"מעמד הרבנים נקבע במניפולציות מכוערות"
הרב שרלו טוען כי הכתרת 'גדולי הדור' נעשית במאבקים הכוללים "מסחור משפיל וביזוי תורה". על ישיבות המחנכות לקו השקפתי מסויים ומתעלמת מדעות אחרות: "לא דרכם של חז"ל. כך לא צומחים ענקי רוח בדרכו של הרב קוק". אז למה תלמידי הרב שרלו לא ילמדו את כתביו של ליבוביץ'?
זהות 'גדולי הדור' נקבעת ב"מסחור משפיל", ובשל כך כלל אין עליה הסכמה – כך טוען ראש ישיבת ההסדר בפתח תקווה הרב יובל שרלו. לדבריו, אנשים המאמינים בדרך מסוימת מנסים להכתיר את 'גדול הדור' שסובר כמותם ב"מניפולציות מכוערות" הכוללות "ביזוי גדולי התורה וביזוי ההלכה", כפי שקורה גם בציבור החרדי.
בשו"ת שפורסם באתר ישיבת פתח-תקווה נשאל הרב האם נכון הוא שבעניינים "כלל ישראליים", כמו שאלת סירוב הפקודה, יכולים לפסוק רק גדולי הדור. הוא השיב כי "אין בכך כל ספק", אך כיוון שאין הסכמה על זהותם והיא נקבעת במאבקים מפוקפקים לא יכולה להיות הכרעה הלכתית מחייבת.
כדוגמא לכך כתב הרב שרלו: "ההנחה היא שמי שהוא מתיר עגונות הוא גדול הדור, ועל כן צריך ללכת אחרי הענק שבדור - ר' אברהם שפירא זצ"ל, שהיה מתיר העגונות שבדור. ברם, כשר' צבי יהודה קוק זכר צדיק לברכה היה בחיים, והוא לא התיר עגונות, הטענה הייתה שהוא בקיא בשאלות כלל ישראליות יותר מאחרים כי הוא עוסק בדבר. אני חושב שעובדה זו בלבד מוכיחה את המניפולציות".
על פסיקותיו שלו עצמו בנושאים "כלל ישראליים" כתב הרב כי החובה לנהוג כדעת גדולי הדור אינה פוטרת את קטני הדור מלהביע את עמדתם, והתורה אף אוסרת עליהם לחשוש מכך. "אני נענה למצוות התורה לומר מה שאני חושב מתוך התורה ופסקיה, ומוכן לשלם על כך מחיר יקר מאוד בעולם התורה, אולם להיות נאמן לריבונו של עולם ולהבנת התורה בעיני, ולא להיכנס למאבקי גדולי הדור המבזים בסופו של דבר את התורה".
בהמשך שאל הגולש על גבולות הפתיחות לעמדות תורניות שונות. "יש ישיבות שאומרים שהם הולכים בדרך של הרב קוק, וזהו", הוא כתב, "האם זה דבר טוב ללכת בכיוון אחד דווקא או שצריך לקחת את הכל מכולם?".
הרב שרלו השיב: "לגיטימי כי ישיבה תרצה לחנך לכיוון מסוים. ברם, ישיבה זו אינה הולכת בדרכם של חז"ל. חז"ל אמרו בדיוק להפך, והורו לתלמיד לעשות אזנו כאפרכסת ולשמוע את דברי המחייבים ודברי המזכים... זו גם הדרך להצמיח ענקי רוח בדרכו של הרב קוק זצ"ל, שדיבר על החובה להכיר את שני הכתובים המכחישים זה את זה... האמת לא ניתנה ביד אף אחד באופן מוחלט... על כן, חבל על תלמידים שלומדים במקום שלא הולכים בדרך זו. כך בדרך כלל לא צומחים ענקי רוח, וכך גם לא מסוגלים לתקשר עם הדעות המגוונות הקיימות בתורה... צר לי על ישיבות שבחרו בדרך צרה, ואני חושב שגם רואים את התוצאות המצומצמות".
אז איפה עובר הגבול? "לא ייכנסו לבית המדרש ספרים שאינם מאמינים בתורה מן השמיים, ולא ייכנסו לבית מדרש ספרים הבזים לכל הדרכים הקודמות שנבחרו ואינם מתנהלים בדרך בה מתנהלים דיונים הלכתיים ורוחניים. על כן, אין בבית המדרש שאני מאמין בו לימוד של ליבוביץ'. אמנם הוא האמין בתורה מן השמיים, אולם לא עמד בקריטריון השני".
עוד הקשה הגולש: "האם זה נכון שהרב אמר לתלמידיו החיילים שמי שיסרב פקודה שלא יחזור לישיבה? אם כן, אז לכאורה גם הרב לא מקבל עמדות אחרות!".
הרב שרלו השיב: "אני לא זוכר שאמרתי דבר כזה. אפשר שכן. אם כן - שאלת סירוב הפקודה אינה שאלה של עמדות אחרות, אלא כוללת בתוכה גם שאלה הלכתית. בשל העובדה שראיתי ואני רואה גם היום את סירוב הפקודה (בהקשר זה, לא חס ושלום בהקשר הכללי) כדבר שהוא אסור הלכתית, מסוכן לכלל ישראל, מעביר את המחלוקת הציבורית לקרבות רחוב, מסכן את עתיד ההתיישבות ביהודה ושומרון וכדו' - אני רשאי לקבוע את הגבולות המעשיים של העמדה הזו בישיבה".
