אוהבת אתכם עוזבת אתכם
חגית לא הביאה הרבה תועלת לבית, אבל לפחות הורידה חמישה קילו. וגם: הוידוי של בובליל העכיר את האווירה והזכיר לנו שהוא בנאדם, לא דמות בסדרה
בשר התותחים הראשון הלכה הביתה, ומה אתם יודעים – היה לה משעמם. אני חייבת להודות שהיה משהו מבדר בעוינות של חגית כלפי המשחק. הבחורה הגיעה לשם על הטרמפ המסחרי כדי לנוח וכדי לגרום למשפחה שלה להעריך אותה יותר. היתה בה הבטחה לאיזה שתי דקות, ומשם ואילך רק רצתה לעוף הביתה.
העזיבה שלה לא תעלה ולא תוריד. למעט פרצי נחישות אסרטיביים, היא לא באמת הביאה תועלת לבית, אבל מה - הורידה חמישה קילו. היה שווה לארח אותה בחוות הבריאות בנווה אילן.
עינב, באה לשפרה בטוב
מאבק הפרידמנים בבובלילים שכך לעת עתה. ההפקה הצליחה להרגיע את שפרה, רנין וליאון ולשחד אותם בשיחות טלפון, דקות אפלה וכנראה גם וידיאו מצבר ושי. עינב אפילו באה בטוב לשפרה והבטיחה לה שמעכשיו הם לא יתנו לה לשבת לבד בפינה ולשוחח עם העץ (האם מדובר בגרסה מוקדמת של "משוחח עם כסא"?). הכוונות היו טובות.
עינב היא מסוג האנשים שרוצים שהכל יהיה בסדר, כמו ששחר רוצה ש"הבית יהיה שמח", ובפרפראזה – בואו נצא לטיול שנתי נצחי בתחומי הווילה. כשהיא מרגישה ששפרה במצוקה, רגשות הקיפוח שלה מפנים את מקומם לאמפתיה. היא כבר לא מרגישה נחותה כי כרגע זאת שפרה שזקוקה לה ולא להיפך, וכל סוגיית ה"יש אנשים בבית שמרגישים יותר טובים ממני" דועכת.
אין מכנה משותף
אבל היא לא מבינה דבר אחר – שפרה מעדיפה להיות חברה בחברת עצמה מאשר להתרועע עם הבובלילים. היא אולי מסוגלת לשמור איתם על שלום קר ואולי אפילו לנהל איתם שיחות קלילות, אבל היא לא מסוגלת ליהנות מחברתם, כי ככה זה בחיים.
יש אנשים שאתה לא מתקשר איתם, גם אם תישארו האנשים האחרונים בפריים טיים ותצטרכו להעמיד צאצאי רייטינג קטנים שיבטיחו את הדור הבא. אין בזה שיפוטיות או נקיטת עמדה ערכית כלפי פרידמנים או בובלילים, יש הכרה מפוכחת בעובדה שיש אנשים שלא מוצאים מכנה משותף, והשאיפה התמימה שכולנו בסוף נהיה חברים היא לא ריאלית.
בנוסף, מלחמת העדות הכה סבנטיזית שהשתלטה על הווילה כבר הושיבה על כל אחד משקל שלא קשור לאופי שלו. שפרה היא כבר לא דמות בריאליטי. היא מייצגת עבור הרבה אנשים בהרבה בתים (שאוחזים בלא מעט טלפונים ניידים) את הצד שלהם.
אנשים מסמסים לה (או לבובליל, לא משנה), כי הם מאמינים שזו השעה להפגין סולידריות, ושעכשיו העדה שלהם צריכה לנצח. זה כבר לא משנה כמה שפרה מעצבנת (ויש לה, ברוך השם, רגעים דורשי כאפה, ללא ספק). אותם סמסים פוטנציאלים כבר לא רואים בעיניים.
גם המחווה של שפרה לעינב בעניין המוזיקה בשישי בערב היא בסך הכל עוד סוג של הפגנת כח. שפרה שכנעה תשעה דיירים אפיקורסים לוותר על מצרך מאוד נדרש בווילה, לטובת בחורה אחת שמרכיבה לה סלט יהודי מהמצוות החביבות עליה.
אלוהים בעד עינב?
מדובר במהלך מתוכנן היטב, אבל יכול להיות ששפרה פשוט הבינה שאלוהים עושה כל מה שעינב מבקשת, ואולי לא כדאי להסתבך איתו. דבר אחד בטוח - שפרה של אחרי צבר הולכת ומתחזקת. היא כבר לא אותו חתלתול שהתחכך ברגליים של צבר בכל הזדמנות. ומי יודע, אולי ברגע האמת מול בובליל יתברר שהיא חזקה לא פחות ממנו.
ואיך אפשר בלי הקטע שדווקא לא שודר השבוע בפרק, אבל עשה עניינים – הסיפור המטריד של בובליל. לעשות סיפור ארוך קצר: כטוב ליבו בשמפניה שסיפקה ההפקה, בובליל סיפר השבוע איך פעם הוא השתגל עם מישהי בבית של חברים, אחרי שהתערב שהוא יוכל לגרום לה לענג מינית גם את החברים שלו.
בובליל. סיפור מטריד
מפה לשם אחרי הסקס הוא אמר לבחורה שהחברים שלו רוצים גם, היא ענתה לו בשלילי בזנטי. בובליל יצא מהחדר ושאל את החברים שלו מי רוצה להיכנס. הם "השתפנו" לדבריו, הבחורה שמעה וברחה מהבית מבוהלת, ובובליל - וזה כנראה החלק החשוב בסיפור - ניצח בהתערבות.
אין לי חשק להיכנס להגדרות משפטיות של משמעות הסיפור שהושמט מהפרק השבוע (אגב, לדעתי בעיקר בגלל ש"האח הגדול" היא תוכנית לכל המשפחה, ולשמוע את בובליל מתפייט על הכיבושים המיניים שלו זה לא באג'נדה של אבי ניר והרשות השניה), אבל הסיפור הזה בעיקר העכיר את האווירה המבודחת שאפפה את בובליל, כי לרגע (שנמתח להרבה רגעים אחרים) פינתה הנחשלות העצלה והמקסימה שלו את מקומה ועל הבית ירדה עננה כבדה של גועל נפש. לרגע אולצתי לזכור שבובליל הוא בנאדם אמיתי, לא דמות שבדה תסריטאי לטובת סדרת טלוויזיה.
זה נכון שהיו סיפורים מכוערים גם קודם, אבל יחי ההבדל הקטן – שי סיפר שהוא שכנע
בחורה לשכב עם החברים שלו. בואו נתעכב לרגע על ההבדל הקטן בין שכנע – כלומר הדבר נעשה בהסכמה, לבין ההזמנה המפורשת של בובליל והאימה וחוסר האונים שהיא עוררה אצל הבחורה שבפירוש אמרה לא. אבל מה זה משנה, 40 שנה, לך תזכור. ואם לצטט את מילותיו של פורומיסט נבון, לפחות לצערה של בחורה אחת, המלך היה עירום פעם אחת יותר מדי.
ובקטנה:
- מה הסיפור של רנין? בהדחה ההפוכה השבוע היא קיבלה שלושה קולות, שניים מהם מיוני ואינה, כמעט כל מודח שיוצא החוצה מהמר שהיא תגיע לגמר. יש משהו שאנחנו מפספסים?
- אהבתי את השיחה הסימבולית של יוסי ושפרה. יוסי: "איך תגיעי לגבהים האלה שפרה?" שפרה: "אני אטפס על העץ". יוסי (מתיחס לצבר?): "בהתחלה היה נראה לי דחליל, אחר כך התחלת להתרומם איתו, ואז הוא הפסיק להיות דחליל". שפרה: "יוסי, אין מה לחפש פה דמות, זה רק עץ".
- איתי לא קיבל אף קול מאף דייר, למרות שהוא כל כך משתדל. לא הגיע הזמן לשחרר אותו?
- ויוני, יקירי, אתה יכול לפרט קצת בעניין הקטע של הבו-בום? זה נשמע מעניין.
- למה, לעזאזל, בובליל יושב בתוך העץ?