בן זוג קמצן? אולי זה בגלל ההורים שלו או שלה

כסף - או ליתר דיוק, חסרונו - יכול להוות מקור רציני למריבות בין זוגות נשואים, ואל תחשבו שהתגשמות השיר "לו הייתי רוטשילד" היתה פותרת את כל הבעיות - המציאות הרבה יותר מורכבת.

התמודדות עם מחסור כלכלי אינה קלה, אבל יש גם אתגרים ייחודיים לעשירים, כפי שאומר הציטוט המפורסם מפרקי אבות: "מרבה נכסים, מרבה דאגה". שדה הקרב האמיתי נמצא בהשפעתו הפסיכולוגית של הכסף על חיינו ועל מערכות היחסים שלנו.

כמו בדברים רבים אחרים בחיים, גישתם של הורינו לכסף עיצבה את זו שלנו. קחו לדוגמה את שרון. ההורים שלה תמיד רבו על כסף. לאבא שלה היו כל מיני תוכניות "מבריקות" שיהפכו אותם לעשירים. למרות מאמציו הבלתי נלאים, חלומותיו לא התגשמו, החשבונות התחילו להיערם, והוריה של שרון המשיכו לריב.

היום שרון עצמה נשואה באושר לדוד, ברוקר בבורסה בעל משכורת יציבה. אבל אם הוא אי פעם מעז לדבר על עצה חמה שתהיה כרטיס הכניסה שלהם להתעשרות מהירה, שרון מתפוצצת. זה לא רציונלי וזו לא אשמתו של דוד. אלה זכרונות-כסף ישנים ומערכת אסוציאטיבית שמתעוררים בלחיצת כפתור.

התנסויות הילדות פוגעות בגישה שלנו לכסף

אולי אמא שלך דאגה תמיד בעניין החשבונות. האווירה הכללית בבית שלך היתה של חוסר וצמצום. עכשיו, כשאת עומדת ברשות עצמך, את מתענגת על בזבוז הכסף שלך - ואולי מעבר ליכולת ולהכנסות שלך ושל בן זוגך. אולי בעלך מבקש ממך לרסן את זה מעט, ואת מיד חוזרת אחורה לאמא שלך ולצמצום השתלטני והפחדים שלה.

אולי אביך היה פזרן, אהב ליהנות מ"הצעצוע" האחרון, אבל היה קצת קפדן בקשר לחשבון הטלפון. אולי אתה גדלת על חיסכון... וחיסכון... וחיסכון... אשתך רוצה ש"תחיה קצת" והמחשבה על כך מזעזעת אותך.

העבר מעצב את ההווה, ועד שנבין אותן, יפגעו התנסויות הילדות שלנו בגישה שלנו לכסף ולתפקידו בחיי הנישואים. בהרבה מן הפעמים אלה לא בני הזוג שאליהם אנחנו מגיבים, אלא ההורים שלנו. ואם לא נבין את זה, זה עלול להוביל אותנו לחיכוך רציני עם בני הזוג.

כסף במהותו הוא ניטראלי, אבל הוא יכול להיות חשוב כל כך. הוא יכול להיות מקור לביטחון או לדאגה. הוא יכול להיות אפשרות לעוצמה או תזכורת לחוסר אונים. אפשר להשתמש בו כדי לשפר את החיים, או להרוס אותם. הוא יכול להוביל לחירות או לשמש כעול על צווארינו. ובדיוק כפי שגישתם של הורינו לכסף השפיעה עלינו, הגישות שלנו ישפיעו על ילדינו. אם נוכל להבין את השריטה שיש לנו לגבי כסף, ולשרש אותה במידת הצורך, לא נצטרך להנחיל אותו לצאצאינו.

"איזהו עשיר? השמח בחלקו"

אז עצרו לכמה דקות ובחנו אילו גישות אתם מעבירים הלאה באופן לא מודע. אני מציעה שתשאלו את עצמכם את השאלות הבאות. עשו זאת עם בני הזוג - זה הרבה יותר אינטראקטיבי מאשר לראות סרט כשאתם יוצאים סוף סוף יחד:

1. מהו הזיכרון הראשון שלך שקשור לכסף? (הבובה שרצית אבל לא קיבלת, ההורים שלך מתווכחים, הדוד צובט לך בלחי ונותן לך כמה מטבעות וכדומה).

2. מה לימדה אותך אמך על כסף - במעשיה, בדבריה?

3. ומה עם אביך?

4. האם ההורים שלך עשו עם הכסף שלהם משהו שהערכת?

5. האם הם עשו משהו שלא אהבת או שהביך אותך (משהו עמוק יותר מאשר הריהוט הרהבתני והראוותני בסלון).

6. איך את/ה מרגיש/ה כשיש לך הרבה כסף? וכשיש מעט? האם האווירה בבית משתנה בהתאם?

7. כמה כסף את/ה רוצה?

סביר להניח שהתשובות לא ישנו את המאזן הבנקאי שלכם, אבל הן אולי יספקו הבנה עמוקה יותר שתוכל להקל את המתח סביב הנושא הזה. אין קשר אמיתי בין עושר לאושר ("איזהו עשיר? השמח בחלקו", פרקי אבות ד', א'), אבל נראה שיש קשר משמעותי בין בירור היחס שלנו לכסף, לשקט נפשי אמיתי.

באדיבות אש התורה www.aish.co.il - אתר עם חוכמת חיים