המתח בין הודו לפקיסטן: "הפתרון בידי ארה"ב"

ורצברגר מאמין כי סביר שיש בסיס להאשמותיה של הודו, וכי למתקפת הטרור הקטלנית במומבאי שגבתה כמאתיים קורבנות היה אחראי ארגון לשקר אי-טייבה, ארגון פקיסטני חמוש. "השאלה המעניינת יותר היא לא אם ארגון פקיסטני הקשור למתיחות בין הודו לקשמיר ביצע את ההתקפה - אלא אם כן שירותי המודיעין הפקיסטניים, ה-ISI, היו מעורבים בכך", הוסיף. "אנחנו יודעים שיש קשרי עבודה בין שירותי המודיעין הפקיסטניים לבין ארגוני מוג'הידין שכאלה".

לפקיסטן אין אינטרס לפגוע

זו אינה הפעם הראשונה שמתעורר החשד כי שירותי המודיעין הפקיסטניים אחראים לפיגועים נגד הודו. גם במקרה של הפיגוע בשגרירות הודו בקאבול מוקדם יותר השנה התגלה קשר אל ה-ISI. אבל לדברי ורצברגר, גם אם יש קשר כזה, לא ברור עד כמה השלטונות הפקיסטניים היו מעורבים - לאור מצבה הפרגמנטרי של המדינה. "אי אפשר לדבר על פקיסטן כעל מדינה אחידה. יש את פקיסטן הרשמית, שאותה מייצגת הממשלה האזרחית, ולצדה נמצאים הצבא, ה-ISI, ושורת גורמים נוספים, כמו מפלגות הקשורות לארגונים קיצונים. השאלה מי מתאם את הפעילות. האם זו ממשלת פקיסטן - או שה-ISI פעלו בצורה בלתי תלויה, ובלי לדווח לראש הממשלה".

יתרה מזאת - ורצברגר מציין כי כלל לא בטוח שמפקד ה-ISI יודע מה קורה בשורותיו. "בשירותי המודיעין פעילות קבוצות שיש להן קשר עם ארגוני פשע, המממנות את הארגון מהברחת סמים, הרואות באפגניסטן את העורף האסטרטגי של פקיסטן. האמריקנים לוחצים על פקיסטן לעשות שם סדר אבל זה לא פשוט. לממשלת פקיסטן עצמה אין אינטרס לפגוע בהודו, אך זה טבעי שפקיסטן תהיה החשודה המיידית. ואז נשאלת השאלה - האם ההודים מעוניינים לראות בכל פעולה של ה-ISI כפעילות של ממשלת פקיסטן, למרות שהם יודעים שאין לממשלה שליטה מלאה על הארגון".

הדילמה של הודו

הודו, סבור ורצברגר, עומדת בפני דילמה לא פשוטה: האשמת ממשלת פקיסטן באחריות לפיגוע תגרום לאיסלאמבאד לנקוט צעדים כלשהם, כדי להוכיח שידה אינו במעל. אך אם הצעדים שתנקוט פקיסטן לא יהיו מספקים - תיאלץ הודו עצמה לפעול, כפי שאיימה לעשות - במיוחד לאור העובדה שממשלת הודו הנוכחית נערכת לבחירות הבאות, הצפויות עד מאי הבא.

"אם ההודים יזיזו כוחות לגבול עם פקיסטן, ייאלצו גם הפקיסטנים להעביר כוחות מהגבול המערבי לגבול עם הודו. אם כך יקרה, יוטל נטל כבד על כתפי האמריקנים ונאט"ו. ההודים מבינים שהאטת המלחמה באפגניסטן תשליך לרעה על הפעילות הטרוריסטית בהודו, מאחר שאפגניסטן 'מספקת' לוחמים למוג'הידין בקשמיר. לפיכך, הם צריכים להכריע - האם הם רוצים עימות חדש עם פקיסטן שייתן רוח גבית למוג'הידין בקשמיר ויפגע במאמץ המלחמתי של ארה"ב ונאט"ו, או שיסכימו להסתפק בתגובה סמלית של פקיסטן, כמו, נניח, מעצר כמה מחברי לשקר אי-טייבה או אולי הסגרתו של דאוד איברהים, המבוקש בהודו מאז 1993", הוא מפרט.

גם לפקיסטן, לדברי ורצברגר, אין עניין בעימות צבאי. "הצבא הפקיסטני אינו יכול להרשות לעצמו להיראות כמי שרוצה בעימות צבאי עם הודו. פקיסטן מבינה את המחיר של מלחמה עם הודו, והמטריה הגרעינית אינה פתרון, מאחר ששימוש בה יביא לסופה של פקיסטן".

ורצברגר סבור שבמתיחות הנוכחית, יש לארצות הברית תפקיד מרכזי: "לרסן את שני הצדדים, להשיג הסכם שיראה מספיק טוב בהודו כדי שזו תימנע מפעולה צבאית - ולא יראה רע מדי בפקיסטן. תגובה צבאית הודית אינה דבר בלתי נמנע. ניתן למנוע זאת בהשגת הסכמה בין שני הצדדים, אבל זה באמת עניין מאוד עדין, ויהיה פה תפקיד מרכזי לדיפלומטיה אמריקנית מוצלחת. כבר עכשיו האמריקנים עובדים קשה כדי למנוע את העימות הזה - ברמת הנשיא, מזכירת המדינה, והנשיא הנבחר, שהדבר האחרון שהוא צריך ביום כניסתו לתפקיד זה עימות חם בדרום אסיה".