למה חשוב לחסן נגד הפטיטיס B: סיפורה של אנה
התחושה הרעה שתקפה את אנה עוזר התבררה כדלקת כבד נגיפית, העלולה להיות קטלנית. שלוש זריקות חיסון חסכו ממנה ניתוח השתלה
"החבר שלי גרר אותי לחדר המיון בבית החולים יוספטל," היא מספרת. "שם עשו לי בדיקות דם ואמרו שהמצב לא טוב. לא ידעו מה בדיוק יש לי, אבל אמרו שיש לי בעיה רצינית בכבד." הבעיה הרצינית התבררה עד מהרה כדלקת כבד נגיפית מסוג הפטיטיס ,B ועוד באותו יום הועברה אנה במסוק לבית החולים בילינסון בפתח תקווה בדרך להשתלת כבד דחופה.
"כל הזמן הזה הייתי בטוחה שזו טעות ושיכנעתי את עצמי שזה לא יכול להיות," היא אומרת. "הייתי בהכרה מלאה והבנתי מה קורה סביבי. הסבירו לי שאני זקוקה להשתלת כבד, וההורים שלי כבר התכוננו לתרום לי אונת כבד. הכל קרה מאוד מהר. למחרת כבר בישרו לי שנמצא תורם ושאני בדרך להשתלה."
חיסון במקום השתלה. אנה עוזר (צילום: רוחמה ביטון)
אבל אז אירעה תפנית חיובית בסיפור. "כבר הייתי בחדר המתנה לחדר ניתוח,“ מספרת עוזר, "כשבדקה ה90- הרופאים החליטו לעשות לי ביופסיה וגילו שיש עוד רקמות בריאות בכבד. הם החליטו שכדאי להמתין מעט כדי לראות מה קורה ואם הכבד יוכל להשלים את עצמו. נשמתי לרווחה. למזלי, הכבד שלי התאושש מהר."
מצבה של אנה הלך והשתפר והטיפול שקיבלה, שכלל גם תרופה שמונעת את התחלקות הנגיף שגורם למחלה, איפשר לה להתאושש בלי לעבור השתלה. כעת היא מחלימה בביתה".אני עדיין חלשה," היא מספרת. "לוקח לגוף הרבה זמן לחזור לעצמו. אני מתעייפת מהר מפעולות מאוד פשוטות, אבל בקרוב אחזור לעבודה."
חיסון ללא סיכון
לסיפור של אנה יש סוף טוב, אבל לא תמיד זה נגמר כך. רוב החולים במחלה אמנם מחלימים ממנה בהדרגה, אך שיעור התמותה ממנה עומד על .20%-5% לדברי פרופ' רן טור-כספא, מנהל מכון הכבד ומחלקה פנימית ד' בבית החולים בילינסון, מדי שנה מגיעים לבתי החולים כמה עשרות אנשים שנדבקו בנגיף. כך למשל ב1998- עמד מספר הנדבקים על כ,50- בשנת 2000 על כ100- ובשנת 2002 על .110 מתחילת השנה הנוכחית נדבקו בנגיף כ40- חולים.
דלקת כבד נגיפית מסוג הפטיטיס B נגרמת על ידי נגיף ומועברת באמצעות נוזלי גוף, באמצעות מגע מיני או במגע בין דם לדם. אחרי תקופת דגירה של 6-1 חודשים מופיעים תסמינים שכוללים כאב ראש, חום, צמרמורת, חולשה וצהבת.
"אנשים יכולים להיות נשאים של המחלה בלי לחלות ובלי שיהיו להם תסמינים," מסביר פרופ' טור-כספא" .כשזוג מתחיל לקיים יחסי מין, הוא לרוב בודק אם אחד מבני הזוג נשא איידס, אך כמעט שלא בודקים אם בן הזוג נשא של הפטיטיס .B כשהזוג מתחיל לקיים יחסי מין לא מוגנים ואחד מבני הזוג נשא, בן הזוג השני עלול להידבק ולחלות בצורה קשה. התפתחות המחלה תלויה בתגובת מערכת החיסון של מי שנחשף לנגיף."
למחלה קיים היום חיסון מלאכותי שלא מכיל את הנגיף עצמו, אלא מיוצר בשיטה של הנדסה גנטית. "מייצרים את החלבון של הנגיף בתנאי מעבדה, ולכן מדובר בחיסון שאין בו סיכון," מסביר פרופ' טור-כספא. "בישראל ניתן החיסון באופן שגרתי לכל יילוד משנת ,1992 משום שלידה היא אחת מהדרכים שבהן מועברת המחלה. כך שאם אמו של התינוק נשאית, הסיכוי שלו להידבק הוא אפסי, ואם אמו לא נשאית הוא מתחסן לכל החיים."
מאחר שהחיסון ניתן רק משנת ,1992 צעירים בני 16 ומעלה לא מחוסנים נגד הנגיף. לדברי פרופ' טור-כספא, רצוי שהצעירים האלה יפנו באופן עצמאי לקבל את החיסון עוד לפני שהם מתחילים לקיים יחסי מין. אוכלוסייה נוספת שנמצאת בסיכון ורצוי שתחוסן נגד הנגיף כוללת צעירים שנוסעים למזרח הרחוק, שם שיעור הנשאים והחולים במחלה עומד על כ.30%- "אנשים שזקוקים במזרח לעירוי דם, או כאלה שמקיימים יחסי מין לא מוגנים, נמצאים בסיכון מוגבר," אומר פרופ' טור-כספא.
החיסון ניתן בכל קופות החולים בשלוש זריקות: השתיים הראשונות במרווח של חודש זו מזו, והשלישית אחרי שישה חודשים.
לפנייה לכתב/ת 
