איך משפיע אומגה 3 על הגוף שלנו?

אין הרבה תוספי תזונה שיעילותם נחקרה והוכחה כמו זו של אומגה 3. עד כדי כך רבות המחלות שתוסף זה חיוני במניעתן ובטיפול בהן – למניעת מחלות לב וכלי דם, למניעת שבץ מוחי, לשיפור תפקוד המוח, להפחתת הסיכון לדיכאון, למניעת מחלות אוטואימוניות ואפילו למניעת סרטן – עד שהצגת התוסף עלולה להישמע שרלטנית, משל היה תרופת קסם. אך יש לכך סיבה טובה: חומצות השומן מסוג אומגה 3 מהוות חלק מן השכבה השומנית של קרומי התאים. הן שומרות על גמישות התאים ומפקחות על חדירותם לחומרים שונים. לפיכך, הן חיוניות לתפקודו התקין של כל תא ותא בגופנו, החל מתאי המוח והלב, וכלה בתאי העור.

יש שלושה סוגים של חומצות שומן אומגה 3: ALA, EPA ו־DHA. מאחר שגופנו אינו מייצר אותן, אנו חייבים לקבלן מן המזון ומתוספי תזונה.

בריאות הלב וכלי הדם

יעילותן הרבה של חומצות שומן אלה למניעת מחלות לב וכלי דם נמצאה לראשונה בשנות ה־40־50 במחקרי תצפית שנערכו על אסקימוסים ועל דייגים יפנים. החוקרים גילו שמחלת לב כלילית – גורם התמותה מספר אחת בעולם המערבי – כמעט שאינה קיימת באוכלוסיות אלה, שהמשותף להן הוא אכילת דגי ים. מאז, נערכו מאות מחקרים שהצביעו על יחס הפוך בין צריכת דגים המכילים אומגה 3 ובין הסיכון למחלות לב וכלי דם ולתמותה מהן.

דרך טובה לצרוך אומגה 3 (צילום: אינדקס אופן)

אחד ממנגנוני הפעילות של חומצות השומן האלה בפעילות הלב וכלי הדם שנמצא במחקרים הוא יכולתן לחדור אל תוך התאים ולווסת בהם את פעילותו של אנזים שנקרא קינאז. פעילות יתר של אנזים זה עלולה לגרום להפרעות בקצב הלב, וכן גם למחלות עצבים, למחלת פרקינסון, ואף להאצת התרבותם של תאים סרטניים. מנגנונים נוספים הם השפעה נוגדת דלקת בכלי הדם, נוגדת קרישת דם באמצעות עיכוב הידבקותן של טסיות הדם והפחתה משמעותית ברמות הטריגליצרידים.

שבץ מוחי

אחד המחקרים המפורסמים שהוכיחו את הקשר בין צריכת אומגה 3 לשבץ מוחי הוא ”מחקר האחיות” שנערך בארצות הברית, שבו עקבו החל משנת 1980 עד שנת 1998 אחר נתוני בריאותן של 87,245 אלף אחיות בריאות הציבור. במחקר נמצא כי בקרב המשתתפות שדיווחו על צריכה גבוהה של דגים נמצאה שכיחות נמוכה יותר של מקרי שבץ לעומת אלה שאכלו דגים פחות מפעם בחודש. ככל שהמשתתפות אכלו יותר דגים, כך הסיכון שלהן לשבץ היה נמוך יותר.

תפקודים קוגניטיביים

המוח שלנו מורכב ברובו משומנים, שמתוכם מהוות חומצות השומן מסוג אומגה 3, ובעיקר חומצת השומן DHA, חלק ניכר. ה־DHA נמצאת בעיקר בקרום של תאי המוח, שם היא ממלאת תפקיד חשוב במנגנון השליטה על חדירוּת התא לחומרים

 שונים החיוניים לפעילותו. מחסור בה עלול לגרום לחדירה בלתי מבוקרת של חומרים אלה ובעקבות זאת לפעולה לא תקינה של התאים שעלולה בין השאר להוביל לליקויי קשב ולהיפראקטיביות.

חומצת השומן DHA חיוניות במיוחד בשלבי ההתפתחות של העובר, לבניית המוח ורשתית העין. עד גיל שלוש החיבורים והקשרים בין תאי המוח נבנים במהירות. לתינוק יש הזדמנות להשלים את החסר באמצעות יניקת חלב אם, העשיר בחומצות שומן אלה, אך תינוקות שאינם יונקים עלולים להיות חשופים למחסור. יתר על כן, מאחר שתאי גופנו מתחלפים בהתמדה, אנו זקוקים לאספקה סדירה של חומצות שומן אלה במשך כל חיינו.

מאות מחקרים פורסמו בנושא זה. כך למשל, נמצא שתוצאות מבחני רמת המשכל של ילדים שאמהותיהן צרכו דגים או שמן דגים היו גבוהות יותר משל ילדים שאמהותיהן נמנעו מצריכתם. בעקבות העדויות המצטברות המליצו ארגוני הבריאות הגדולים בעולם, בהם ארגון הבריאות העולמי, לכלול את חומצות השומן אומגה 3 במזון לתינוקות.

דיכאון

הדאגה מפני העלייה הדרמטית בשיעור מחלות הנפש ומקרי הדיכאון מאז שנות ה־90 הביאה חוקרים לבדוק את הקשר בין מצבי דיכאון לחסר בחומצות השומן אומגה 3. העדויות המצטברות מראות שאכן קיים קשר כזה. נוסף על כך, הוכחה במחקרים יעילותן של חומצות שומן אלה לטיפול בדיכאון. החוקרים מצאו שפעילותן מסייעת לפעילות הקולטנים השונים ומסדירה את הולכת האותות העצביים, ובכך משפיעות על הפעילות הקוגניטיבית ועל מצב הרוח.

מחלות אוטואימוניות

גם העדויות הראשונות ליכולתן של חומצות השומן אומגה 3 להפחית את שכיחותן של מחלות אוטואימוניות, כגון קרוהן וקוליטיס כיבי, הגיעו ממחקרי התצפית שנערכו בקרב האסקימוסים.

בשנים האחרונות התמקדו החוקרים בניסיון לבחון את יעילות האומגה 3 בטיפול, והמידע המצטבר מצביע על יעילות רבה בהפחתת הדלקת ובשיפור התסמינים. כך לדוגמה, סיכמו החוקרים בסקירות ספרות בנושא שפורסמה ב־2002 כי לאומגה 3 יעילוּת מובהקת בטיפול במחלות מעי דלקתיות, לא רק כשהטיפול הקונבנציונלי נכשל, אלא כאפשרות ראשונה לטיפול ולהפחתת מינון התרופות נוגדות הדלקת.

סרטן

במחקר שנערך במכון וייצמן נמצא שבחולדות מעבדה הלוקות בסרטן הריאות או בסרטן המעי הגס, שקיבלו מינונים גבוהים של אומגה 3, הסרטן נבלם ובחלק מהמקרים ההחלמה הייתה מלאה.

מחקר נוסף שבדק את ההשפעה של תזונה העשירה באומגה 6 משמן תירס לעומת תזונה עשירה באומגה 3 הראה שתוספת אומגה 6 הגבירה את הסיכון

 לסרטן השד ואילו תוספת אומגה 3 גרמה להפחתתו. עוד נמצא שחולות סרטן השד שקיבלו מינונים מוגברים של אומגה 3 במהלך טיפול כימותרפי הגיבו טוב יותר לטיפול מנשים שלא קיבלו אומגה 3, וכי קצב הקטנת הגידול בשד אצלן היה לעתים כפול. ההשערה היא שחומצות שומן אלה מגבירות את יכולת החדירה של החומרים הכימותרפיים לתאי הסרטן.

המנגנון שבו מעכבות חומצות השומן אומגה 3 את הסרטן עדיין אינו ברור לחלוטין. עם זאת, נמצא כי יש להן השפעה מעכבת על אנזים מסוים שנקרא PKCbII, המזרז את היווצרות סרטן המעי הגס.