תוך שנה: זינוק של 21% בהתאבדויות של צעירים
נתוני משרד הבריאות מצביעים על זינוק של 21 אחוזים במקרי ההתאבדות בקרב צעירים. ארבעה מכל עשרה ניסיונות התאבדות נעשים על-ידי אנשים עד גיל 25. אוכלוסיות נוספות שנמצאות בסיכון: רווקים ועולים חדשים מרוסיה
לידיעת ההורים, המורים ומערכת החינוך: הנתונים מוכיחים כי לבני הנוער בישראל קשה יותר משנה לשנה לחיות כאן. דו"ח של משרד הבריאות שמתפרסם הלילה (יום ג') מגלה כי בשנת 2007 חל זינוק חד של 21 אחוזים במספר הצעירים ובני הנוער שניסו לשים קץ לחייהם.
מהדו"ח שנכתב תחת הכותרת "אובדנות בישראל" עולה כי 40 אחוזים מניסיונות ההתאבדות בישראל בוצעו על-ידי בני נוער וצעירים מתחת לגיל 25. צעירים ובני נוער בין הגילאים 15 ל-24
ביצעו בשנת 2007 כ-1,700 ניסיונות התאבדות. לשם השוואה, בשנת 2001 ניסו להתאבד 1,400 בני אדם בקבוצת הגילאים הזו.
התאבדות היא גורם המוות השני הכי נפוץ בקרב בנים בני 15 עד 24. הגורם היחיד שנחשב לקטלני יותר הוא תאונות הדרכים. בקרב בנות בגילאים הללו, התאבדות היא סיבת המוות השלישית.
ילדים בין הגילאים 10 ל-14 נמצאים בסיכון ממשי לשים קץ לחייהם. בין השנים 1999 ל-2002 מתוך כל מאה אלף ילדים ונערים בקבוצת הגילאים הזו 20 ניסו להתאבד. בין 2002 ל-2007 עלה מספר ניסיונות ההתאבדות ל-30 מתוך מאה אלף. בקרב בני 18 עד 21 גדל שיעור המנסים להתאבד מ-135 ניסיונות למאה אלף נפש ל-200 ניסיונות בשנים האחרונות.
מהדו"ח עולה כי בתקופת שירות החובה בצה"ל שיעור מקרי ההתאבדות גבוה פי ארבעה מאשר בגילאי 15 עד 17. בתקופה הזו כ-60 אחוזים ממקרי ההתאבדות מתבצעים באמצעות נשק.
מתאבדים יותר דווקא בקיץ
מנתוני הדו"ח עולה, כי בשנים האחרונות היו בישראל 4,300 ניסיונות התאבדות - 411 בני אדם אכן הצליח לשים סוף לחייהם. המסקנה הברורה היא שמתוך כל עשרה ניסיונות התאבדות בישראל, מקרה אחד מסתיים במוות.
הדו"ח מציין את הערים בהן שיעור ההתאבדות הוא גבוה במיוחד. בשנים 1998 עד 2004 נרשם שיעור גבוה של מקרי התאבדות בערים תל-אביב, חיפה והקריות, באר-שבע, רחובות, כפר-סבא, חדרה, בת-ים, קריית גת, רעננה, עפולה וטבריה.
מהדו"ח מתברר כי החודשים המדכאים ביותר הם מאי עד יולי וחודש ינואר, ובהם מספר ההתאבדויות הוא הגבוה ביותר. בדומה לכך, בחודשי הקיץ נפוצים יותר גם ניסיונות ההתאבדות. חלק גדול מניסיונות ההתאבדות נעשים בתחילת השבוע בימים ראשון ושני. כ-75 אחוזים מהמתאבדים הם גברים.
שיעור מקרי התאבדות עולה עם הגיל: בין הגילאים 15 עד 44 ישנם כשבעה מקרי התאבדות למאה אלף נפש. בגילאי הביניים עד גיל 74, ישנם כעשרה מקרי התאבדות ומעל גיל 75 ישנם 15 מקרי התאבדות למאה אלף נפש.
עולים חדשים נמצאים בסיכון גבוה יותר להתאבדות. מהדו"ח עולה כי שליש מכלל ההתאבדויות בוצעו על-ידי עולים. רבע מההתאבדויות בוצעו על-ידי עולים מברית המועצות לשעבר. בשנת 2004 היו 134 מקרי התאבדות של עולים בני 15 ומעלה, מהם מאה מהמקרים של ילידי ברית המועצות לשעבר ו-27 מקרים של ילידי אתיופיה.
שיעור ההתאבדויות בקרב גברים שעלו מרוסיה היה גבוה פי שניים מאשר ביתר האוכלוסייה. שיעור המתאבדים בקרב העדה האתיופית גבוה פי ארבעה.
גם המצב המשפחתי קשור לשיעורי ההתאבדות. מהדו"ח עולה כי רווקים או גרושים מתאבדים יותר מאשר נשואים. בגילאים 25 עד 44 רווקים התאבדו בשיעור הגבוה פי שלושה וגרושים בשיעור הגבוה פי שישה מהנשואים.
למרות הנתונים המדאיגים, שיעור ההתאבדות בישראל נמוך במיוחד בהשוואה למדינות אירופה. למרות זאת, בקרב גברים צעירים, בני 15 עד 29, שיעור ההתאבדות דומה לממוצע באיחוד האירופי.
משרד הבריאות, וארגון הג'וינט מקדמים תוכנית לאומית למניעת אובדנות בקרב ילדים ונוער הכוללת בין היתר תוכניות הסברה בנושא מצוקה נפשית ודיכאון. מטרת התוכניות היא לאתר באופן אקטיבי בני נוער במצבי מצוקה.
