הפרקליטות נגועה בפוליטיקה

בפרקליטות המדינה יש כנראה לא מעט עורכי דין שהשקפותיהם הפוליטיות משבשות את עמדותיהם המשפטיות. דוגמאות לא חסרות, והן מצאו את ביטויין לא אחת ערב גירושן של אלפי משפחות מגוש קטיף, או כאשר נשקלות בימים אלה זכויותיהם של יהודים במאחזים כאלה ואחרים או ב"בית המריבה". אך למקרא תשובת הפרקליטות לעתירה של ח"כ לימור לבנת, שביקשה להורות לראש הממשלה היוצא שלא להמשיך במו"מ מדיני או להתחייב לנסיגות, נחצו כל הגבולות המותרים.

הרי ברור לכל מאן דבעי שאהוד אולמרט שוב אינו מייצג איש, למרות שהוא ממשיך לשאת בתואר הריק מתוכן של ראש הממשלה. איש, לא בממשלה ולא בכנסת ובוודאי שלא בוועדת חוץ וביטחון שמפניה הוא מתחמק מזה זמן רב, לא הסמיך אותו אפילו להציע סיגר לאלה שהוא נפגש עימם. הטורקים בוודאי מבינים זאת; הפלסטינים – על אחת כמה וכמה. בוושינגטון שממתינה לכניסתו לתפקיד של הנשיא הנבחר, מכירים הכל בנורמה הבסיסית שבתקופת הביניים, בין יום הבחירות לבין יום הכניסה לתפקיד, עוסקים אך ורק בחילופי השלטון. הצוות היוצא ממלא את חובתו האזרחית ומכניס לתפקיד את מחליפו.

רק בפרקליטות המדינה לא מכירים בכללים הפשוטים והמובנים האלה. שם משום מה אצה למישהו הדרך. שם חושבים כנראה שאם לא יאפשרו לאהוד אולמרט ליישם את מה שהוא "הבטיח" מעל דוכן הכנסת, לחזור לגבולות של ערב מלחמת ששת הימים, יקרה משהו איום ונורא. הנשיא הסורי אולי לא ירצה לשמוע עוד על רמת הגולן, והפלסטינים, מרוב עלבון על שהמו"מ עימם עוכב למשך תקופת הבחירות, יחדלו מן הטרור.

הייתי לא פעם בבית המשפט העליון כשהפרקליטות העמידה טיעונים פוליטיים שנפלו תמיד על אוזניים כרויות. במושג כמו "שלטון החוק" רבים אוהבים לנפנף בעיקר ערב בחירות, אבל אפשר לעשות בו לעתים גם שימוש מניפולטיבי. כלומר, לא תמיד עומדים רק מניעים טהורים לנגד עיני המפרשים אותו. לא אחת גם שיקולים זרים שיסודם בהשקפת עולם אישית משמשים את מי שמתיימר לנופף בו. מכאן גם נגזרת ההרגשה של רבים, שלא תמיד צריך להתייחס לפרשנות של פרקליטות המדינה כאל תורה שאין בילתה.

ד"ר חיים משגב הוא עורך דין ומרצה במכללה האקדמית נתניה