אביה ספיבק הציע לממשלה רשת ביטחון חלופית
האם נמצא פיתרון לויכוח על רשת הביטחון הפנסיוני? המשנה לשעבר לנגיד בנק ישראל העביר לעיון האוצר, ההסתדרות ויו"ר ועדת הכספים תוכנית חלופית להבטחת החיסכון הפנסיוני לחמש שנים, בעלות של 200 מיליון שקלים בלבד
פרסום ראשון: המשנה לשעבר לנגיד בנק ישראל, פרופסור אביה ספיבק, מציע לממשלה תוכנית חלופית לרשת ביטחון פנסיוני. ספיבק העביר את תכניתו לידיעת האוצר ההסתדרות ויו"ר ועדת הכספים ח"כ אבישי ברוורמן.
- הממשלה מתערבת במשבר הכלכלי: סיקור מיוחד ב-ynet
התוכנית אמורה להתבצע בעלות סבירה שנאמדת בפחות מ-200 מיליון שקל לשנה, הרבה פחות מהמיליארדים המיוחסים בתקשורת לתוכניות של האוצר וראש הממשלה. חישוב העלות שגיבש ספיבק מבוסס על מספרם הנמוך של החוסכים יוצאים לפנסיה מדי שנה ועל התשואה הטובה שצברו הקופות מאז שנת 2003, שבה האוצר אילץ אותן להשקיע את רוב נכסיהן בשוק ההון. ספיבק העביר את תכניתו לידיעת האוצר, ההסתדרות, ויו"ר ועדת הכספים של הכנסת, אבישי ברוורמן.
"ההצעה מבוססת על העיקרון של סובסידיה לנצרך ולא למצרך", אומר ספיבק. "והיא מגבילה את רשת הביטחון רק לחלק הבסיסי של הפנסיה. מטרתה להגן רק על הפנסיונרים שלגביהם קיים חשש לשחיקת הפנסיה שלהם, ולא על שוק ההון או על החוסכים בקופות גמל שיש להם פנסיה ממקור אחר. ההגנה היא לאלה שחסכו לפנסיה גם דרך ביטוח מנהלים וקופת גמל".
התוכנית של ספיבק כוללת צעדי חירום לצד פתרונות לטווח ארוך. בין השאר, כוללת התוכנית:
* השלמת התשואה על החסכונות ל-4.24% אחוז לשנה מאז שנת 2004 לכל תיק נכסים שהיקפו מגיע למיליון שקל, לאנשים שפרשו בשנה האחרונה או יפרשו ב-5 השנים הבאות. לחוסכים תובטח תשואה בשיעור השנתי הממוצע שהממשלה הבטיחה לקרנות הפנסיה לפני שנת 2003, כאשר 70% מנכסי הקרנות הושקעו באג"ח ממשלתיות לא סחירות.
* נכסי המבוטחים בכל תוכניות החיסכון יועברו מהאפיקים המסוכנים לאפיקי השקעה בטוחים שרובם ככולם מבוססים על אג"ח ממשלתיות.
העמיתים והפנסיונרים בקרנות הוותיקות הסגורות לא ייפגעו בחמש השנים הקרובות, וזכויותיהם יישארו כמו שהן מוגדרות היום בתקנון האחיד של הקרנות.
* הכנסת תחוקק חוק שיבטיח ערבות ממשלתית לחיסכון הפנסיוני שיבטיח כעבור חמש שנים את השלמת התשואה לשיעור מינימלי שייקבע במנגנון משותף לממשלה, למעסיקים, להסתדרות ולציבור. התשואה תשקף את צרכי המבוטחים ואת יכולתה התקציבית של המדינה. המנגנון ימנע תחרות מוגזמת על תשואה שאיננה מתחשבת בסיכון בהגבלת מבנה ההשקעות של הקרנות והתמריצים למנהלי הכספים.
בנוגע לטווח הארוך, מציע ספיבק שינויים במבנה המערכת הפנסיונית שיעוגנו בחוק יסוד לפנסיה, שיתמוך בחובת החיסכון לפנסיה, ובמידת הצורך גם שינויים בחוק הביטוח הלאומי. חוק היסוד יקבע, בין השאר, עונשים למעסיק שלא יבטח את עובדיו וייצור מאגר מידע שיאפשר לכל עובד לבדוק את זכויותיו.
ספיבק אומר כי: "המשבר בשוק ההון חשף את הכשלים של הסדרי הפנסיה האחרונים שנקבעו ב-2003, אשר שלחו את הקרנות לשוק ההון עם רשת ביטחון מינימלית. צו ההרחבה לפנסיה חובה הגביר את אחריות המדינה על החסכונות לפנסיה שכיום הם חובה לכל המועסקים. הצעתי מראה כי ניתן לשפר בעלות מינימלית למדינה, את זכויות הפנסיה בהענקת ביטחון לחוסכים שגם ימנע פאניקה של החוסכים בשוק ההון".
ספיבק, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת בן-גוריון ועמית מחקר במכון ון ליר יציג את תוכניתו במכון בשבוע הבא. ספיבק, היום עמית מחקר במכון ון ליר בירושלים, יציג את תוכניתו בשבוע הבא במכון. בשיחה עם ynet ציין ספיבק כי תוכניתו מבוססת על היקף שנתי של כ-70 אלף איש שמגיעים לגיל הפרישה, אבל רק 60% מהם עובדים (45 אלף), ומתוכם רק כ-15 אלף אינם מבוטחים בקרן פנסיה או זכאים לפנסיה תקציבית. "זה גרעין התכנית, ולא כולם מגיעים לצבירה של מיליון שקל בקופות גמל או בביטוחי מנהלים שהפנסיה שלהם נתונה לזעזועים יותר משל האחרים".
לפי חישוביו, היקף הזכאים להשלמת התשואה לפי תוכניתו יהיה נמוך מ-15 אלף. "אלו יהיו בעיקר חוסכים בקופות שהפסידו את המכנסיים. הרוב הרי נהנו ב-4 השנים האחרונות משיעור תשואה גבוהים מהמינימום שיחייב על פי הצעתי את מתן הסובסידיה בממשלתית. מכאן שלרשת הביטחון יש יותר משמעות סמלית של הצהרת הממשלה שהיא תדאג לציבור ותהיה אחראית לעתידו".
ספיבק מדגיש כי תוכניתו כוללת גם מרכיב צופה פני עתיד - חיזוק חוק פנסיה חובה. "החוק היה אמור לחייב את המדינה לספק איזו שהיא רצפה לחוסכים הרחוקים מגיל הפרישה, שאיננה מובטחת היום. צריך לאמץ את עיקרון הרצפה כי בישראל חלקו של הביטוח הלאומי קטן למדי בהשוואה למדינות אחרות".
ספיבק מעריך שהאוצר תמרן את עצמו לדרך ללא מוצא כשביקש לעקוף את הרעיון של רשת הביטחון ברעיונות למניעת זעזועים בשוק ההון. "הם ירדו מזה, בצדק, כשראו שהם עולים המון כסף וגם לא בטוח שיעבדו. בהגנה כל קופות הגמל אתה מגן גם על אנשים מבוססים. עופר עיני דרש את ההפך: לטפל באנשים ולא בשוק".
האם הסכמת האוצר לבחון "כלים חלופיים" איננה אלא מכבסת מלים שתערוף את "רשת הביטחון" בהגדרה אחרת, כמו ששר האוצר החליף את מחנק האשראי ב"מצאי האשראי"?
ספיבק: "אני חושב שהאוצר נלחם כאן על עיקרון, אחרי ששלח את הקרנות לשוק ההון בלי לספק להן רשת ביטחון, ועכשיו קשה לו לסגת מהקו הזה. לכן אולי באמת יהיה לו נוח יותר אם יקראו לרשת 'פיצוי חד-פעמי' או 'הטבה סוציאלית'. הם גם יכולים לומר משהו כמו, 'אתם תישאו בסיכונים ואנחנו נדאג שאף אחד לא יהיה רעב'. שים לב שהאוצר טוען גםפ שיהיה לו קשה לבצע את רשת הביטחון. זה מזכיר לי את הבנקים שהתנגדו למיסוי שוק ההון בטענה שהוא לא בר-ביצוע, אבל מבצעים אותו כיום יפה. ככה זה כשלא רוצים לבצע משהו".
