פרס ל"ואלס עם באשיר" באירופה

החזקנו להם אצבעות, קיווינו והתפללנו, אבל ממש כמו בפסטיבל קאן, כך גם בטקס פרסי האקדמיה האירופית לקולנוע, צוות ההפקה מעורר ההשראה של "ואלס עם באשיר", חוזר הביתה עם הרבה כבוד אבל בלי הפרס הגדול. הסרט, שהיה מועמד לפרסים בארבע קטגוריות מרכזיות, ביניהן פרסי הסרט, התסריט והבימוי, זכה הערב בקופנהגן, בירת דנמרק, בפרס למלחין הטוב ביותר שהוענק למקס ריכטר הגרמני. סרטו של ערן ריקליס, "עץ לימון", שהיה מועמד לפרסים בשתי קטגוריות , יחזור הביתה ללא פרסים כלל.

"ואלס עם באשיר". שתי זכיות בשני טקסים, בערב אחד

הזוכה הגדול בטקס פרסי האקדמיה האירופית לקולנוע, שנערך זו השנה ה-21, הוא "גומורה", סרטו של הבמאי האיטלקי מתיאו גארונה. "גומורה", המבוסס על ספרו עטור השבחים של העיתונאי רוברטו סביאני על המאפיה הנפוליטנית, גרף אמש חמישה פרסים, ביניהם פרס הסרט הטוב לשנת 2008, פרס התסריט, פרס הבימוי, הפרס ע"ש קרלו די פלמה לצילום שהוענק למרקו אונוראטו, ופרס השחקן שהוענק לטוני סרביו על תפקידו בסרט זה ובסרטו של פאולו סורנטינו "Il Divo".

את פרס השחקנית גרפה קריסטין סקוט תומאס, על משחקה בסרט "לאהוב אותך מאז" של פיליפ קלודל. פרס האקדמיה האירופית למצוינות הוענק למעצבת התלבושות של הסרט "קאטין", בבימויו של הבמאי הפולני הנודע, אנדז'יי ויידה, מגדלנה בידז'יצקה.

פרס התגלית האירופית הוענק לסרט הביכורים "רעב" של הבמאי סטיב מקוויין אותו כתב במשותף עם אנדה וולש. פרס תא מבקרי הקולנוע (Fipresci) הוענק במסגרת זו לסרט "הגרגר והדג" של הבמאי עבדלטיף קשיש.

פרס האקדמיה האירופית למפעל חיים הוענק לשחקנית הבריטית, דיים ג'ודי דנץ', על תרומתה לאמנות הקולנוע. כמדי שנה, כך גם הפעם, בחרו הצופים בפרס חביב הקהל. הסרט שזכה בקטגוריה זו השנה הוא "הארי פוטר ומסדר עוף החול" שביים דויד ייטס.

ובכל זאת, יש כבוד

עוד בטרם הוכרזו זוכי פרס האקדמיה האירופית, זכה הערב (שבת) "ואלס עם באשיר" בפרס נוסף: "הסרט התיעודי של השנה", שהוענק לו מטעם איגוד הקולנוע התיעודי הבינלאומי.

את פרס איגוד IDA חלק פולמן עם הבמאי ג'יימס מארש, אשר סרטו "איש על חבל",

המלווה את הולך החבלים הצרפתי פיליפ פטי, שקיבל מספר זהה של קולות בהצבעה. טקס חלוקת פרסי איגוד הקולנוע התיעודי הבינלאומי נערך בתיאטרון DGA בלוס אנג'לס ביום שישי. והנחה אותו חתן פרס האוסקר, הדוקומנטריסט מורגן ספורלוק. סרט האנימציה של פולמן, שעוסק בזכרונותיו של הבמאי וחבריו מהתקופה בה שירת כחייל במלחמת לבנון הראשונה, העלה פעם נוספת את השאלה על גבולותיו והגדרותיו של הז'אנר הקולנועי הדוקומנטרי.