שתף קטע נבחר
 

התיירות ההודית על הכוונת

כמו בפיגועים באפריקה, גם במומבאי הוכיחו פעילי הג'יהאד האיסלאמי שפגיעה כלכלית היא מטרה שמקדשת כל אמצעי

סדרת הפיגועים בהודו וההצהרה של המחבל שנתפס לפיה יעדים יהודיים וישראליים היו מטרה מוגדרת של הארגון, אינה מפתיעה במיוחד. הג'יהאד הגלובלי שלוחם למען הקמת מדינת הלכה איסלאמית, רואה חשיבות גם בפגיעה באלמנט היהודי-ישראלי, וזהו חלק אינטגרלי מהתורה של אנשיו.

 

בפסקי ההלכה של אוסאמה בן-לאדן בהחלט יש מקום להיבט הישראלי יהודי. אנשי אל-קאעידה, שגם אם לא עמדו ישירות מאחורי הפיגועים בהחלט עוררו את ההשראה לביצועם, מאמינים בפרוטוקולים של זקני ציון ואין הבדל מבחינתם בין יהודים, ישראלים והמדיניות הפו מערבית.

 

בהודו פועלות תנועות טרור רבות מאוד, והאיסלאמיות שביניהן אינן דווקא הרצחניות ביותר. הן כמובן מהוות בעיה, וההיסטוריה ההודית הקרובה מלאה בארועי טרור שיזמה אותה תנועה. כך ארע בפיגוע בניו דלהי בחודש ספטמבר, בו נהרגו 25 בני אדם. לאחר שבוע התרחש פיגוע נוסף בשוק הפרחים. גם מאחורי פיגוע הרכבות ב-2006 עמדה אותה תנועה, שהביאה למותם של עשרות. גם נסיונות לפגוע בפרלמנט ההודי היו מנת חלקה של אותה תנועה.

 

הפיגוע הנוכחי היה שונה מבחינת המטרות שבהן פעלו הטרוריסטים: אחת יהודית ושתיים מערביות מאוד, מה שמעיד על ניסיון לפגוע בכלכלה ההודית, באמצעות פגיעה בתיירות. זו היתה מטרה גם בפיגועים הגדולים בטנזניה ובקניה. כעת ניתן לצפות שתירשם ירידה משמעותית בתיירות לכיוון הודו, והיא נזקקת לתיירות הזו, לא רק כיוון שהיא מעצמה כלכלית מתפתחת, אלא כיוון שהיא גם מעצמה תיירותית.

 

העובדה שנדרשו 48 שעות לסיום הארוע האירה את כוחות הביטחון ההודים באור שלילי, ויש לכך השפעה גם על גאוותם של ההודים עצמם. תידרש לפחות שנה כדי שהודו תחזור למצבה הקודם. הכספים שרצו להשקיע בתוכניות פיתוח פניומיות יצטרכו לעבור למקומות אחרים, כיוון שנדרשת בניית תשתיות חדשה. כך ארע גם לאחר פיגוע הרכבות. 

 

בנוסף, הטרוריסטים היו מעוניינים לחבל ביחסים בין הודו לפקיסטן כיוון שמתקופתו של מושארף חל שיפור משמעותי במישור זה. הרעיון ששתיהן יחיו בנורמליות, ויאפשרו מעבר חופשי של אזרחים מאחת לשנייה, מאיים על האיסלאם הגלובלי הקיצוני של דרום אסיה. אנשיו רואים את הודו בתור השטן כיוון שהם הינדים.

 

לפני הקמת הודו ופקיסטן, משלה בהודו במהלך מאות שנים שושלת מוסלמית. ב-1947 נפרדו שתי המדינות במהלך עקוב מדם ומאז עד 1999 נרשמו ביניהן המון כעס ושנאה, מלחמות ומבצעים צבאיים. המתיחות סביב חבל קשמיר מוסיפה הרבה שמן למדורה, כיוון שהפקיסטנים רואים בו חלק אינטגרלי משטחם, שאותו לא קיבלו עם הקמת המדינה.

 

מ-2001 ניכר שיפור רב בשיתוף הפעולה בין שתי המדינות, אבל בכך כדי להבטיח שאלמנטים בתוך הצבא הפקיסטני וההודי עושים נסיונות לטרפד את השיפור הזה. זאת גם על רקע ההתקרבות בין הודו לאפגניסטן, שמכעיסה את הפקיסטנים.

  

אל-קאעידה של 2008 הוא לא אותו ארגון של 11 בספטמבר 2001. הוא עבר שינוי משמעותי וכיום מדובר בתנועה אידיאולוגית שמנסה לדחוף את רעיונות האיסלאם הקיצוני, תוך השקעת כסף רב באתרי אינטרנט והפצת הרעיון שעל מוסלמי טוב מוטלת החובה לבצע פיגועים. מנהיגי הארגון התבטאו לא אחת בשבחי הטרוריסט האינדיווידואל, שיפגע במערב ובמדינות שמונעות הקמת מדינה איסלאמית אמיתית. זו אידיאולוגיה שמתחילה לחלחל לג'יהאד הגלובלי.

 

נסיון הפיגוע בבריטניה ביולי 2007 הוכיח זאת: המפגעים הגיעו מדרום אסיה והתחילו לבלות יחד ולבקר באתרי האיסלאמיסטים. בהדרגה הם השתכנעו בתורת הג'יהאד הגלובלי. לא ניתנה להם תמיכה של אל-קאעידה אבל הם שאבו ממנה את האג'נדה.

 

בפיגועי טרור בהודו נהרגו מתחילת השנה כ-800 אזרחים, 325 אנשי ביטחון ו-1,100 מחבלים. בשנה שעברה נהרגו בתת היבשת 1009 אזרחים, 404 אנשי ביטחון ו-1,185 מחבלים. 

 

למרות כל זאת, לא קל יהיה לפגוע בהתקרבות שבין הודו לפקיסטן. נרשמת עליה ניכרת בסחר בין שתי המדינות, וראשיהן מאמינים באמת ובתמים שאפשר לסיים את הסכסוך בתהליך שלום ולא באלימות.

 

ד"ר יצחק כפיר, מרצה במרכז הבינתחומי הרצליה

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים