מישל קישקה זכה בפרס דוש

מישל קישקה הוא חתן פרס דוש לאיור ולקריקטורה לשנת 2008. על הזכייה הכריז הבוקר (ג') חבר השופטים בראשותו של חנוך מרמרי, שכלל את המאיירים יוסי אבולעפיה וניסים חזקיהו, לצד נציגות המשפחה דניאלה גרדוש וטובה פרדו. הפרס, בסכום 16 אלף שקל, מוענק לקישקה על תרומתו רבת השנים לשיקוף ההוויה הישראלית בעין ביקורתית, ביד בוטחת ובלב אוהב, כך לפי דברי השופטים.

"זה כבוד גדול בשבילי, מאוד התרגשתי", אמר קישקה ל-ynet בשיחת טלפון מפריז. "הייתי חבר בועדת הפרס בארבע השנים האחרונות וזהו פרס חשוב. מכיוון שהוא מוענק במקביל לפרס סוקולוב לעיתונות הוא מחבר את הקריקטורה באופן טבעי למקום ממנו צמחה".

"מחזיר את הקריקטורה למקום ממנו צמחה". קישקה (צילום: טל קירשנבאום)

מישל קישקה, שעומד כיום בראש איגוד הקריקטוריסטים והיה בין מקימי המוזיאון לקריקטורה בחולון, פועל לאורך כל השנים לקידום מעמדה של הקריקטורה בחברה הישראלית. "איגוד הקריקטוריסטים הוקם לפני 17 שנה ופועל במטרה לקדם את הקריקטורה בקרב הציבור כשפה חשובה, רלבנטית ואקטואלית. במשך שנים חלמנו על אכסניה ראויה והמוזיאון בחולון מוכיח שהוא כזה. זה ניכר בהיקף הקהל שמגיע, ובכך שהוא מעצים את מקומה וחשיבותה של השפה הזו בתוך החברה".

מוזיאון הקריקטורה, שעל הקמתו ותפעולו עמל קישקה רבות, מציג לצד התערוכות המתחלפות גם את ההיסטוריה של הקריקטורה הישראלית, כחלק משימור המורשת. "לכל אחד מהחלוצים והוותיקים בתחום הקריקטורה יש קיר עם קורות חייו, עבודות אורגינליות ושחזור של שולחן העבודה שלו. גם לדוש יש מקום של כבוד במוזיאון", אומר קישקה.

אורך חיים קצר

"הסיבה שרצינו לתת לזה מקום היא דווקא בשל אורך החיים הקצר של הקריקטורה, שמתפרסמת ולמחרת נשכחת. עיתונים נשלחים למחזור, אתרי אינטרנט מחליפים קריקטורות ואנחנו רצינו מקום שבו אפשר יהיה להציג את העשייה ולקבל דרכה פרספקטיבה על אירועים שקרו פה".

קישקה מתייחס למכלול יצירתו של דוש ומדגיש: "אורך החיים של הקריקטורה קצר, אבל יחד עם זאת, אם מסתכלים על יצירתו של דוש האימפקט שלה רטרואקטיבית מספר את סיפור תולדות המדינה. דוש ליווה את האירועים המשמעותיים ביותר, את הטראומות הגדולות, מראשית שנות החמישים ועד לימיו האחרונים. הוא הגיב לאירועים הגדולים שקרו בארץ ובעולם. זה בא לידי ביטוי בקריקטורה שלו. לפיכך, אני שמח שהפרס הזה מנציח צוואה רוחנית לטובת דורות שלא הכירו את דוש. זו הזדמנות מצוינת לדבר עליו ועל עשייתו".

"לקריקטורה אורך חיים קצר". קישקה

קישקה מוסיף: "הדמות הכי מזוהה עם דוש היתה שרוליק, שמסמל את השינוי שהחברה הישראלית עשתה בעיני עצמה. שרוליק הוא המעבר בין היהודי הגלותי לישראלי החלוצי, במידה רבה הוא מה שאולי דוש רצה להיות והצליח להגשים את זה דרך ילדיו שנולדו צברים. שרוליק הוא חלק בלתי נפרד מהאיקונוגרפיה הישראלית ודוש הוא אחד מהאבות המייסדים של תרבות הקריקטורה בישראל. הוא היה חבר בגרעין ההקמה של האיגוד יחד עם פרידל שטרן שכבר אינה בחיים ושמוליק כץ שחי ובועט בקיבוץ הגעתן".

"אני שמח שזכיתי להכיר אותו הוא היה אדם משכיל וכותב מחונן. הונגרי עד קצה האזניים שלו שכתב בעברית גבוהה. הוא היה החוליה המחברת בין היהודי הגלותי לישראלי החדש. זו גאווה בשבילי להיכנס באיזה שהוא מקום לפנתיאון של הקריקטורה הישראלית בזכות פרס שנושא את שמו".

מראה בפני החברה

אבל פרסים, כמו שאומר קישקה, הם לא העיקר. מה שדוחף וממריץ אותו זה הצורך

לומר את הדברים ולהציב מראה בפני החברה שבה הוא חי. "אנחנו עובדים כדי לבטא את עמדותינו הפוליטיות על דברים שבוערים בנו", אומר קישקה, "אצלנו בארץ הרי כל יומיים יש בחירות מוקדמות, כל יומיים יש מלחמה וכל יומיים יש שלום. זו מדינה מטורפת שבה בכל רגע נתון יש משהו שאתה חייב להגיב עליו. זו עבודה מאומצת לתמצת בתמונה אחת אירועים מסובכים ולמקד אותם לאמירה אחת ביקורתית וחריפה או צינית ולעגנית. אבל זו המציאות שלנו".

פרס דוש לקריקטורה על שמו של הקריקטוריסט הנודע קריאל דוש, שהלך לעולמו בשנת 2000, מוענק אחת לשנתיים ליוצרים מצטיינים בתחום הקריקטורה, במיוחד זו הפוליטית בעיתונות הישראלית. עד כה זכו בפרס הקריקטוריסטים עמוס בידרמן, פרידל שטרן ושמואל כץ.