ישראל 2008: אפליה נגד ערבים, נשים ומזרחים

אפליה ממוסדת כלפי הערבים ואפליה בפועל כלפי מזרחים, נשים, עולים ומוגבלים. זו התמונה הקשה העולה מדו"ח שמפרסמת הבוקר (יום א') "האגודה לזכויות האזרח" לרגל 60 שנה להכרזת האו"ם בנושא זכויות האדם. לנוכח הממצאים הכלולים בדו"ח, מזהירים באגודה כי "הדמוקרטיה הישראלית בסכנה".  

הדו"ח בוחן את מצב זכויות האדם בישראל ובשטחים ב-2008 ומצביע על פגיעה בזכויות האדם הבסיסיות ביותר כגון: הזכות לבריאות, לקיום בכבוד, לפרטיות, לחינוך והזכות לדיור. בנוסף, עוסק הדו"ח בביטויי הגזענות, באיומים חדשים על חופש הביטוי והכרסום בדמוקרטיה. לטענת המחברים, המכשול העיקרי הוא היעדר הפנמה אמיתית של ערך השוויון בחברה הישראלית, והיעדר עיגון חוקתי לזכות לשוויון.

מספר היישובים הערביים שהוקמו מאז 1948: 0

ערבים: הדו"ח קובע כי מאז הקמת המדינה נתונים ערבי ישראל לאפליה שיטתית, המבוצעת באמצעות חקיקה, חלוקת משאבים מפלה, וקיומם של מוסדות מפלים דוגמת קק"ל והסוכנות היהודית. כ-90 אלף ערבים גרים בערים המעורבות, בהן הפער בין השכונות היהודיות לערביות בולט לעין בכל תחומי החיים. מרקם היחסים בין יהודים וערבים בערים אלה פגיע ומעורער וקיימים בהן גילוי גזענות ואלימות, אשר באו לידי ביטוי במהומות עכו ביום-כיפור האחרון.

קיימת אפליה קשה בתכנון ובחלוקת הקרקעות במסגרתה גדלה האוכלוסיה הערבית פי שבעה מ-1948

אך מחצית מהשטחים שהיו בבעלות ערבים אז - הופקעו. יותר מ-600 ישובים יהודים הוקמו מאז 1948 לעומת 0 יישובים ערביים. בעוד שהערבים מהווים כ-20% מאוכלוסייה, מגיעים שטחי השיפוט של כלל הרשויות הערביות ל-2.5% בלבד משטח המדינה.

הדו"ח טוען כי חרף מסקנותיה החמורות של "ועדת אור", לא הוגשו כתבי אישום נגד מי מהשוטרים שהיו מעורבים באירועי אוקטובר 2000. 34 אזרחים ערבים נוספים נהרגו על-ידי כוחות הביטחון מאז, וגם במרבית המקרים האלה לא הוגשו כתבי אישום. לטענת המחברים, המדינה אינה עושה דבר לקידום מעמדה של האוכלוסייה הערבית בישראל.

בהתייחס למצב במזרח ירושלים, קובע הדו"ח כי מטרתה של ישראל היא לשמור על רוב יהודי בעיר ולהרחיק את תושביה הערבים החוצה. 67% מהמשפחות הפלסטיניות במזרח ירושלים ו-77.2% מהילדים שם חיים מתחת לקו העוני. זאת, לעומת 21% מהמשפחות היהודיות ו-39.1% מהילדים היהודים בעיר.

עלייה דרמטית באלימות המתנחלים

המצב בשטחים: ההתנחלויות, כך קובעים באגודה לזכויות האזרח, יצרו הפרדה ואפליה ממוסדת בגדה המערבית. באותו שטח ותחת אותו שלטון חיות שתי אוכלוסיות תחת מערכות משפט נפרדות ומנוגדות במהותן. האפליה בשירותים, בתקציבים ובגישה למשאבים טבעיים בין שתי קבוצות "מהווה הפרה ברורה של עיקרון השוויון ומזכיר במובנים רבים את תקופת האפרטהייד בדרום-אפריקה".

הדו"ח מצביע על עלייה דרמטית באלימות המתנחלים כלפי פלסטינים. הפגיעה ברכושם של פלסטינים הפכה לנורמה. מתחילת 2008 ועד סוף אוקטובר נהרגו ביהודה ושומרון בידי כוחות הביטחון הישראליים 430 בני אדם, ויותר מ-1,150 נפצעו - רבים מהם כלל לא היו מעורבים בלחימה.

לטענת מחברי הדו"ח, ישראל עושה שימוש נרחב במעצר מנהלי נגד פלסטינים. בסוף ספטמבר הוחזקו בישראל במעצר מנהלי 599 פלסטינים. עוד נטען כי מגבלות התנועה בגדה המערבית מעכבות את הגעתם של חולים למרכזים רפואיים וכי סגירת המעברים ברצועת עזה מונעת גם את יציאתם של חולים שזכו בהיתר. נכון לחודש ספטמבר נספרו ביהודה ושומרון 630 מכשולים ומחסומים ועוד 85 מחסומי פתע מדי שבוע. 

מרוויחות פחות ומוטרדות מינית

נשים: מצבן של הנשים בשוק העבודה נחות ביחס לגברים. הן מרוכזות בתחתית סולם השכר והדרגות כמעט בכל הענפים והמקצועות. שיעור האבטלה בקרב נשים גבוה משמעותית מזה של הגברים. מהדו"ח עולה עוד כי ייצוגן של הנשים בסגל האקדמי נמוך ב-10% מהממוצע במדינות האיחוד האירופי.

מחברי הדו"ח טוענים כי בניגוד לגברים, נשים חשופות להטרדות מיניות במקום עבודתן, וכי המערכות המשטרתיות והחברתיות אינן מצליחות להתמודד עם הנגע.

במערכת החינוך החרדית הצטברו בשנים החולפות עדויות לקיומה של "מכסה" בשיעור 30% לקבלתן של תלמידות ממוצא מזרחי לסמינרים של רשת "בית יעקב". עתירה בנוגע להפרדה משפילה בין תלמידות ממוצא מזרחי לאשכנזי בהתנחלות עמנואל עודה תלויה ועומדת בבג"ץ.

מצב המוגבלים - הקשה ביותר במערב

טיפול במוגבלים: הדו"ח מצביע על אפליה מתמשכת כלפי ציבור המוגבלים. שירותים רבים אינם נגישים או זמינים להם ושיעור המועסקים בקרב אוכלוסייה זו הינו נמוך מאוד.

מצבם הכלכלי הידרדר בשנים האחרונות והוא הקשה ביותר מבין מדינות המערב. ההכנסה הממוצעת של בעלי מוגבלויות נמוכה מ-70% מההכנסה הממוצעת של אנשים נטולי מוגבלות.

ב-2007, 85% מהמעסיקים במשק לא העסיקו בעלי מוגבלויות וכ-25% הצהירו שאינם רוצים להעסיק. יותר מ-30% מקרב בעלי מוגבלות חמורה ו-21% מקרב בעלי מוגבלות מתונה דיווחו על תחושת עוני וזאת לעומת פחות מ-10% בקרב נטולי המוגבלות.

יוצאי אתיופיה מועסקים תמורת שכר נמוך כאשר 37% מהם עובדים בלתי מקצועיים, לעומת 16% מעולי חבר המדינות ו-5% מהישראלים הוותיקים. עוד נטען כי שיעור המועסקים בקרב עולי אתיופיה נמוך משיעור המועסקים בכלל האוכלוסייה בכמעט 10%. 65% מכלל יוצאי אתיופיה מוכרים במחלקות לשירותים חברתיים.

תלמידים יוצאי אתיופיה מתקשים יותר להשתלב במערכת החינוך ושיעור הנשירה בכיתות ז'- יב' בקרבם עומד על 4% לעומת 2.6% בקרב כלל התלמידים. שיעור הזכאים לבגרות בקרב יוצאי אתיופיה הוא 39.14% לעומת 63.8% בקרב כלל האוכלוסייה היהודית.

נקודת האור: מעמד ההומואים

הדו"ח מציין את העובדה שישראל כופה על אזרחיה את הדין הדתי ואינה מאפשרת להינשא ולהתגרש בנישואים אזרחיים. "נקודת האור" הבולטת בהקשר זה באה דווקא מכיוון השמירה על זכויות ההומואים והלסביות. ההכרה בזכויותיהם מתקדמת יחסית למדינות העולם ומעמדם של בני הזוג החד-מיניים בישראל זהה כיום למעמדם של בני זוג ידועים בציבור.

חופש הביטוי והמידע: בהתייחס לסוגיית חופש הביטוי בישראל, קובע הדו"ח שגם השנה המשיך השב"כ להלך אימים על עיתונאים ופעילים פוליטיים, שפעילותם הציבורית אינה מקובלת עליו. עוד נטען כי בשנתיים האחרונות התרבו האיומים על חופש הביטוי באינטרנט בעקבות הצעות חוק שהוגשו בכנסת. בהתייחס לחוק חופש המידע, נטען כי יישומו עדיין לוקה בחסר והרשויות מוסיפות להערים קשיים על מי שמבקש לממש את זכותו ולקבל מידע.

עבודה ובריאות: למרות חקיקת העבודה המתקדמת בישראל, זכויותיהם של עובדים רבים מופרות בשל היעדר אכיפה מספקת. בשנים האחרונות נשחקה מחויבות המדינה למערכת בריאות אוניברסאלית ושוויונית, עד להיווצרותן של שתי מערכות בריאות שונות באיכותן - לעשירים ולעניים.

פליטים: בישראל 2008 אין מדיניות ברורה ומסודרת לטיפול בפליטים ושיעור ההכרה בהם הוא מהנמוכים בעולם המערבי. מנתוני הפורום לזכויות פליטים, שוהים כיום בישראל כ-12,500 מבקשי מקלט. "הדרכים שבהן בחרה המדינה להתמודד בשנה וחצי האחרונות עם זרם מבקשי המקלט המתדפקים על שעריה, נעו בין התעלמות והזנחה דרך מחוות הומינטריות נקודתיות וכלה בנקיטת אמצעים חריפים שירתיעו מבקשי מקלט נוספים מלהגיע לישראל", נכתב בדו"ח.