אם אין מים, שיקבלו פטריות

הכנרת מתייבשת, כמות הגשמים שירדה עד כה מבשרת על עוד שנה שחונה ומשק המים הישראלי במשבר עמוק. הישועה, לפחות עבור הצמחים, עשויה לבוא מכיוון מדעני מרכז וולקני למחקר חקלאי. ניסויים שערכו לאחרונה חוקרי המרכז - בשיתוף עם חוקרי תחנת יאיר במו"פ ערבה, דר' שמעון פיבוניה ורחל לויטה, בשדות פלפל בערבה - הראו כי נוכחותה של פטריית המיקוריזה מקטינה את צריכת המים של הפלפלים בכ- 30% ללא ירידה ביבול. פטרייה זו מגבירה את סבילות הצמח לתנאי יובש, מגבירה את הולכת המים בצמח ומסייעת לו להסתגל לקרקע בעלת מליחות גבוהה. בנוסף לכך, נמצא כי שימוש בפטרייה כבר בשלב המשתלה משפר באופן ניכר את צמיחת השתילים הצעירים ומקל עליהם את ההיקלטות בשדה או בחממה.

"תרומת המיקוריזה לצמח היא בעלת השלכות מרחיקות לכת לא רק עבור החקלאים המתמודדים עם תנאי הקרקע הצחיחים ופיחות בזמינות המים להשקיה, אלא גם עבור הציבור הרחב המגדל מדשאות וגינות פרטיות" אמרו ל-ynet פרופ' יורם קפולניק וד"ר חננית קולטאי, עורכי המחקר. "יישום הטכניקה בפירות וירקות עשוי גם להשפיע על מחירם בשל הכדאיות הכלכלית לחקלאי" הוסיפו החוקרים.

לפטרייה הייתה השפעה מעודדת על גידול שתילים. בתמונה ניתן לראות שתילים שגדלו עם הפטרייה (AMF+) לעומת כאלו שגדלו בלעדיה (AMF-) (צילום: ד"ר חיננית קולטאי, מתוך המגזין "עולם הפרח")

פטרייה משחר האבולוציה

המיקוריזה היא פטרייה הנצמדת לשורש הצמח ומגדלת קורים, הנאחזים בקרקע ועוזרים לצמח לקלוט חומרים ממנה. מתיארוך של מאובנים ידוע כי המיקוריזה בת יותר מ-440 מיליון שנה והיא ליוותה את הצמחים ביציאתם מהמים, בשחר האבולוציה. "עם הזמן הפכו הפטרייה והשורש לצמודים כל-כך, שלא ניתן היה להפריד ביניהם" אמר קפולניק, "מה שהקשה עלינו לתרבת את הפטרייה".

לבסוף ויתרו החוקרים על ההפרדה וייצרו שורשים עם פטריות. לאחר מכן, אותרו איברי הריבוי של הפטרייה והופרדו ממנה. בניסוי שנערך לאחרונה השקו המדענים פלפלים בשני שליש מהכמות הרצויה ובדקו את השפעת היובש היחסי על צמחים שהיו נגועים בפטרייה וצמחים שלא היו נגועים בה. הצמחים הנגועים הוכיחו כושר גדילה גם בתנאי העקה בעוד אלה שלא היו נגועים גוועו. עתה מנסים החוקרים במרכז וולקני ליישם את השיטה על מגוון צמחי נוי ודשא ובאביב הקרוב הם צפויים לקבל תוצאות.