ראש האופוזיציה החדש בקנדה: מרצה וסמל מין
מייקל איגנטיף, מנהיג המפלגה הליברלית, עשוי להיבחר בעוד חודשיים לראש הממשלה אם יצליח, כצפוי, להפיל את סטיבן הרפר. איגנטיף, היסטוריון בהכשרתו, עבד בעבר כעיתונאי ומרצה בהרווארד, פרסם 16 ספרים ולמד אצל ישעיה ברלין. הוא ידוע כמבקר חריף של ישראל
הפוליטיקאי מייקל איגנטיף נבחר אמש (ד') באופן רשמי למנהיג המפלגה הליברלית בקנדה. בעוד חודש ישוב הפרלמנט להתכנס ואז צפויה האופוזיציה להצביע בעד הצעת אי-אמון בממשלה. משמעות הדבר כי איגנטיף עשוי להיבחר לראש הממשלה כבר בעוד חודשיים.
איגנטיף, בן 61, הוא נצר למשפחת אצולה רוסית שנמלטה מאירופה בעקבות המהפכה הקומוניסטית. אביו היה דיפלומט קנדי ומייקל הצעיר בילה את ילדותו בעיר טורונטו. הוא החליף לא מעט מקצועות במהלך חייו, ועבד כעיתונאי, מרצה להיסטוריה בהרווארד, סופר ופוליטיקאי.
אחד הגברים הסקסים בקנדה? מייקל איגנטיף (צילום: AP)
בלימודי התואר השני באוקספורד הוא למד אצל ישעיה ברלין, שהשפיע עליו עמוקות. בשנות ה-70 הוא קיבל דוקטורט בהיסטוריה באוניברסיטת הרווארד האמריקנית ובמקביל שימש ככתב של העיתון הקנדי "גלוב אנד מייל". במהלך לימודי התואר הראשון הוא היה שותף לדירה של בוב ריי, שהתמודד נגדו על ראשות המפלגה הליברלית.
איגנטיף נחשב לכותב בחסד ועד היום פרסם 16 ספרים, בהם רומנים, מחקרים היסטוריים, תזות במדע המדינה וביוגרפיה של מורו ישעיהו ברלין. ספריו זכו בפרסים רבים, והוא היה מועמד מוביל לזכות בפרס ה"בוקר" היוקרתי". בשנת 2003 הוא נבחר על ידי מגזין קנדי כאחד מעשרת הגברים הסקסיים ביותר במדינה.
"ישראל ביצעה פשעי מלחמה"
בניגוד לרבים מחבריו בשמאל הקנדי, איגנטיף דווקא תומך בפעילות יזומה נגד משטרים דכאניים. הוא ביקר את ברית נאט"ו על שלא עשתה מספיק במהלך הלוחמה בקוסובו ורצח העם ברואנדה, ואף הוא היה תומך נלהב של הפלישה האמריקנית לעיראק ב-2003. עם זאת, בשנה שעברו הוא שינה את עמדתו ותקף את הממשל האמריקני על המלחמה.
עמדתו החריפה כלפי ישראל גרמה לו לא מעט צרות במהלך ניסיונו הקודם לזכות בפריימריז לראשות המפלגה הליברלית. בקיץ 2006 הוא האשים את ישראל בביצוע "פשעי מלחמה" בעקבות הרג עשרות אזרחים בתקיפת צה"ל בכפר קנא בלבנון. ההצהרה גררה ביקורת מצד רבים בפוליטיקה הקנדית ופרנסי הקהילה היהודית במדינה.
ראש המפלגה הנוכחי, סטפן דיון, פרש אמש מהמירוץ בעקבות כשלון המפלגה בבחירות הכלליות ואי-יכולתו להפיל בכוח את הממשלה. על תפקידו התמודדו
שלושה מבכירי המפלגה - ראש ממשלת מחוז אונטריו לשעבר, בוב ריי, דומיניק לבלנק וכן איגנטיף. שני המועמדים הראשונים פרשו אף הם במפתיע והותירו את איגנטיף לבד במערכה.
בשבוע שעבר פעל דיון להפיל את ראש הממשלה המכהן, סטיבן הרפר, באמצעות גיבוש קואליציה חלופית. דיון השיג אמנם את הרוב הדרוש להצבעה על הצעת אי-אמון, אולם הרפר הצליח לסכל את ההדחה באמצעות השעיית הדיונים בפרלמנט עד להגשת התקציב ב-27 בחודש. אם לא יהיה לממשלה רוב להצביע על התקציב - תלך קנדה לבחירות חוזרות או שינסה איגנטיף להקים ממשלה בראשותו.
