הערב: כוכבים ינצנצו מסביב לירח
הירח, שנמצא כעת במילואו, יכסה הערב את קבוצת הכוכבים "כימה", הידועה יותר בשמה היפני "סובארו". האירוע יספק מחזות מרהיבים למי שיצפו בו באמצעות טלסקופ ואפילו משקפת. יגאל פת-אל מגיש את הסיפורים שמאחורי צביר הכוכבים המרהיב הזה, וגם זמנים מומלצים לצפייה בו. נקווה לשמיים בהירים
אמש חל שיאו השני של מטר המטאורים – הטאורידים (קבוצת שור). השיא השני נראה נובע מנקודה צפונית יותר מנקודת המוצא של השיא הראשון שנראה ב-5 בנובמבר. בשיא המטר הקצב היה של כ-5 מטאורים בשעה, כשהמטאורים איטיים יחסית ונכנסים לאטמוספרה במהירות של 27 ק"מ לשנייה. אולם שלא כמו בעת השיא הראשון, בו שקע הירח לפני חצות ואפשר למי שרצה לצפות במטאורים באין מפריע, הפעם היה הירח כמעט במילואו ואורו הפריע לאלה שביקשו לצפות במטר.
אולם הירח יפצה אותנו היום, אם כי באופן חלקי. הירח הולך ומתמלא עד שהוא מגיע למילואו היום בערב. עת הוא במילואו- ימצא הירח בתחומי קבוצת שור, סמוך לנקודת המוצא של מטר המטאורים- אז הוא יחלוף בתוך תחומי צביר הכוכבים הקטן הקרוי "כימה". צביר כוכבים זה הנראה בעין כאוסף של 6 כוכבים (חדי העין עשויים לראות כוכב נוסף) בצורה המזכירה את צורתה של העגלה הקטנה. הגודל הזוויתי של צביר הכימה גדול פי ארבעה בערך מגודלו הזוויתי של הירח המלא. מכיוון שהירח יכסה את הכוכבים של צביר "כימה", ניתן יהיה לראות אותם מבצבצים מצדדיו ואפילו דרכו.
בין איוב לסובארו
מקור השם "כימה" הוא בתנ"ך, בו מוזכרת הקבוצה פעמיים בפי איוב בשמה העברי המקובל כּימָה: "עֹשה-עש כסיל וכימה וחדרי תֵמן" (איוב ט', ט'), הכוונה במילה עש לקבוצת הדובה הגדולה (או לקבוצת שור עצמה) וכסיל מזוהה עם קבוצת אוריון. באשר לחדרי תימן, הזיהוי אינו ודאי וייתכן שמדובר בקבוצה דרומית כלשהי, אולי קבוצת עקרב. על פי האסטרונום היהודי אבן עזרא, הכוונה לכוכבים שהם בפאת נגב הגלגל (בקצה הדרומי של כיפת השמים).
אזכור שני לקבוצה בספר איוב הוא: "הַתְקשר מעדנות כימה או-מושכות כסיל תְפַתֵח. התוציא מזרות בעִתו ועיש על-בניה תַנחֵם" (איוב ל"ח, ל'-ל"א). כמו כן היא מוזכרת בספר עמוס: "עֹשה כימה וכסיל והֹפך לבֹקר צלמָוֶות" (עמוס ה' ח').
ביוונית קרויה הקבוצה בשם הפליאדות (Pleiades) על שמן של 7 האחיות, בנותיהן של אטלס ופליאונה. אולם בישראל מוכר הצביר, מן הסתם, בשמו היפני דווקא – סובארו. כוכבי הכימה הן סמלן של המכוניות היפניות האהובות כל כך על הישראלים. חברת המכוניות קרויה על שם צביר כוכבים זה. אם מביטים בלילה חשוך על צביר הכימה במשקפת אפשר להבחין בכמה עשרות כוכבים הממלאים את שדה הראיה. טלסקופ איכותי בעל שדה ראיה רחב (ושימוש בהגדלה קטנה) יראה למעלה ממאה כוכבים בשדה הראיה. (מתוך האנציקלופדיה של קבוצות הכוכבים).
כוכבים צעירים ומאתגרים לצפייה
כוכבי הכימה הם צביר כוכבים "צעיר" יחסית, שגילו "רק" כמה עשרות מיליוני שנים. כוכבי הצביר הם עוללים רכים ביחס לשמש שלנו, המצויה באמצע חייה וגילה כ-5 מיליארד שנה. עם זאת, בגלל מסתם הגדולה, תוחלת חייהם של הבהירים בהם תהיה קצרה משמעותית מתוחלת חייה של השמש שלנו. מרחקם הממוצע של כוכבי הצביר מהשמש הוא כ-400 שנות אור.
כאמור, בלילה של ה-13 בחודש הירח מלא אך הוא יכסה במסעו על פני כיפת השמים כמה מכוכבי צביר הכימה (ראו מפה). תצפית בכיסוי כוכבים בירח אינה תמיד משימה קלה, בפרט אם הירח מלא אז המשימה כמעט בלתי אפשרית. במקרה שלפנינו, ההתכסויות תתרחשנה אחרי שהירח יהיה ממש במלואו. לכן יהיה קל יותר, יחסית, להבחין בכוכבים הצצים ומתגלים מאחורי השפה המערבית, הימנית של הירח (לאחר המילוא השפה המזרחית פונה לכיוון השמש והירח מתמעט מערב). בכל מקרה, בגלל אורו המסנוור של הירח שיאפיל על אורם הקלוש של הכוכבים, תהיה זו משימה מאתגרת.
להלן זמני ההתגלויות של הכוכבים מאחורי השפה המערבית של הירח (בעת ההתגלות, הירח עדיין רחוק מהזניט – רום השמים – ולכן השפה המערבית היא השפה העליונה של הירח בעוד השפה המזרחית פונה מטה לכיוון האופק המזרחי):
20:47
21:06
21:24
21:36
21:46
כמה שעות לאחר מכן, לאחר חצות, כשהירח יספיק להתרחק מעט מזרחה, יהיה אפשר לראות אותו ואת כוכבי הכימה המצויים ממערב לו. בימים הבאים אפשר להביט שוב לכיוון הכימה. אז הירח יהיה מעט רחוק יותר ויהיה קל יותר להשקיף על אחד הצבירים היפים בשמים.
מידע נוסף על התצפית בכוכבי הלכת ועל אירועים אסטרונומיים נוספים אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי.
ד"ר יגאל פת-אל, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ומנהל פורום אסטרונומיה ב- ynet
לפנייה לכתב/ת 
