איתן ורטהיימר: "חוזרים לכלכלה האמיתית"
ורטהיימר לא מודאג מהמשבר העולמי: "יש לי חדשות להרבה אנשים - המשבר הזה ייגמר מוקדם משנוטים לחשוב. כבר במחצית 2009 תהיה התאוששות בחלק מהשווקים". פיטורים בישקר? רק כמוצא אחרון: "זה הזמן לגייס עובדים טובים"
לאחר מימוש בסכום אסטרונומי של 4 מיליארד דולר ורכישה של חברה יפנית לפני כחודשיים בסכום אגדי לא פחות של כמיליארד דולר, נראה שרבים עומדים מהצד ומחכים לנפילתו של נשיא ישקר, איתן ורטהיימר. אלא שוורטהיימר, הגם שהוא מודה כי נדהם מעוצמתו של המשבר הפיננסי, לא מתכוון לספק למלעיזים את התענוג.
"החוכמה היא לקנות כשכולם מבוהלים", הוא אומר, "וזה מה שעשינו כשרכשנו את החברה היפנית. שנים עקבנו אחריה וחיכינו עד שההזדמנות תבוא. לאורך כל הדרך אני מחזיק באסטרטגיית רכישה ולא באסטרטגיית מכירה. מכרתי פעם בחיים (80% מישקר לוורן באפט - נ"ס), וזה הספיק לי. מהיום אין לי שום כוונה לממש, רק לרכוש".
לפני כמה חודשים חזר ורטהיימר מסיור בן שבוע ברחבי אירופה עם בעל השליטה העיקרי בישקר היום, וורן באפט, להפצת תורתו של המשקיע האגדי בחברות משפחתיות דוגמת ישקר. אז וגם היום, בכל פעם שהיה נזרק השם באפט לאוויר, היה חיוך מתפשט על פניו של ורטהיימר, המתייחס לבאפט כאל מורה נערץ. "תראי אותו", הוא אומר. "כבר שנתיים הוא צועק שהמשבר יבוא. כשבאפט דיבר על המשבר הוא אפילו השתמש במילים 'נשק להשמדה המונית', הוא ידע שזה עומד לקרות".
ואתה ידעת לזהות שאנחנו בפתחו של משבר?
"להגיד שחזיתי את המשבר אני לא יכול, בטח שלא את עוצמתו ובטח שלא את כל החזיתות שאליהן פלש. ודאי שלא חשבתי שהוא יהיה כל כך עוצמתי ובכל כך הרבה חזיתות. אדם עובר בתקופת חייו כמה וכמה משברים, אבל זה ללא ספק הכי גדול, הכי משמעותי והכי גלובלי שאני חוויתי. המשבר הזה לא פוסח כמעט על אף אחד - כולם קונים ומוכרים זה מזה וכולם נפגעים, חזקים וחלשים. אבל גם מבין הנפגעים יש סגמנטים שונים של פגיעה".
למשל?
"יש בלבול שלם בין פרנסות בסיסיות, שאולי יצטמצמו אבל לא ייעלמו מן העולם, לבין תעשיות שיתפוגגו. יש דברים שהם כל כך מוחשיים שהם לא ייעלמו, מה שלא יהיה. אם בניתי בניין, הוא תמיד יהיה שם. אולי אני אסבול מירידת ערך, אולי הוא יהיה שווה היום דולר ולא שניים, אבל הוא עומד על תילו. אותו ההיגיון חל גם על מוצרי מתכת. אולי יקנו היום פחות, אבל הם לא ייעלמו מהעולם. כך גם במזון. כל מה שמוחשי - ישרוד.
"מצד שני, כל העולם הספקולנטי ייעלם. שוק האנרגיה, למשל, הוא שוק צומח, והוא ימשיך לצמוח. הביקוש לחשמל קשיח והפגיעה שם תהיה מינימלית. שוק הרכב, לעומת זאת, נפגע כרגע יותר, אבל אסור לשכוח שאנשים בסופו של דבר ימשיכו לנסוע. הם אולי לא יחליפו היום מכונית, אבל בסוף גם השוק הזה יעלה. יש לי חדשות להרבה אנשים: המשבר הזה ייגמר מוקדם משנוטים לחשוב, כבר במחצית 2009 אני חושב שתהיה התאוששות בחלק מהשווקים, ולקראת סוף השנה הבאה המצב יהיה טוב יותר".
"העובדים זה המקום האחרון שנגיע אליו"
במובן מסוים, אומר ורטהיימר, "ערב המשבר החמדנות שלטה בעולם. אנשים פשוט הגזימו, התחילו להאמין בדברים לא מציאותיים, שגו באשליות. היה ניפוח בלתי סביר של נגזרות ועסקאות והלוואות ומינופים. אנשים התפתו להאמין בדברים שלא היה להם כל בסיס. עכשיו נחזור למציאות, וזה לא כל כך רע.
"בחברות שיש להן פעילות ריאלית שום דבר לא באמת השתנה. אולי הן לא שוות מה שהיו שוות לפני שנה, אבל הן גם לא שוות אפס, ואולי בכלל התמחור של לפני שנה הוא זה שהיה מוגזם. אבל כל מי שלווה יותר מדי כסף בסוף ימצא שהחברה שלו היא כבר לא שלו. האוויר ייצא מהבלון הנפוח של החברות ההלו והן פשוט ייעלמו. אולי זה טוב. אנחנו נחזור לבסיס, Back To The Basics, לדברים האמיתיים שהכרנו פעם ושהסתפקנו בהם והכל היה בסדר. נחזור לכלכלה האמיתית.
דיברת על הדיאטה שאולי גם ישקר תצטרך להתחיל בה. פיטורי עובדים אתה כמעט שולל, אז מה בכל זאת אפשר לעשות?
"זה הזמן הכי טוב להתארגן, כי כולם מבינים היום שהדברים השתנו, שמה שהיה פעם אולי כבר לא ישוב. זה זמן מצוין לעצור את המירוץ היומיומי, לבדוק איפה משתפרים, להשקיע בשיווק. חייבים להמשיך ולייצר, להמשיך ולייצא... אני הייתי שם דגש היום על כל החלק השיווקי. אתה צריך למכור הכי טוב לתקופה הכי ארוכה שאתה יכול. צריך להשקיע בייצור, אבל פי כמה בשיווק".
יש סיטואציה שתרגום לך בכל זאת לפטר עובדים?
"העובדים זה המקום האחרון שנגיע אליו, יש לנו די מה להוריד מסביב. גם אם המשבר יהיה עמוק יותר וממושך יותר משחשבתי, אנחנו מתכוונים להמשיך את החיים של הגוף שנקרא ישקר בכל מקרה ובכל מצב, גם אם נצטרך בסוף להיפרד מעובדים - ממש כצעד אחרון. כיום אנחנו ממש לא שם. אני בכלל חושב שאולי יש עכשיו חלון הזדמנויות לגייס אנשים טובים".
הכתבה המלאה מתפרסמת ב"כלכליסט"
לפנייה לכתב/ת 
