שתף קטע נבחר
 

מסדר אבירי הגריל: גורמה, שרשראות וחרבות

הם מניפים חרבות, מסתובבים עם שרשראות, זוכים לכינויי אצולה ואז הולכים לאכול ארוחה שכמותה סביר להניח שטרם טעמתם. מסדר אבירי הגריל, שהחל את דרכו ב-1248, חושף לראשונה את הסניף הישראלי שלו. איך הופכים ישראלי לאביר

אם לפני כמה עשרות שנים נהגו גברים מבשלים להצניע את תחביבם המוזר מתוך אותה מבוכה שבה עשו זאת זכרים לובשי שמלות, היום אין מצב לאי נוחות. לגברים המבשלים כאילו, כי לובשי השמלות ימתינו עוד קצת לפני שיוכלו לעלות ככה לאוטובוס.

 

אבל בכל הנוגע למבשלים, ובכן, רבות הן הנשים הרואות בגברים בעלי מודעות גסטרונומית גבוהה, גזע נעלה ששווה להשקיע בו מאמצי חיתון, אבל סתם בחורים שמברמנים בימי חמישי בפאב הפיקוק או מזיעים בסרוויס בכתית, זה כבר ממש לא זה. רבותיי ובעיקר גבירותיי, קבלו את הדבר הבא: מסדר אבירי הגריל, ארגון סודי של חובבי אוכל עם טקסים, מעמדות, תארים, סמלים, עיטורים, סיכות ושרשראות בצבעים שונים ומשונים, המעידים על מיקומם של החברים בהיררכיה הנוקשה, שלא נאמר שרשרת המזון, של מיטיבי הלסת.

 

המסדר יעבור לחום

העובדה שרק יחידי סגולה מתקבלים למסדר הופכת אותו אוטומטית לארגון נחשק במיוחד. הוסיפו לזה דמי חבר המסתכמים בכמה אלפי שקלים בשנה, סעודות יקרות, סודיות וסגורות שאינן נחשפות לעין הציבור, טקס הכתרה שנתי עם השבעות בלטינית וחרבות מתהפכות מעל ראשם של המצטרפים החדשים - וקיבלתם מתכון מנצח לבובלילים מתים. וגם, אה, לסטייקים לא רעים בכלל.

 

מסדר אבירי הגריל אינו המצאה ישראלית. זהו ארגון גסטרונומי בינלאומי שנולד בצרפת ב‭,1950-‬ התפשט ל‭84-‬ מדינות בכל רחבי העולם ומונה היום כ‭90-‬ אלף חברים רשומים. המנהגים - מוזרים עד משעשעים לעיניהם של אורחים מבחוץ - מבוססים על מורשת גילדת "צולי האווזים" שנוסדה ב‭,1248-‬ ימי המלך לואי ה‭9-‬ בצרפת. לחברי הגילדה ההיא הוענקה הזכות המיוחדת לצליית אווזים, ובהדרגה אף הורחבו סמכויותיה לצליית כל סוגי העופות, הבשר ובשר הציד. ב‭,1610-‬ עת שלטונו של המלך לואי ה‭,13-‬ כבר הוענק לגילדת הצולים כתב זכויות מלכותי ושלט אצולה, המתנוסס כיום בלבו של סמל המסדר.

 

לפני 58 שנים התעוררו הצרפתים והחליטו לחדש את רוח הגילדה הישנה בקרב שפים, ייננים, מסעדנים ובעלי מקצוע נוספים בתחום הקולינרי, ולחבר אותם עם חובבי גסטרונומיה מן השורה. אבל לא הצרפתים יוותרו על נפלאות ההיררכיה, ולכן חברי הארגון מסתובבים עם דרגות בהתאם לעיסוקם, לוותק שצברו ולפעילותם במסדר.

 

בתחתית ההיררכיה מצויים האבירים והאצילות, שהם גסטרונומים חובבים אך נטולי תפקיד בתחום. על צווארם הם עונדים מדליה ושרשרת כסופות שהושחלו על גבי רצועה סגולה שקצותיה כחולים. פז"מניקים שעברו במסדר שנתיים לפחות ואף תרמו במיוחד לפעילות החברים יכולים להתקדם לדרגת קצין, עם מדליה ושרשרת מוזהבות על גבי רצועה סגולה שקצותיה אדומים. שפים, ייננים ובעלי תפקידים אחרים בענף ההסעדה מקבלים עיטורים משלהם. כך תמצאו פה גם שף אביר, שף קצין, קצין יין, קצין בשלן מומחה בכיר, ועוד כהנה וכהנה הגדרות, תארים, שרשראות, מדליות ותסבוכות דרגתיות, שלעומתם נראית שרשרת הפיקוד בצה"ל כחבורת ילדות קטנות עם קוקיות.  


קל להיות ציני. חברי הסניף הישראלי של המסדר (צילום: נועם שלמה)

 

"נורא קל להיות ציני כלפי הסממנים החיצוניים של המסדר‭,"‬ אומר טל גל-כהן ‭,(45)‬ עיתונאי ומומחה יין ונשיא המסדר בארץ. "אבל אני דווקא מוצא בהם הרבה יופי. מתי כבר יוצא לאנשים פה ללבוש שמלת ערב או חליפה ועניבה כשהם יוצאים לאכול? ברור שאפשר לשאול מה זה החארטה הזה, אבל יש הרבה הדר וכבוד באירועים שלנו, כי הם נשענים על מסורות עתיקות ומושקעים בהם המון מחשבה‭."‬

 

אבל מה ההבדל בין זה לבין סתם ארוחת ערב חגיגית?

 

"אני זוכר את האירוע הראשון שלי לפני 13 שנה. הסתובבתי שם בעיניים קרועות לרווחה, זה היה שונה מכל מה שהכרתי. היו שם אנשים עם חליפות שלושה חלקים ושרשראות של בני אצולה צרפתיים. הרגשתי כמו עליסה בארץ הפלאות. מאז זה המקום להגשמת כל חלומותיי הקולינריים‭."‬

 

40 שנה פועל המסדר בישראל בחשאיות די מושלמת, וזוהי למעשה הפעם הראשונה שהוא נחשף בהרחבה. בין ראשוני חבריו היה השר שידע ליהנות מהחיים, משה דיין, שהוכתר לתואר אביר ב‭.1967-‬ ביומני "גבע כרמל" אפשר לראות כיצד נשיא המסדר עונד על חזהו של האיש בעל הרטייה את השרשרת והמדליה ומצמיד לכתפיו חרבות דמויות שיפוד. פניו של האביר הטרי קורנים בחיוך גאה. אפיזודה נושנה בארגון תוכלו למצוא אפילו ברזומה של נשיא מדינת ישראל שמעון פרס, גם היום הוא עדיין מצטייר כמי שאוכל רק יוגורט כחוש ושותה תה חלש.

 

היום חברים במסדר הישראלי כמעט 150 איש, בהם אנשי עסקים כמו לני רקנאטי ומנכ"ל כלל לשעבר רימון בן שאול, גורו הבריאות פרופ' רפי קרסו, מנכ"ל שרתון תל אביב ז'אן לואי ריפוש, עוד כמה מראשי שוק ההון שממש שלא מעוניינים שתדעו עליהם, עיתונאים, בעלי מקצועות חופשיים וגם שלל שפים נוצצים, בהם חיים כהן, רן שמואלי, מאיר אדוני, אביב משה, אייל לביא, שאול בן אדרת, אסף גרניט, ערן שוורצברד, חוסאם עבאס ועוד רבים וטובים. הגיל הממוצע אמנם עומד על ‭,55‬ אבל בשנה האחרונה הצליח גל-כהן לצרף לשורות המסדר גם גסטרונומים רעננים וצעירים המורידים מעט את הממוצע.

 

לוח האירועים של המסדר נקבע כשנה מראש. כמעט בכל חודש מתקיימת ארוחה. המחיר: כ‭500-400-‬ שקל לראש. כל חבר רשאי להביא עימו אורח אחד. אבל אל תטעו: לא מדובר בסתם חבורת גרגרנים שנהנית לטחון יחד ולהוציא על זה הרבה כסף. פה מדובר בפעילות שהושקעו בה חודשים של תכנון ולוגיסטיקה מסובכת.

 

לפני כשבועיים התקיים האירוע האחרון, כאשר כשלושים חברי מסדר התקבצו במסעדת מל ומישל בתל אביב. השפים יוגב ירוס וניר ויימן התאמנו שבועות על הארוחה הזאת: תפריט איטלקי שבישלו במיוחד עבור המסדר. האבירים, צוואריהם כבדים מהשרשראות הרשמיות, התרכזו במנות, שתו הרבה יין והאזינו אגב לעיסה לצמד זמרי אופרה שהגביהו עוף (לא החיה, אנחנו מקווים) בשירת אריות מסולסלות. העוברים והשבים נעצרו ולטשו עיניים משתאות אל מול המחזה.

 

ובעוד האנשים במטבח יורקים דם, עמדו האבירים הכבודים מחוץ למסעדה במיטב מחלצותיהם ומדליותיהם, ועישנו סיגרים. כולל פרופ' קרסו. העוברים והשבים נעצרו ולטשו עיניים משתאות על חבורת האנשים, שהחליפו רשמים על טעימת היין האחרונה והיו לבושים קצת יפה מדי, יחסית למוצאי שבת שגרתי, ברחוב בן יהודה הדהוי והמפויח. שייח'ים כבר ראינו פה בלבנט, אבל אבירים ואצילות?

 

אחר כך הם התיישבו מול שולחנות עם פמוטים כבדים, המדליות משתלשלות מצוואריהם לתוך הצלחת, ונברו במנות בארשת חשיבות עצמית. "בפעם הראשונה שהגעתי לאירוע של המסדר למלצרית היו כפפות לבנות ואני הייתי בשוק מזה‭,"‬ נזכר אריה לביא, עיתונאי ומו"ל העיתון "פקס פוד‭."‬ "מעולם לפני כן לא ידעתי שאפשר לאכול יותר מארוחת שלוש מנות, ופתאום הגישו לנו ארוחת שבע מנות. בשבילי זאת היה חוויה מאוד יוקרתית. בזמנו, כל הצמרת הכלכלית בארץ היתה חברה במסדר. אחר כך הגיעו זמנים אחרים, ונכנסו אנשים שלא היה לנו נעים לשבת איתם. בשנה האחרונה המצב מאוד השתפר‭."‬

 

צולים לרגל

בעבר, כדי להתקבל לשורות המועדון היוקרתי הייתם צריכים להחזיק מנגל מקצועי בבית ולהוכיח ידע בבישול. היום התנאים קצת שונים. "בינינו, יש היום מישהו שאין לו מנגל בבית‭"?‬ תוהה גל-כהן‭".‬וכולנו, כחובבי אוכל, הרי גם יודעים קצת לבשל. היום אתה צריך שני ממליצים מבפנים, וגם הבנה באוכל. המועמדים צריכים להיות בעלי הערכה לאמנות הבישול, למטבח, ליין ולמסעדות גורמה. אני נפגש איתם לשיחה של תיאום ציפיות‭."‬

 

קוראים לזה ראיון עבודה, לא?

 

"זה לא ראיון עבודה, אבל קורה שאני לא מקבל אנשים. המפגשים שלנו מבוססים על אוכל טוב, שתייה טובה וחברותא. מי שאינו איש שיחה או סובל מנכות תקשורתית, יהיה לי מאוד קשה לקבל אותו. מה, תשב איתנו ערב שלם ותאכל בפנים חמוצים? זה לא מתאים. האחווה בינינו מאוד חשובה. חוץ מזה חייבים לבוא לאירועים עם השרשראות. ומי שחושב שאפשר להתקבל רק כסמל סטטוס אבל להיעדר מהאירועים, טועה. מי שלא מגיע, אני לא מחדש לו את החברות‭."‬

 

אם כבר הגעתם לאירועים של המסדר, סביר להניח - למען האמת, די בטוח - שלא תתאכזבו. בשנה שעברה, למשל, קיים המסדר אירוע תחת השם "ארוחה מהסרטים‭."‬ ראשי המסדר שאלו 16 סרטי וידאו העוסקים באוכל, בהם "החגיגה של באבט‭,"‬ "הזלילה הגדולה‭,"‬ "אוכל, שתייה, גבר, אישה‭,"‬ "שוקולד" ועוד. אחרי שחרשו את הסרטים נלקחה מכל אחד מהם מנה אחרת. הרכבי המנות המדויקים נחקרו והועברו אל השף נועם דקרס, שבנה ארוחה שלמה. האירוע התחיל בשבע בערב בקוקטייל על רקע מוזיקה מ"הסנדק" ומתאבנים קטנים מסצנת הפתיחה של אותו סרט, והסתיים ב‭1-‬ בלילה. בין מנה למנה הוקרנה הסצנה הרלוונטית על מסך ענק, וכשנדלקו האורות יצאה המנה מהמטבח בליווי יין מתאים. לאורך כל הארוחה הרצה ד"ר מולי פלג על הקשר בין אוכל לקולנוע.

 

"לכל הארוחות שלנו יש נושא ותוכן‭,"‬ מסביר גל-כהן. "אלה לא ארוחות שאפשר לבוא למחרת ולמצוא בתפריט של איזו מסעדה. כמובן שזו גם הזדמנות למפגן כוח של השפים המבשלים לנו, שיודעים שאת הקהל הזה קשה מאוד לספק. אלה לא אנשים שיאכלו משהו ויסכמו את החוויה במילה 'טעים‭.'‬ הם ינתחו את המנה לפרטי פרטים. אביב משה, למשל, בישל לנו במסה ארוחה מולקולרית שנאכלה בחשיכה: זית מולקולרי עם לבנה עיזים, שרימפס קדאיף עם ג'לי בלסמי, כבד אווז עם סוכריות מולקולריות של פירות יער. אכלנו בחושך, כי אז החושים הרבה יותר מחודדים. היה לנו פעם גם בציר לילה מאוד מיוחד. נסענו לכרם עלמה בגליל, בצרנו שם ענבים לקול צלילי נבל, וכל אחד הגיע עם הסלסלה שלו לסחיטת הענבים. ב‭1-‬ בלילה פתחנו ארוחה עם פשטידות, גבינות גליליות, סלטים טריים והרבה יין, והבאנו את לימור שיפוני, שתספר לנו סיפורי זימה ויין. אנשים לא רצו ללכת. בשש וחצי בבוקר חזרנו לתל אביב‭." ‬אכבד את אחיי

 

בסוף פברואר יתקיים טקס ההכתרה של האבירים החדשים. סגנית נשיא המסדר הבינלאומי תגיע לישראל, תנאם בלטינית ותניף חרבות מעל ראשי החברים החדשים. האבירים והאצילות הנרגשים יישבעו בזו הלשון: "אני מתחייב, כחבר במסדר אבירי הגריל, שבכל הזמנים אכבד את אמנות המטבח ותרבות השולחן. אני נשבע למלא את התחייבויותיי לאחווה ואכבד את אחיי החברים במסדר אבירי הגריל‭."‬

 

"זה מאוד משעשע‭,"‬ מודה אורלי סגל, יועצת תקשורת וחברה במסדר בעצמה, שהתאפקה שלא לפרוץ בצחוק כשראתה את החרבות מתעופפות מעל ראשה, "אבל גם מרגש. כולם מגיעים בתלבושות שלא מביישות גם את טקס האוסקר והכל מאוד פורמלי ומכובד. בסך הכל האירועים ממש מרשימים, אבל זה לא רק פאן. התרומה האמיתית של המסדר היא לקהילה הקולינרית, כי המסדר עסוק באיסוף חסויות ותרומות לקרן שפים צעירים שירצו לצאת לסטאז' ברחבי העולם‭."‬

 

כיוון שהמסדר הוא גוף בינלאומי המקדש את האחווה בין חבריו, נסיעה קולינרית לחו"ל עשויה להיות חלומו הלח של כל אחד מחבריו. חבר מסדר שמרים טלפון לעמיתו שמעבר לים ומספר לו על בואו, יכול להיות בטוח שייקחו אותו למסעדות הכי טובות במדינה, יארחו אותו בנדיבות ובאופן כללי ידאגו לו לגוד-טיים מושקע.

 

"את הארוחות הכי נפלאות שלי בחו"ל אכלתי בזכות חברים במסדר‭,"‬ מתרגש גל-כהן, "היקבים הכי נחשקים נפתחו בפניי. יש לי אין סוף חוויות כאלה מקוריאה ואוסטרליה, יפן, ניו זילד ואטלנטה. בסופו של דבר, זה פשוט נטוורקינג עולמי של אנשים שיש להם חיבה משותפת למנעמי השולחן".

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
לכל הארוחות יש נושא ותוכן
צילום: נועם שלמה
מומלצים