האם העולמות הווירטואליים גוססים?

Google Lively, העולם הווירטואלי התלת-ממדי והחינמי של גוגל, ייזכר לימים בתור אחד מהשירותים קצרי הטווח ביותר שהחברה הוציאה תחת ידיה.

תוך כארבעה חודשים בלבד מהיום שהשירות מבוסס הדפדפן, שהציע למשתמשים המיוצגים על-ידי דמויות קומיקס מצויירות צ'יטוט בחדרים מעוצבים אישית, נפתח בגירסת בטא, הודיעה גוגל על סגירתו, מה שרבים מפרשים כחלק ממגמת הדעיכה, ואולי אף המסמר הראשון בארון הקבורה של טרנד העולמות הווירטואליים.

עולמות וירטואליים הם מעין משחקי מחשב ללא תכלית ומטרה מפורשת. מעין רשתות חברתית תלת ממדית, שהיוו אטרקציה בעיקר למעצבים חובבים שרצו להפגין את כוחם, לשוכני חדרי צ'אטים, לאנשי שיווק שקיוו להסתער על המדיה החדשה ולסתם חובבי סקס וירטואלי.

דמיינו Facebook שבו לחברים שלכם יש גם פנים, ואלו לא חייבות להיות הפנים האמיתיות. בהיותו נסיוני, בשירות של גוגל המשתמש הוצג כדמות (שמכונה גם "אווטאר") עם אפשרויות עיצוב מוגבלות יחסית, ללא אנימציות וטקסטורות תוצרת עצמית, וזכה לביקורות מעורבות.

Lively מת

הניו-יורק טיימס מפרשים כי לא מדובר רק בבעיות הטכניות: גוגל אינה חוששת מהצמדת תווית הבטא לשירותיה לתקופות ממושכות במיוחד, אך Lively לא היה זכה אפילו להזדמנות זו. ב-31 בדצמבר ייסגר Lively סופית, ויציע גירסת טקסט בסיסית בלבד של חדרים שכבר הוקמו ושובצו בבלוגים ואתרים של המשתמשים. גוגל מעולם לא נימקה מדוע בדיוק הניפה את הגרזן במקרה של Lively, אלא סיפקה הסבר מכובס לפיה היא חוזרת להתמקד בשירותי הליבה שלה: החיפוש והמודעות, אלו שגם מכניסים לה כסף.

Lively של גוגל (צילום מסך)

"ננעלתי מחוץ למשרד"

כשסוכנות הידיעות הוותיקה רויטרס פתחה את הסניף שלה ב-Second Life והודיעה כי תעסיק כתבים שיביאו סיפורים מהעולם הווירטואלי המצליח דאז, היא זכתה לשבחים על

הקונספט החדשני. Second Life, שנולד ב-2003, הצליח להחיות את ההייפ סביב הרעיון הוותיק משנות ה-90 ומספרי המדע הבדיוני של עולמות וירטואליים. בשונה משירותי ווב 2.0 מודל ההכנסות לא התבסס על פירסום, אלא על תשלומי גולשים.

הבניין הצבעוני של הסוכנות ב-SL, שנבנה על-ידי מעצבים מנוסים, אירח פאנלים של סלבריטאי אינטרנט והייטק, והופעות של מוזיקאים מוכרים - כולם הוצגו באמצעות דמות מצויירת שנראתה בדיוק כמוהם. אך לאחרונה הודיעה רויטרס על סגירת הסניף.

"לא באתי לשם כדי לשחק, באתי לשם כדי לעבוד", כתב אריק קרנגל מרויטרס, שדיווח מהסניף המקומי הווירטואלי של סוכנות הידיעות הוותיקה. "אבל השרת היה קורס כל הזמן, וכשהייתי מנסה להגיע ממקום למקום הייתי ממתין הרבה זמן. טלפורטציה, השיטה שבאמצעותה נעים ב-Second Life ממקום למקום, לא תמיד עובדת, והייתי נתקע לעתים מחוץ למשרד הווירטואלי שלי. אלו לא היו מקרים חד-פעמיים, אלא עניין שחזר על עצמו".

הקשיים הטכניים עליהם מדבר קרנגל הם, לפחות בחלקם, תוצא של הטכנולוגיה עליה מבוסס העולם הווירטואלי - מדיה זורמת (סטרימינג). הקבצים הרבים שמעצבים את העולם הן קבצי תמונה כבדים יחסית, כמה עשרות עד מאות קילובייט כל אחד, והם יורדים למחשב בזמן אמת, תוך כדי השימוש. "עם כל הבאגים האלו, Second Life הייתה סביבה סבילה איכשהו, אבל משתמשים ארגוניים לעולם לא ישתמשו בה לצרכים עסקיים", כותב קרנגל.

במאמר שפירסם ג'ק סקופילד בגרדיאן הבריטי הוא כתב כי "התקשורת תמשיך להתעסק ב-Second Life, כל עוד ה-BBC יוכל לדווח על עניינים ברומו של עולם כמו 'איך אווטארים עושים סקס'. אני עצמי לא ניסיתי את Second Life בחיים", הוא מודה, "כי זה נראה לי כמו בזבוז זמן בסגנון של WorldsAway (עולם וירטואלי גרפי שזכה להצלחה מסויימת ב-1996)". סיבה נוספת לירידה במעמדם של עולמות וירטואליים כגון SL היא העלייה החדה בכמות הספאם, הפורנו ובתי הקזינו שכיסו את הסביבה מכל עבר ככל שהפופולריות שלהם עולה.

לא לקהל הרחב

העולם הווירטואלי המצליח ביותר כיום הוא בכלל עולם משחק פנטסטי: העולם של וורקראפט (World of Warcraft) - משחק מחשב מרובה משתתפים לכל דבר, עם מטרה מפורשת ועלילה, שאינו מבוסס כלל על תוכן גולשים, אלא מפותח כולו על-ידי חברת Blizzard. בשבועות האחרונים הוא הגיע ל-11 מיליון משתמשים, כולם גיימרים ולא אנשי עסקים.

כעצה לשיפור המצב מייעץ אריק קרנגל לחברת Linden Lab: "רדו מהרעיון של יישום עסקי. התמקדו בלרצות את המשתמשים החובבים ונסו למצות את הפוטנציאל שלהם להפוך למשתמשים כבדים יותר. ועדיין, מדובר בשירות שלא יפנה לקהל הרחב אלא לחובבי הז'אנר".

בשיאו של הטרנד החלה סוני לפתח אף היא עולם ווירטואלי שיהווה מקום מפגש למשתמשי Playstation 3, בשם Home. ב-Home כל משתמש מיוצג, בדומה לעולמות האחרים, על ידי דמות שלה מרחב מחייה סייברספייסי אישי. אך ההשקה של Home מתעכבת, ורק השבוע החלה תקופת הבטא הסגורה (לבעלי הזמנות בלבד). מועד השקה רשמי עדיין לא הוכרז, אבל ברור כי סוני הלכה רחוק מדי עם Home כדי לזנוח אותו - גם אם סיכויי ההצלחה שלו קטנים בהרבה עכשיו.