"עבורי, זה בהחלט מפעל חיים"

רון בן ישי, חיים יבין וטומי לפיד ז"ל, קיבלו אתמול (א') פרסי מפעל חיים על תרומתם לתקשורת, בכנס אילת לעיתונות. זוהי השנה השנייה בה נערך הכנס, מטעם הנהלת אגודת העיתונאים בתל-אביב

לרון בן ישי, צעיר הזוכים, ישנן אי אלו השגות על זכייתו בפרס. בעיניו, עיסוקו רב השנים בעיתונות אינו זכייה אלא זכות. "אני לא תרמתי לאף אחד כלום ואף אחד לא תרם לי", הוא אומר, "אני לא חושב שמגיע לי פרס, אבל עבורי, זה בהחלט מפעל חיים".

בן ישי בדיווחו מסוריה. "כשחוטבים עצים נופלים שבבים"

בן ישי, עיתונאי כבר 40 שנה, כיום הפרשן הצבאי של ynet, קיבל את הפרס בנוכחות חברי כנסת וקולגות,על היותו איש מקצוע בעל יושרה ועשיר רזומה, מודל לחיקוי לעיתונאים צעירים. "אם אני משמש מודל לחיקוי, זה היה מבלי דעת. וגם בזה אני לא בטוח", אומר בן ישי. "נפלה לידי הזכות לעסוק במקצוע, שאלמלא התפרנסתי ממנו הייתי עוסק בו כתחביב. זה מקצוע שהייתי גם מוכן לשלם כדי שיתנו לי לעסוק בו".

על אף הישגיו ושלל תפקידיו העיתונאיים, בציבור בן ישי מפורסם בעיקר בשל פציעותיו. כשאש מתלקחת במוקד סכסוך כלשהו, בן ישי תמיד מוכן ומזומן לנוע לעברה בלי חת. "כשחוטבים עצים נופלים שבבים", הוא מסביר. "אבל אני לא נמשך לסכסוכים אלא לסיפורים. זו לא הסכנה, ואלה לא הריגושים וזה גם לא הפחד ואפילו לא ההילה שמתלווה לזה. זו היכולת, הרצון, או ליתר דיוק הדחף ללכת למקום שבו מתרחש סיפור גדול ואם הוא גם בלעדי אז עוד יותר טוב, ולהביא אותו בצורה אמינה".

"במלחמת לבנון הראשונה. שהצלחתי איכשהו לסקר את הטבח בסברה ושתילה. כשהפלנגיסטים הובילו את הפלסטינים לאקציה האחרונה, רצתי לעמוס ירון, ובזה נגמר העסק. הסיפור הזה, שגם הונצח בסרט של ארי פולמן "ואלס עם באשיר" הוא הגדול והמשמעותי ביותר שלי, מפני שלא ישבתי ודיווחתי מהצד. הבאתי איזושהי תועלת".

חששו של בן ישי לגורל העיתונות הולך יד ביד עם השחיקה של מעמד העיתונאים בעיני עצמם. מסקר שנערך עבור הכנס על ידי אוניברסיטת חיפה, עולה כי רבע מהציבור חושב שעיתונות היא מקצוע המכבד מאוד את בעליו. אותו סקר מגלה שבעליו, חושבים אחרת. רק 14% מהעיתונאים חושבים שהמקצוע שלהם מכובד. בן ישי מנסה לספק הסבר לתופעה.

"זה מפני שאנחנו יודעים כמה אנשים לא ראויים עוסקים במקצוע הזה, וכמה מהם עושים את מלאכתם רמייה", חורץ בן ישי. "יש הרבה מאוד עורכים לא ראויים, עורכים בורים והציבור פחות נחשף לזה. אבל כשאתה נמצא בלול, אתה מכיר את התרנגולות. למזלנו, בינתיים, התוצר יותר טוב מסך כל יוצריו, מפני שהוא נוצר על ידי העילית שמושכת קדימה לאושרנו, והיא מציבה את הסטנדרט בעיתונות".