"תוכנית האוצר - כמו אספירין לחולה סרטן"
עו"ד ד"ר יחיאל בהט, מרצה בכיר לדיני חברות ודיני קניין במכללת שערי משפט, בראיון ל-ynet: "תוכנית האוצר להתערבות בשוק ההון ביורוקרטית ומסורבלת, כשהדגש צריך להיות על התעסוקה"
כחלק מתוכנית ההאצה מתכוון האוצר להתערב בשוק ההון ולערוב לאג"ח הקונצרני. זאת באמצעות קרנות שלרשותן יעמדו 5 מיליארד שקל. עו"ד ד"ר יחיאל בהט, מרצה בכיר לדיני חברות ודיני קניין במכללת שערי משפט, רחוק מלהיות מרוצה מתוכנית האוצר ומכנה אותה ביורוקרטית ומסורבלת.
לדבריו, אין צורך בהקמת קרנות אלא "צריך להתחיל בקטן, בגוף שיוקם על ידי האוצר. זאת בה בעת שהאוצר ורשות ניירות ערך נמנעו מלהציע שהקרנות ינוהלו על ידי המדינה - אלא על ידי גופים חדשים 'בלתי תלויים'".
מה הכוונה בכך?
"ככל הנראה בכוונתם ליצור יש מאין גופים שיאויישו בידי מומחים כלכליים וברוקרים - שאינם בנמצא. קרוב לוודאי שהטובים שבהם כבר מועסקים בשוק ההון ולא יתפתו לתנאים שיש למדינה להציע. בכל מקרה יווצר צורך לממן מנגנון השקעה ופיקוח על הגופים החדשים. מהיכן ייקחו מומחים שבאמת הם בלתי תלויים?"
האם לא מדובר בעצם ביצירת קרנות השקעה חדשות, במימון של המדינה ובהשתתפות בתי השקעה שכבר קיימים?
"כן, וזאת בתקופה שדווקא יש מגמת מיזוג של בתי השקעות בשל רצון לקצץ בעלויות, בצל ירידת ההכנסות והדרישה להפחתת דמי הניהול הנגבים. בפועל יווצרו גופים ביורוקרטיים, וכנראה מיותרים, שיישבו וימתינו לחברות שיבקשו את הסיוע - כשלא ברור מתי וכמה חברות אכן יבחרו להצטרף למהלך. כמו כן, בתי ההשקעות, שכאמור מעוניינים לצמצם הוצאות, יצטרכו אולי לשאת בעול הנוסף - יחד עם המדינה שעושה זאת על חשבון משלם המסים".
למה שבתי ההשקעות ייקחו בכך חלק? מה יוצא להם מזה?
"ההנחה הממשלתית היא שבתי ההשקעות יבקשו לקחת חלק במהלך כיוון שאם הוא יצליח - שוק ההון ייצא מהמשבר והם ישובו להרוויח ולבלום את בריחת המשקיעים מקופות הגמל. אבל להנחה זו אין בהכרח שותפים".
בהט מתרעם על כוונה זו: "מה ההבדל בין בתי ההשקעות שנוצרו בעקבות הוצאת קופות הגמל מהבנקים, לבין הגופים החדשים שהאוצר מתכנן להקים? איזה יתרון גלום בריבוי הגופים, בוודאי כשתנאי השוק רחוקים מלהצדיק זאת? הרי בהקמת גופים חדשים יש הודאה של האוצר שבתי ההשקעות שהוקמו בעקבות ועדת בכר אינם ממלאים את תפקידם כראוי".
אולי יש כוונה לגייס מומחים חדשים?
"בתי ההשקעות גבו דמי ניהול גבוהים, בין השאר בשל הצורך להחזיק מומחים ברמה גבוהה. עתה מתברר שהמומחים צריכים להתמקצע, ולמעשה נוצר הצורך בגיוס מומחים שלא יכזיבו. עלותם הכספית של מומחים אלו תתגלגל שוב לפתחו של משלם המסים - ואז מה הואילו חכמים בתקנתם?"
"אין כוונה לחלץ את הטייקונים"
ומה בנוגע ל-6 מיליארד השקלים בערבויות לבנקים, אותם מתכנן להעניק האוצר?
"תוכנית הערבות לבנקים היא מתן גיבוי לצורך הנפקת אג"ח בנקאי בכדי להגדיל את ההון הזמין של הבנק, שמצדו צפוי להגדיל את האשראי הניתן לחברות ולהמריץ את המשק. זה כמו לרשום אספירין לחולה סרטן.לבנקים אין בעיה של נזילות, להיפך, הבנקים מתקשים להחליט היכן להפקיד את הרזרבות שלהם בצל הסיכונים של הגופים הפיננסיים בעולם - שעד כה נחשבו בטוחים. יחס הלימות ההון של הבנקים הוא מספק - החשש של הבנקים להלוות נובע מסיכוני האשראי של החברות במשק".
הערבויות לא יעודדו אותם להלוות כספים?
"התערבות על ידי 'דחיפת' ערבות מדינה לא תרגיע את החשש ליכולת ההחזר של החברות הנזקקות לאשראי. המדינה עצמה מודה שאין ביכולתה לאלץ את הבנקים להלוות כספים ללווים הנתפסים בעיניהם כסיכון. מוטב שמשאבי האוצר המוגבלים יופנו ישירות לטיפול במקרים בעייתיים של חברות בקשיים, ולהגברת הפעילות העסקית במשק, בדגש על התעסוקה".
בעזרה לחברות בקשיים, האם אתה מתכוון שחילוץ הטייקונים טוב למשק?
"אין כוונה לחלץ את הטייקונים; כאן האוצר צודק בהגבלתו את הסיוע לחברות ישראליות שעיקר פעולתן במשק, ללא קשר לבעלים. גם כאן, זה לא צריך להיות מלווה במנגנון ענק שעלותו גבוהה, יש לטפל במקרי חירום בודדים ובהתאם לתוצאות - להרחיב את הפעילות".
איפה כאן "הקנס" שצריכות החברות לשלם על השימוש בכספי משלמי המסים?
"על פי התוכנית שני ממליץ עליה, אותם בעלי השליטה בחברות שיקבלו את עזרת האוצר ייאלצו להעביר למדינה - או לקונים שהמדינה תגייס - את הבעלות. במקרים מסוימים תותיר המדינה בידי בעלי השליטה חלק מהמניות בכדי להשיג שיתוף פעולה וניצול הידע שלהם. הבעלות תועבר לגוף ממשלתי לזמן מוגבל, מתוך כוונה למכור את ההחזקות בעתיד עם השיפור במצב השווקים. הגוף הממשלתי ימנה דירקטורים מטעמו בחברות לצורך פיקוח וקביעת מדיניות החברה הנרכשת".
מה יקרה אם בעלי השליטה יסרבו לסיוע?
"אם הם חושבים שביכולתם לדאוג להישרדות החברה ללא עזרה - מה טוב. אם החברה תקרוס, הם עלולים להיחשף לתביעות משפטיות בשל סירובם להיעזר בסיוע הממשלתי. וכאן נכסיהם הפרטיים עלולים להיות בסכנה בשל נטילת סיכונים בלתי סבירים - על פי חוק החברות".
כיצד זה יועיל לציבור המשקיעים ולמשק?
"הדבר ימנע התמוטטות חברות וחובות אבודים למחזיקי האג"ח, אם החברה קורסת, וכן יסייע בצמצום הפאניקה בשוק ההון ולהתאוששתו. המשק מרוויח מכיוון שבכך יצומצמו הפיטורים, והשיבה למגמת הצמיחה בוודאי שתיטיב עם כלל הציבור".
