סחיטה באיומים, בעזרת השם
במורשת ישראל, אותה לומדים בש"ס באופן חלקי ומוטה, אין אפילו מקרה אחד בו יהודים השתמשו במערכת הפוליטית כדי לבצע סחיטה באיומים מיהודים אחרים. זה קרה רק מאז שש"ס משחקת כרצונה במגרש הדמוקרטי
ל-50 אחוזים מן האוכלוסיה אין כל ייצוג בשורותיה. המפלגה הזאת, גם בבחירות הקרובות וגם עד שיבוא המשיח, לא תרשה לאף אשה להשמיע את קולה באופן עצמאי בבית הנבחרים. גם למליון וחצי עולים אין כל נציג בקרב חבורת הגברים שש"ס משגרת לכנסת, וודאי שמעולם לא היה ולא יהיה להם, לנושאי דגל הקיפוח ברמה, ייצוג לאיש דת ערבי, רחמנא ליצלן. חילונים? חמורים, כמו שאמר הרב עובדיה על המורים החילונים – וזו אחת ההתבטאויות הקלות שלו כלפי מי שאינם בוחריו.
ש"ס היא ארגון סקטוריאלי לוחמני ובכייני, שמצפצף בלי בושה על עקרונותיה של דמוקרטיה ייצוגית אמיתית, אבל זה לא מפריע לח"כ יעקב מרגי להודיע לפעיליו ולתקשורת שדווקא קדימה סגורה בפני "מי שאינם לבנים" ודווקא תועמלניה של קדימה הם מחרחרי שנאה כמו, אתם יודעים, באירופה, בימים ההם שח"כ מרגי אינו מצטיין בידע אודותיהם. הנאצים לא השוו יהודים לעכברים. זהו דווקא דימוי אנטי-נאצי רב עוצמה שיצר מאייר יהודי, ארט ספיגלמן, בספר הקומיקס הגאוני "מאוס". אין לי ספק שח"כ מרגי לא קרא אותו.
ואלה האנשים שתובעים לעצמם את תיק החינוך בממשלה הבאה: אנשים שעל פי השקפתם בכלל לא ברור אם מותר להצביע למפלגה שאשה, אם כל הטומאות, עומדת בראשה. אנשים שנכונותם להשתלב בשוק העבודה הישראלי עומדת ביחס הפוך לרצונם לבזות, להכפיש וללעוג לציבור הגדול והחילוני שממסיו משלמים את משכורות רשתות החינוך החשוכות והבדלניות שלהם, שם הם מלמדים דור חדש מדוע וכיצד נשים, חילונים, עולים חדשים, ערבים וכל מי שאינו ש"סניק פסולים בעיניהם לגמרי.
ההתבטאות המחוצפת, השקרית והפוגענית של ח"כ מרגי היא הסלמה אחרונה במאבק שמי שהדמוקרטיה יקרה לו, צריך לתת לו יד – במלים, במעשים, בכוונה רצינית ובזירה הציבורית. הוא לא התחיל בבחירות הנוכחיות. בערב שבו נבחר אהוד ברק לתפקיד ראש הממשלה, במאי 1999, זעקו מאות מתומכיו לעברו, "רק לא ש"ס", אבל הוא בחר בה כשותפה לקואליציה. מסע הסחטנות של נבחריה הוביל בסופו של דבר להתפוררות הממשלה, וספק אם יש מי שזוכר זאת בחיינו הפוליטיים רבי התהפוכות: היה אז צדיק אחד בסדום הממשלתית, שר החינוך יוסי שריד, שסירב להאציל עוד ועוד סמכויות למשולם נהרי, סגן שר החינוך. ברק העדיף אז פרישה של מרצ, והמשיך במסע החנופה שלטוני הרגיל כלפי הרב עובדיה ונבחריו שלו. מאז, מי יודע כמה חברי כנסת של ש"ס מצאו את דרכם לכלא וכמה עלבונות הוטחו ביוזמתם כלפי החילונים – וכמה מיליארדי שקלים כל זה עלה לחמורים האלה, החילונים.
הצרה של התבטאויות כמו של ח"כ מרגי איננה העובדה שהיא מושמעת בלהט של ערב בחירות, אלא שהיא חלק ממשנה סדורה של ארגון שמטרתו הסופית – תסלחו לי על הביטוי – היא הקמת מדינת הלכה בישראל. אם תדחקו אותם לפינה, כל הח"כים של ש"ס יודו כי בעזרת השם, זה בדיוק מה שהם רואים בחזונם. עם מטרה כזאת, כמעט הכל מותר – חוץ מנשים בכנסת, כמובן – וודאי שמותר להשוות את "קדימה" לנאצים, וודאי שמותר לעשות זאת תוך עיוות מוחלט של ההיסטוריה. כי בהיסטוריה, אותה לא לומדים ברצינות במערכת החינוך הש"סניקית, ואפילו במורשת ישראל, אותה לומדים באופן חלקי ומוטה, אין אפילו מקרה אחד בו יהודים התאגדו למפלגה והשתמשו במערכת הפוליטית כדי לבצע סחיטה באיומים מיהודים אחרים. זה קרה רק מאז שש"ס משחקת כרצונה, בלי הפרעה ובלי יותר מדי מחאה, במגרש הדמוקרטי.