הרופאים יקבלו תוספת שכר בשיעור של 23.5%
כך נפסק בהליך בוררות בין הרופאים לבין משרד האוצר שנמשך 3 שנים. באוצר מעריכים: יישום ההחלטה יעלה למשק 800 מיליון שקל בשנה, ועשוי להגיע לסכום של 2-1.5 מיליארד שקל אם יגיעו דרישות דומות מרופאים בקופות חולים נוספות
הסתיים הליך בוררות הרופאים שהחל לפני שלוש שנים כדי להסדיר חילוקי דיעות בין רופאי בתי החולים, שירותי בריאות כללית והדסה לבין משרד האוצר. צוות הבוררות קבע כי הרופאים יקבלו תוספת שכר בשיעור של 23.5%, ורופאים מומחים בשלושה מקצועות המוגדרים מקצועות במצוקה (מרדימים, רופאי פגים ורופאי טיפול נמרץ) יקבלו תוספת בסך 24.2%.
שכרם של הרופאים לא עודכן מ-2000, וחישוב התוספת יתבצע על פי שכרם מאותה שנה. על פי ההערכה במשרד האוצר, יישום ההחלטה יעלה למשק 800 מיליון שקל בשנה באופן ישיר. בתוספת עלויות נלוות, כגון דרישות עתידיות דומות של רופאים בשאר קופות החולים, צפוי יישום ההחלטה להגיע לסכום של 2-1.5 מיליארד שקל לשנה.
תוספת השכר תינתן בחמש פעימות - על בסיס משכורת דצמבר 2007. הפעימה הראשונה תהיה ב-1 בינואר 2009 - בשיעור של 6%. יתר הפעימות יהיו בשיעור של 4.375%; האחרונה בינואר 2011.
"ידי הבוררים היו כבולות"
במרס 2000 התקיימה שביתת רופאים ממושכת בדרישה להעלאת שכר, שהסתיימה בתום 127 יום. זאת, לאחר שנחתם הסכם קיבוצי בין ההסתדרות הרפואית למעסיקים ונקבע כי מחלוקות שכר ייושבו בדרך של בוררות. הרופאים התחייבו בתמורה להימנע משביתות עד 2010.
לפני כשלוש שנים החלה עבודת צוות הבוררות הנוכחי, בראשות דוד בלומברג, ובהשתתפות הבוררים רוני מילוא ואורי נייגר, ובוררי הצד - יו"ר ההסתדרות הרפואית, ד"ר יורם בלשר, והממונה על השכר באוצר, אילן לוין. במהלך הבוררות הוגשו עמדות הצדדים והופיעו עדים בפני הוועדה.
הבוררים קיימו 13 דיונים ועוד עשרות ישיבות בוררות. על פסק הבוררות חתמו רק 3 הבוררים הניטרליים, ואילו בוררי שני הצדדים נמנעו מכך, כנראה כדי להביע מחאה על שלא התקבלה במלואה עמדת הצד שאותו כל אחד מהם מייצג. הרופאים דרשו תוספת של 32.8%, ואילו האוצר וקופ"ח הכללית התעקשו על תוספת של 5% בלבד.
הבוררים הנייטרליים הביעו צער על כך שבמשך הליך הבוררות הרופאים והמעסיקים הקצינו את עמדותיהם. במשך הבוררות הגישו המעסיקים עתירות המתייחסות לסמכות הבוררים, וביקשו שלא יחרגו מסמכותם ויפסקו בנושאים נוספים שמהותיים במערכת הבריאות.
הבוררים נמנעו מלפסוק בנושאים אלו, אך ציינו כי יש מקום להנהיג שירותי רפואה פרטיים בבתי החולים הציבוריים; המליצו להגיע להסכמות בכל הקשור למתן תמריץ כספי למקצועות רפואיים נוספים שנמצאים במצוקה; והמליצו לצדדים להוביל מהלך של הנהגת חובת דיווח באמצעות שעון נוכחות, עמדה שבה תומך משרד האוצר אך הרופאים מתנגדים לה.
"למרות הרצון העז והכן לחולל שינוי של ממש במערכת הרפואה הציבורית בישראל הם מצאו את ידיהם כבולות ביכולת היישום של המנדט אשר ניתן, ומתוסכלים כאשר הם עומדים בפתחה של הארץ וחל עליהם איסור להיכנס אליה", אמרו הבוררים.
הרופאים בשאר הקופות יירצו גם
החלטת הבוררים מחייבת והצדדים יוכלו לערער על פגמים בהליך עצמו, אך לא על תוצאותיו. תוצאות הבוררות יחולו על רופאי המדינה, רופאי שירותי בריאות כללית ורופאי הדסה - כ-14 אלף רופאים בסך הכל. עם זאת, גם הרופאים בשאר הקופות עשויים לדרוש כי התנאים שייקבעו יחולו עליהם.בשירותי בריאות כללית טענו לאורך הליך הבוררות כי החלטה לגבי העלאת שכר עלולה ליצור "אפקט דומינו", ודרישות להעלאת שכר גם מצד עובדים אחרים במערכת הבריאות: אחיות ועובדים במקצועות פרה-רפואיים. מאפקט זה חוששים גם במשרד האוצר. תוספת שכר של אחוז אחד מעבר לתוספת השכר בסקטור הציבורי גוררת את הכללית לגרעון של כ-19 מיליון שקל, טענו בכללית.
בהסתדרות הרפואית הציעו להצמיד את שכר הרופאים לשכר הסגל האקדמי, ואולם הבוררים הדגישו כי למרות שתוספת השכר דומה לתוספת שניתנה לסגל זה, לא מדובר במנגנון הצמדה לשכרו. עוד התריעו בהסתדרות כי כבר כעת ישנו מחסור ברופאים, משום שרופאים עוברים לעבוד במערכת הרפואה הפרטית בארץ, מהגרים לחו"ל או עוזבים את המקצוע ופונים לעיסוקים אחרים.
יו"ר ההסתדרות הרפואית: עם ישראל צריך לחגוג
לוין, שסירב לצרף את חתימתו לפסק הבוררות, הביע חוסר שביעות רצון מההחלטה. "התוצאה קשה לכלכלה הישראלית", אמר. "אין לנו רצון לפגוע ברופאים, אבל אין ספק שהתוצאה היא תוצאה מאכזבת. שכל אזרח ישפוט אם זה הזמן לתת תוספות שכר, בזמן שיש פיטורים והורדת שכר.
"זו החלטה אומללה. התהליך הוא לא התהליך שלו פיללנו. הייתי נחות לעומת יתר הבוררים בתהליך. היו התייעצויות שלא נכללתי בהן".
לגבי ההחלטה האם משרד האוצר יגיש בקשה לביטול פסק הבוררים אמר הממונה על השכר באוצר שהנושא יילמד ויישקל.
חרף העלאת השכר, ההערכה היא שעם פתיחת דיון על הסכם חדש קיבוצי בעוד שנה וחצי, עשויים הרופאים לשבות שוב. זאת, משום שהבוררות לא כללה סוגיות מהותיות בעבורם, בהן תוספת תקנים והפעלת שירותי רפואה פרטיים בבתי-החולים. בהסתדרות הרפואית אומרים כי הרופאים בשטח רוצים מאוד לשבות.
ד"ר בלשר אמר: "אנחנו שמחים על פסק הבוררות הזה. הוא מסמן את תחילת ההצלחה להצלת הרפואה הציבורית במדינת ישראל. עם ישראל צריך לחגוג. זהו כיוון נכון להבראת הרפואה הציבורית, שהושג ללא יום אחד של שביתה ופגיעה בחולים".
על טענות האוצר אמר יו"ר ההסתדרות הרפואית: "הצלת מערכת הבריאות הציבורית היא לא תהליך של יום אחד או של תקופה קצרה. זו היתה טעות להתחשב במצב הכלכלי הנוכחי".
מזכ"ל ההסתדרות הרפואית, עו"ד לאה ופנר, אמרה: "מאכזב שהאוצר ושירותי בריאות כללית מתייחסים לתוצאות הבוררות כאילו שאיזה אויב קיבל פה מתנה. זה דבר מזעזע. הם הראשונים שצריכים לדאוג לכך שיהיו רופאים טובים".
משירותי בריאות כללית, ש-7,000 מרופאיה ייהנו מתוספת השכר, נמסר בתגובה: "בצד תוספת השכר שנקבעה לא הועמדו מקורות מימון. הכללית לא תוכל לשאת על גבה את תוספת העלויות שהוטלה עליה. בכוונתה של הנהלת הכללית לפנות מיידית למשרדי הבריאות והאוצר, בדרישה לשיפוי מיידי של העלויות שיושתו על הכללית בעקבות פסיקת הבוררים".
