שתף קטע נבחר
 

התשובות בדרך: איברים רובוטיים ואינטליגנציה גבוהה

עשר שאלות נורא נורא גדולות שהמדע אוטוטו מוצא להן תשובות. והיום: האם המוח האנושי יכול לשלוט באיברים רובוטיים והאם גם אתם תהיו פעם אנשים נורא חכמים?

9. האם המוח האנושי יכול לשלוט באיברים רובוטיים?

כמו שכבר הספקתם להתרשם, הנדסת הרקמות עדיין בחיתוליה - וגם כשתהיה בשיאה, זה לא יהיה פשוט לשחזר איברים שלמים כמו ידיים ורגליים. הנכים של היום, מצידם, לא רוצים לחכות עוד 30 שנה. לכן מנסים מדענים ומהנדסים ליצור כבר היום איברים רובוטיים, שיוכלו להתחבר לגוף ולשמש אותו כגפיים לכל דבר. מבחינה טכנולוגית כבר אפשר ליצור גפיים רובוטיות; עיקר הבעיה בחיבור הגפה החדשה למערכת העצבים של הנכה, ובפירוש נכון של האותות החשמליים והפיכתם לתנועה של האיבר המחובר.

 

פריצת הדרך הגדולה בתחום הזה התרחשה לאחרונה, כשחוקרים מאוניברסיטאות פיטסבורג וקארנגי־מלון השתמשו במערך של אלקטרודות זעירות ברוחב שערה אנושית, המסוגלות לשלוט בזרוע רובוטית באמצעות זרמים חשמליים. קופים שלמוחם הוחדרו האלקטרודות יכלו לשלוט בגפיים הרובוטיות ברמה גבוהה של דיוק ומיומנות, ואפילו הצליחו להאכיל את עצמם בחתיכות פרי ובמרשמלו.

 

שגיא פרל, חוקר ישראלי וחבר בצוות פיתוח התוכנה שמפרשת את המסרים העוברים מהנוירונים לאלקטרודות, מספר שכבר בשנה הבאה יתחילו ניסויים בבני אדם בסביבת מציאות מדומה. הסיבה לדחיפות היא המלחמה בעיראק, שהותירה הרבה חיילים אמריקאים קטועי גפיים. הצבא האמריקאי מנסה לקדם את הפרויקט הזה באגרסיביות, וקבע דד־ליין של שנתיים־שלוש להצגת אבטיפוס עובד בבני אדם.

 

למרות ההתקדמות הגדולה, המחקר תקוע כרגע בגלל חוסר היכולת להשאיר את האלקטרודות פועלות במוח; רקמת המוח מנסה לדחות את האלקטרודות, ובתוך חצי שנה יוצרת מסביבן גלד שמשבש את היכולת שלהן לקלוט מידע מהנוירונים. זאת לא בעיה שאין לה פיתרון, אבל יידרשו כנראה עוד כמה שנים טובות של ניסויים עד שנזכה לראות נכים מסתובבים ברחובות על רגליים רובוטיות.

 

10. האם גם אתם תהיו פעם אנשים נורא חכמים?

נסיים בחדשות טובות לכולכם: גם אינטליגנציה אפשר לשפר. זה אולי נשמע טריוויאלי, כי אנשים מוציאים ציונים טובים במבחנים בזכות זה שהם לומדים. אבל הכנה למבחן לא באמת משפרת אינטליגציה, אלא רק מלמדת אתכם לפתור שאלות דומות. היכולת לפתור שאלות חדשות ויוצאות דופן, לזכור פרטי מידע חדשים ולנתח אותם בהצלחה נקראת אינטיליגנציה פלואידית (נוזלית), והיא קשורה במידה רבה להצלחה אקדמית ומקצועית. חוקרים ואנשי חינוך מנסים למצוא את הדרך לתגבר אותה כבר יותר מ־40 שנה, ואם תסתכלו סביבכם לרגע, תבינו שהם לא ממש מצליחים.

 

עד השנה האחרונה נחשבה האינטליגנציה הפלואידית לתורשתית בעיקרה, ולחסינה מהשפעות של חינוך ותרבות. אבל מחקר חדש הראה שאפשר לשפר אותה במשטר אימונים של משחקי זיכרון. נשמע כמו חתיכת עוגה? זה לא: מדובר במשחקי זיכרון שמשתנים כל הזמן ומתאימים את הרמה שלהם לשחקן, כך שהמשחק לא הופך אף פעם לקל מדי.

 

במהלך המחקר, אחרי תקופת אימונים מסוימת, התבקשו הנבדקים לענות על שאלות במבחני אינטליגנציה נוזלית, שלא היו קשורות למשחק הזיכרון. וכאן הגיע השוס הגדול: אימון של 19 יום הספיק כדי להעלות את מספר השאלות שנפתרו ב־40 אחוז.

 

זה לא אומר שאתם צריכים לרוץ עכשיו לחודש מרתונים של שבץ־נא ולשים את זה בקורות החיים שלכם, אבל ברור לכולם שעלו כאן על משהו. החוקרים כבר מתכננים לבדוק אם אפשר לשפר אינטליגנציה של ילדים, וכמה זמן השיפור מחזיק מעמד. אם זה יצליח, ילדים מחוננים יהיו כאן כמו זבל בעוד כמה שנים.


 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
אם הניסוי יצליח, ילדים מחוננים יהיו כאן כמו זבל בעוד כמה שנים
מומלצים