מי ישמור על נפגעי הנפש בקהילה?

בשנת 2000 התקבל בכנסת חוק שיקום נכי נפש בקהילה. מטרתו של חוק מתקדם זה היא לשקוד על שיקומם ושילובם בקהילה של אנשים המתמודדים עם מוגבלות פסיכיאטרית (להלן, "מתמודדים"), בכדי לאפשר להם להשיג דרגה מרבית של עצמאות תפקודית ואיכות חיים, תוך שמירה על כבודם ברוח חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. החוק ציין נקודת מפנה ביחסה של החברה הישראלית למתמודדים ושיקף את המגמה המודרנית והערכית, לפיה מקום מגורם ומחייתם של המתמודדים (שמספרם בארץ מוערך בכ-80 אלף איש לפחות) הוא בקהילה ולא בבתי חולים פסיכיאטריים.

חוק השיקום הכיר בכך, שאין די בקביעת הזכות לשילוב אנשים עם מגבלה פסיכיאטרית בקהילה. כדי שהמתמודדים יוכלו לחיות באופן שוויוני ואמיתי כחלק מהקהילה, על המדינה לספק להם את הכלים לשילוב

אופטימאלי בה. בהתאם לתפיסה זו, שוחררו במהלך השנים אלפי אנשים עם מוגבלות פסיכיאטרית מבתי החולים הפסיכיאטריים. כך למשל ב- 1994 היו מאושפזים 6,933 אנשים בבתי החולים הפסיכיאטריים. ב- 2003 שהו בבתי החולים 4,588 אנשים, ובסוף 2007 נותרו באשפוז 3,500 אנשים בלבד. גם משך האשפוז הלך והתקצר בהדרגה. וכך, נוצר מצב שבו מיעוט מהמתמודדים נמצאים באשפוז (5% לערך).

על פי חוק השיקום, מי שזכאי לסל השיקום הם אנשים עם מגבלה פסיכיאטרית שמלאו להם 18 שנה, ושסובלים מנכות רפואית של לפחות 40 אחוז בשל הפרעה פסיכיאטרית. לזכאים נבנה סל שיקום שמכוון לאדם באופן אישי הכולל תחומי חיים רבים כמו: דיור, תעסוקה, השכלה, פנאי, חונכות ותמיכה במשפחות. לכן, חוק השיקום מהווה נדבך מרכזי בתהליך השיקום, השילוב וההחלמה של המתמודדים בחברה, ונחשב לאחד מהמתקדמים בתחום זה בעולם.

עד כה, כל אדם שעמד בקריטריונים לקבלת השירותים, ועבר את הוועדה המתאימה, היה זכאי על פי חוק לקבל את מגוון השירותים הקיימים בסל השיקום. התקציב השנתי לשיקום נכי נפש בקהילה לפי חוק זה נקבע במסגרת הקצאה לתחום פעולה נפרד - "חוק שיקום נכי נפש בקהילה" בסעיף תקציב משרד הבריאות בחוק התקציב השנתי.

ביוני 2006, משרד האוצר החליט לתקן, תחת חוק ההסדרים של 2007, את "חוק שיקום נכי הנפש בקהילה" באופן שקבע שהשיקום ותכנית שיקום "ייקבעו בהתאם להוראות החוק במסגרת מקורות המימון שעומדים לרשות משרד הבריאות בהתאם לתקציב השנתי שייקבע מדי שנה במסגרת חוק התקציב".

המשמעות של תיקון זה היתה שמיטת הקרקע מתחת לחוק השיקום, כיוון שהוביל לכך ששירותי השיקום לא יינתנו מכוח החוק אלא מכוח התקציב שיוקצה כל שנה לתחום זה. בנקודה זו חשוב לזכור שממילא רוב התקציבים המוקצים לתחום בריאות הנפש (כ 80% לערך) מועברים לבתי החולים הפסיכיאטריים, ורק כ 15% לתחום השיקום בקהילה. זאת בניגוד למצב בשטח בו רוב האנשים, כאמור, חיים בקהילה.

תיקון זה, לא יצא מן הכוח אל הפועל, כיוון שארגוני המתמודדים והמשפחות, בשיתוף "המועצה הארצית לשיקום נכי נפש בקהילה", התנגדו ונלחמו באופן נחרץ במהלך ובלמו אותו.

כיום, פחות משנתיים לאחר מכן, משרד האוצר, בשיתוף צמרת משרד הבריאות, שוקדים על תיקון לחוק השיקום (שעיקרו זהה לאותו ניסיון בחוק ההסדרים של 2007) או לחילופין על הוראת שעה של שבע שנים, שקובעת כי תוכניות השיקום, ושירותי השיקום הפסיכיאטרי בקהילה, יהיו כפופים למגבלה תקציבית חמורה. חשוב לציין, שהסכם זה נחתם בכדי לאפשר את קידומו של החלת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (1994) בתחום בריאות הנפש, הסכם שהיה צריך להיכנס לתוקף כבר לפני יותר משלוש עשרה שנים, ולאפשר לאלה הזקוקים לטיפול מרפאתי בתחום בריאות הנפש לקבל אותו בקופת חולים, כמו שאר תחומי הרפואה בישראל.

אם כן, בדרך לתיקון עיוות של יותר מעשור (החלת חוק בריאות ממלכתי על תחום בריאות הנפש), משרד האוצר והבריאות מובילים לעיוות חמור עוד יותר, שעלול לפגוע בחייהם של עשרות אלפי אנשים עם מגבלה פסיכיאטרית ובני משפחתם, בשנים הקרובות. צעד מנוגד לכל הגיון רפואי, כלכלי, והומאני. אם כן, מדוע משרד האוצר, עם הסכמה של משרד הבריאות, מחזירים את עשרות אלפי המתמודדים, בני משפחותיהם ואת החברה כולה עשרות שנים אחורה?

לנוכח העובדה שהמדיניות המוצהרת של משרד הבריאות בעשורים האחרונים היא להעביר את מרכז הכובד של שירותי בריאות הנפש מבתי החולים לקהילה - מתוך הכרה שהשתלבותם של אנשים עם מגבלה פסיכיאטרית הנה הכרחית, הן להם והן לחברה - מן הראוי שמקבלי ההחלטות יעשו חשיבה מחודשת בנוגע לשינוי החקיקה העומדת על הפרק, ולא ייכנעו ללחץ של נערי האוצר לקדם צעד שיהווה בכייה לדורות.

• הכותב הוא מנכ"ל "בחברה טובה – רואים מעבר" ודוקטורנט בחוג לבריאות נפש קהילתית באוניברסיטת חיפה. המאמר נכתב בשיתוף עם ד"ר נעמי הדס-לידור, לשעבר יו"ר "המועצה הארצית לשיקום נכי נפש בקהילה".
  

גולשים המעוניינים לפרסם מאמרים, הגיגים, מחשבות ודעות אודות החברה בישראל ובעולם, מוזמנים לשלוח לדוא"ל hevra@y-i.co.il ולציין בנושא - עבור מדור "קריאה לסדר". החומרים יפורסמו בהתאם לשיקולי המערכת.

לקריאות נוספות לסדר:

"ומה אתה עשית בשביל מדינה?"

"בואו נתערב, כי מי שמצביע משפיע"

"עזבו נשיא שחור, מה עם שיווין זכויות בסיסי?"

"האם היהודים מקופחים דווקא כאן בארץ?"

"דוסטויבסקי וטולסטוי מתהפכים בקברם"

"ומה עם טיפולים לחולי הסרטן שבצפון הארץ?"