הוכרזו הזוכים בפרסי משרד התרבות לאמנות
ברשימת הזוכים בפרסים, שערכם הכולל כ-470 אלף שקל, נמצאים תמר רבן, דורון רבינא ועבד עאבדי, שהוא הערבי הישראלי הראשון שזוכה בפרס
70 תיקי עבודות הוגשו השנה לועדת פרס שר התרבות בתחום האמנות הפלסטית. מתוך מגוון היוצרים בחרו השופטים להעניק פרסים לשבעה מהם כהוקרה והערכה לפועלם ותרומתם לחברה הישראלית. ערכם הכולל של הפרסים עומד על 469 אלף שקל. בחבר השופטים כיהנו השנה דגנית ברסט, מיכאל גדליוביץ', דרורה דומיני ועידית עמיחי, שבחרו להעניק את הפרסים לאיה בן רון, ענת בצר, דוד גינתון, בועז טל, עבד עאבדי שהוא הזוכה הערבי ישראלי הראשון בפרס, דורון רבינא ותמר רבן.
עבד עאבדי. ללא כותרת 1966
עאבדי מקביל לגוטמן
בנימוקיהם למתן הפרס לעבד עאבדי כתבו השופטים: "עאבדי הוא אחד מהאמנים המצוינים והמשפיעים ביותר על אמנות ותרבות בחברה הערבית במהלך יותר מארבעים שנה. תרומתו ליצירת תרבות חזותית של האוכלוסייה הערבית בישראל היא חסרת תקדים, וניתן לתאר אותה בהקבלה להיקף עבודותיו של נחום גוטמן".
"יצירותיו האמנותיות ברישום ובהדפס מוצגות החל משנות השישים באופן אינטנסיבי בעיתון 'אל איתיחאד', בכתב העת הספרותי 'אל ג'דיד', בספרי שירה וספרות לצד יצירותיהם של אמיל חביבי, סלמאן נאטור, סמיח אל קאסם, טהא מוחמד עלי, אנטון שמס ואחרים".
עוד כתבו השופטים: "דימויים אלה מעצבים למעשה באופן משמעותי את הזיכרון החזותי ביחס לאירועים היסטוריים של החברה הערבית ביניהם דימוי הפליטים, אירועי יום האדמה ומציאות החיים בחיפה. כאמן ומחנת עבדי מקדם במשך ארבעים שנה בעקביות ובכישרון רב את התרבות הערבית הנוצרת בישראל".
ענת בצר. "גשם סגול"
בנימוקיהם למתן הפרס לתמר רבן כתבו השופטים: "רבן היא היוצרת המובילה בארץ בתחום המיצג ועם השנים הפכה אמנותה לקטגוריה בפני עצמה, ולסמן של איכות ומקוריות המוכיחה שעדיין אפשר לרגש וליצור חוויה המפעילה את כל החושים. רבן פיתחה שפה פואטית ייחודית לה, העושה שימוש מודע בכל הכלים שמיצג מאפשר: ויזואליות, קול, זמן, טעם, ריח ומגע. רבות מעבודותיה עוסקות בטקסים חברתיים ומשפחתיים שמבוססים על פעולות יומיומיות. במיצגיה פעולות אלה הופכות לשאלות של זיכרון, נשיות, מיניות, יחסי הורים וילדים, פרט וחברה, ארעיות, פגיעות ומשמעותה של החוויה האמנותית".
כלי נשק חברתי-פוליטי
בנימוקיהם למתן הפרס לדורון רבינא כתבו השופטים: "רבינא הוא אחד האמנים הבולטים והפעילים בשדה האמנות הישראלית בשנים האחרונות. אמן, אוצר וכותב. בכל הפעילויות האלו באים לידי ביטוי הכישרון והאינטליגנציה שלו. עבודתו ניחנת בגמישות וזריזות תנועה. לעבודותיו גימור מלוטש ואסתטי, העשוי להיות כלי נשק המכוון אל מטרות נעות בין אם הן חברתיות או פוליטיות. פעילותו הפורייה של דורון רבינא מגוונת, תוססת, מסקרנת ומאתגרת".
דוד גינתון. "צד אחורי של ציור"
בנימוקיהם למתן הפרס לאיה בן רון כתבו השופטים: "עבודותיה טוות שפה אמנותית ייחודית. היא נעה בחופשיות בין מגוון מדיומים ומציבה בעבודותיה מראה אכזרית ומישירת מבט שאינה משקפת את דיוקנה אלא את "האחרים", ומתוך כך אותנו כחברה. גיבורי יצירותיה הם הנידחים, הפגועים, החולים, המעוותים, הפצועים והזקנים, שאחרותם גורמת לנו שלא להשיר בהם מבט, או לכל היותר להגניב מבט מציצני. את הבלתי נראים היא עוטפת בהילה אסתטית, מוקפדת, המפתה אותנו להתבונן מקרוב ולהתעמת עם המציאות".
בנימוקיהם למתן הפרס לענת בצר כתבו השופטים: "עבודתה המגוונת בפיסול, מיצבים וציור, היא יצירה מורכבת, מתוחכמת ושאפתנית שאינה חוששת מלקיחת סיכונים. החומרה, האיפוק הרגשי, האירוניה והשימוש בפרקטיקות של ניכוס, הן דרך עוקפת, "מרחיקת עדות" לדיבור על דברים קרובים וכואבים ביותר - פרטיים וקולקטיביים - כמו הבית, המשפחה, המקומי והזר, הקור והחום".
בנימוקיהם למתן הפרס לדוד גינתון כתבו השופטים: "זהו אחד האמנים המרתקים, המעמיקים והרציניים ביותר מבין דור הביניים של האמנות הישראלית. החל מעבודות הצילום שלו משנות השבעים ועד לסידרת הצילומים והציורים של ה'צד האחורי' מהשנים האחרונות. הוא עוסק באופן עקבי בשאלות תרבותיות ופוליטיות שבבסיסן שאלה על עצם האפשרות של קיום אמנות ותרבות ישראלית. ראויה לציון גם תרומתו הגדולה למחקר האמנות הישראלית בכתיבתו הפרשנית המאלפת והאיכותית".
בנימוקיהם למתן הפרס לבועז טל כתבו השופטים: "עבודתו של טל בולטת ומוכרת בשדה הצילום והאמנות שנים רבות. הדימויים מושאלים מהקנון של הציור האירופאי מימי הרנסנס ואילך. בעבודותיו מהשנים האחרונות הנושאים והצבעוניות מסמנים תחילתו של פרק חיים חדש בחייו וביחסו לצילום".
כמדי שנה יציגו הזוכים בפרסי משרד התרבות בתחום האמנות הפלסטית תערוכה משותפת של יצירותיהם. התערוכה הקבוצתית, שתיערך בחודש יוני הקרוב, תתקיים במשכן לאמנות בעין חרוד.
