"תנו לנו את הזכות לבחור למות בכבוד"

הידיעה על הסופיות של החיים קיימת, אך ככותרת בלבד. הפירוט, המשמעות, ההשלכות, הכל לא מוכר, לא ברור ואפילו מפחיד- איך יהיה? האם נעמוד במשימה? האם נוכל לה?

כבר ב-1994 נרשמנו, בעלי י' ואני לעמותת "ליל"ך" (לחיות ולמות בכבוד), כיוון ששאלת הארכת החיים מול איכותם, העסיקה אותנו עקב מחלותיו ארוכות השנים של בעלי. אחד העקרונות המנחים שלנו היה אמירת האמת וכולה- לגבי כל סיכויי הטיפולים. כל עוד הרופאים נתנו פתרונות וסיכוי, נלחם י' בכל כוחו ואומץ ליבו- שנים רבות- במחלותיו שהלכו והחמירו (מה שהביא לכינוי- "הנס"). י' אהב את החיים, וכאמור נלחם עליהם שנים רבות, עד שהוכרע, כשהאמת נאמרה: "אין לנו יותר תשובות", שיתפו הרופאים את י' ואותנו, משפחתו, באמת הקשה. וכשאפסה התקווה- הפסיק להלחם.

התחילה תקופה של פרידה ארוכה וקשה. כולנו, וגם י' עצמו, ידענו שהסוף קרב וחששנו שלא נדע להתמודד איתו. י' בבית כבר, כשאני קיבלתי על עצמי את הטיפול הקרוב האינטימי יותר. הבנות סייעו המון ותמיכתן הייתה הכרחית לעמוד בכל הקשיים. החתנים והנכדים הגיעו כשרק יכלו- כולנו משפחה אחת תומכת.

קבלנו סיוע מ"הוספיס-בית" של קופת חולים כללית- רופא ואחות שהדריכו וסיפקו את הטיפול הרפואי והמקל, ועמדו לרשותנו כל שעות היממה. זכינו גם לתמיכה מיוחדת- על ידי רופאה ייחודית, שיצרה דינאמיקה משפחתית על ידי שיחות ודיבורים שהביאו רכות, פיוס והקלה בקשיים של כולנו.

"כך יכול היה י' להיפרד מאיתנו לשלום כפי שיזם"

לא נותרה פינה שלא הגענו אליה, בשיחות אישיות עם י' ועם כל אחד מאיתנו, או עם כולנו ביחד, וכך נבנתה מערכת משותפת, כשכל ה"חשבונות" וה"ברוגזים" נפתרו ונשכחו. כך יכול היה י' להיפרד מאיתנו לשלום

כפי שיזם וביצע ממש לקראת מותו: הוא ביקש שכל אחד מאיתנו יכנס לחדרו, כדי להיפרד באופן הכי אישי וקרוב.

וכל אחד יצא ממנו כשעיניו דומעות וחיוך עצוב של השלמה נסוך על פניו.. ואז סובבנו אותו כולנו, כשביקש דבר אחרון: שנשמור על אחדותינו ואהבתנו, למען נשמור על משפחתו הקטנה, שכה אהב. ואנו מקיימים בקשתו האחרונה באהבה רבה, ברוח כוונותיו.

על מצבתו חרטנו רק את שמו, שנות הולדתו ומותו. לא היה צורך להוסיף מילים, כי הכל כבר נאמר בחיים.. זו הייתה חוויה של התרוממות רוח, לתת לאדם לבחור את סופו ולהיות איתו עד הסוף. נותרנו עם אהבה רבה שלעולם לא נשכח.

• מ', אשתו של י', היא חברה ומתנדבת בעמותת ליל"ך (לחיות ולמות בכבוד). העמותה, נוסדה ב-1987 בכדי לשמור על כבוד האדם, למנוע סבל מיותר מחולים הנוטים למות ועוסקת באי הארכת חיים. חברי העמותה ממלאים טופס הוראות רפואיות מקדימות, היא "צוואה בחיים", בה הם מורים במפורש מהו רצונם, ובאילו מצבים אין להאריך את חייהם באמצעים מלאכותיים. אי הארכת החיים תיעשה אך ורק לפי בקשתו המפורשת של האדם. על פי "חוק החולה הנוטה למות", שנחקק בכנסת בשנת 2005, רשאי כל אדם לחתום על מסמך הוראות מקדים, שמטרתו המוצהרת היא להסדיר את דרכי הטיפול בחולה חשוך-מרפא הנוטה למות. בעמותה חברים כ-15 אלף איש.
  

גולשים המעוניינים לפרסם מאמרים, הגיגים, מחשבות ודעות אודות החברה בישראל ובעולם, מוזמנים לשלוח לדוא"ל hevra@y-i.co.il  ולציין בנושא - עבור מדור "קריאה לסדר". החומרים יפורסמו בהתאם לשיקולי המערכת.

לקריאות נוספות לסדר:

"הפכו את המדינה נגישה לכל אזרחיה"

"מאבק לציון "יום המאבק באלימות" גם בירושלים"

"אני אבא של רני - ילד עם צרכים מיוחדים"

"אבטלה: הפרויקט החברתי הבא"

"מי ישמור על נפגעי הנפש בקהילה?"

"ומה אתה עשית בשביל מדינה?"