הנגיד: לאשר מיידית את תוכנית ההאצה

נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, קרא לאשר בדחיפות את תוכנית ההאצה של האוצר לטיפול במשבר הכלכלי. פישר, שדיבר היום (ג') באסיפה השנתית של איגוד החברות הציבוריות, אמר כי "המצב בארץ החל להידרדר במהירות מאז נפילת ליהמן בספטמבר. במשך שבועיים הכנסת לא מצליחה להעביר את תוכנית האוצר. הכנסת צריכה לטפל בזאת מיד".

• חגורת הצלה למשק
  

"לצערי הרב, הצעדים האחרים שגובשו על ידי משרד האוצר, למרות שכבר אושרו על ידי ראש הממשלה, לא מתקדמים מול הכנסת ולא יוצאים אל הפועל.

 זה בזבוז זמן יקר, שיכולנו לנצל לטובת המשק, עיכוב בביצוע הצעדים האלו עלול לשחוק את ההישגים של המשק בשנים האחרונות ואת היכולת שלנו להתמודד בהצלחה עם האתגרים שלפנינו. אין זה הזמן לדחות את המועד לקבלת החלטות. המשבר הפיננסי אינו ממתין לנו", אמר פישר בכנס.

פישר ציין שבבנק ישראל רואים ברשת הבטחון לפנסיה פיתרון זמני, ושיש להתחיל לחשוב על שינויים במבנה מערכת הפנסיה. כך, שהחוסכים בפנסיה צוברת בניגוד לחוסכי הפנסיה התקציבית, עלולים להפסיד כשהם מתקרבים לגיל פרישה. הנגיד הציע חלופה למערכת הקיימת, לפיה מסלל החיסכון של המתקרבים לגיל פרישה יופנה לאפיקי חיסכון סולידיים יותר.

הדרישות הפוליטיות - עיכבו את ההתמודדות

שר האוצר רוני בר-און, שדיבר גם הוא באירוע, הודיע כי בכוונתו לקדם תוכנית, בתוך 6 חודשים, לפיה "יינתן מענה מערכתי" למערכת החסכון הפנסיוני, הדומה להצעה שהעלה הנגיד."מסלולי ההשקעה יהיו תלויי גיל, כך שיוגדל שיעור האפיקים הסולידיים בתיק ההשקעות של בני 60 ומעלה".

בר-און התייחס ל "רפורמות שקודמו בשנים האחרונות", שלדבריו,"נעשו מבלי לתת פתרונות מספקים להגנה לחוסך ולמשקיע ומענה לסיכונים לשוק ההון". עוד אמר, "אצלנו בארץ יש פגיעה מתונה יחסית בפנסיה לעומת מדינות אחרות בעולם, אך היא מחייבת התמודדות והפעלת מגוון רחב של כלי מדיניות".

"הדרישות של הגורמים הפוליטיים, ובובות מדברות מטעמם, עיכבו את היציאה לדרך ההתמודדות עם המשבר", תקף בר-און את המתנגדים לתוכנית. לדבריו, "כל אלה הובילו את השיח הציבורי ל'היסטריית המונים' ולדיון בלתי נשלט ואף מסוכן," בנושא 'רשת הביטחון'".

בר-און אמר עוד כי תוכנית ההאצה מיועדת לעידוד התעסוקה באמצעות הגדלת הביקוש לעבודה ולהון אנושי והגדלת שיעור ההשתתפות בשוק התעסוקה ובמסלולי הכשרה שונים. לדברי שר האוצר, יש לטפל בשוק התעסוקה מתוך מודעות ברורה שנדרשת מדיניות מושכלת וארוכת טווח בנוגע לאבטלה, ולא התמודדות קצרת טווח שתיצור אי יעילות ושמירה על שיעור תעסוקה וירטואלי ורק תחמיר בסוף את הבעיה.