה"ב.
מי יותר אותנטי? הראפר 50 סנט בהופעה (צילום: מיכאל קרמר)
השחורים עצמם לא מיהרו "להתחמם" כלפיו רק בגלל צבע עורו. במרס 2007 הוא אמנם הוביל על הילארי קלינטון ב-11% בקרב המצביעים השחורים, אך מספר חודשים קודם לכן היא הובילה עליו ב-40% בקרב אותה אוכלוסייה.
בנובמבר 2007 הוא כבש את ליבם של האפרו-אמריקנים, ו-76% מהמשתתפים בסקר של מכון המחקר Pew אמרו כי הם חושבים שאובאמה הוא השפעה חיובית על הקהילה השחורה, לעומת 17% שחשבו ש"50 סנט" הוא השפעה כזו. בבחירות עצמן, כ-90% מהמצביעים האפרו-אמריקנים הצביעו אובאמה.
שנתיים קודם לכן, בסקר שערך CNN אמרו 54% מהשחורים כי אינם חושבים שאמריקה מוכנה לנשיא שחור, לעומת 56% מהלבנים. הסקר של Pew מצא שרק 44% מהשחורים חושבים שחיי השחורים ישתפרו בעתיד, הרעה לעומת 57% בסקר דומה מ-1986, ולעומת 56% מהלבנים.
נתון מעניין נוסף שעולה מהמחקר של Pew שצויין למעלה הוא שהיום, רוב השחורים מאמינים שהמצב נמצא בידיים שלהם - 53% ממשתתפי הסקר השחורים אמרו ששחורים שאינם מצליחים להתקדם הם האחראים העיקריים על מצבם, ו-30% טענו שהסיבה היא אפלייה - תוצאות הפוכות לאלו שהתקבלו באמצע שנות התשעים.
